בשורה אחת: כל המושחתים
אתמול פורסם סקר לפיו כ-86% מהישראלים מאמינים כי המגזר הציבורי מושחת. חוסר האמון של הישראלים במערכות החוק והשלטון אינו מקרי. הניסיון מוכיח כי פוליטיקאים, אנשי עסקים ופקידי ציבור משרתים את המדינה, אבל לא פחות את חשבון הבנק. עושים סדר בשחיתות
המגזר הציבורי הוא המגזר המושחת ביותר בישראל - כך עולה מסקר ברומטר השחיתות העולמי שפרסם אתמול ארגון שקיפות בינלאומית (Transparency International). מדובר בסקר דעת קהל עולמי, שמשקף את עמדותיהם של כ-73 אלף אנשים ב-69 מדינות, מתוכם 500 איש בישראל.
86% מהציבור בישראל טען כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות לא יעילים - השיעור הגבוה ביותר בעולם. זאת, לעומת 13% שטענו כי מאמצי הממשלה יעילים. בכל המדינות שהשתתפו בסקר ראו רוב הנשאלים (56%) את מאמצי הממשלות שלהם להילחם בשחיתות כלא יעילים לעומת 31% שטענו כי הם יעילים - שיעור זהה לתשובות הסקר במדינות האיחוד האירופי. בארה"ב 73% מהציבור חושב שהממשלה לא נלחמת באופן יעיל בשחיתות. מדינות נוספות בהן הביעו התושבים דעה כי לא נעשה מספיק כדי להילחם בשחיתות במדינתם, מלבד ישראל, היו ליטא, יוון ובולגריה.
חוסר האמון של הישראלים במערכות החוק והשלטון אינו מקרי; הניסיון מראה כי פוליטיקאים, אנשי עסקים ופקידי ציבור מבקרים לא מעט בחדרי החקירות ובבתי המשפט, כתוצאה מאהבת יתר לחשבון הבנק שלהם, להלן רשימה חלקית.
שר החוץ אביגדור ליברמן: חשוד בשוחד, מרמה והלבנת הון
מאז שנכנס לתפקידו כשר החוץ נחקר אביגדור ליברמן חמש פעמים במשטרה. רק השבוע אמר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בהתייחס למינויו של ליברמן לשר כי "מדינה מתוקנת לא צריכה להגיע למצב כזה".
באחרונה פורסם ב"הארץ" כי במשטרה גוברת ההערכה כי ניתן יהיה להגיש כתב אישום חמור נגד ליברמן בחשד להלבנת הון.
החשדות מייחסים לליברמן הקמת חברות שהזרימו כספים לכיסו. בפרשה נחקרה גם בתו מיכל, ששימשה לפי החשד אשת קש להעברת כספים לידיו באמצעות חברה שהקימה. לפי תחקיר "הארץ", החברה קיבלה ב-2007 11 מיליון שקל מגורמים לא ידועים בחו"ל, ושכרו של ליברמן היה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנים 2004-2006.
עוד נחשף כי ב-2001 הועברו כ-650 אלף דולר מחברה אוסטרית בבעלות מרטין שלאף לחברה קפריסאית בשליטת ליברמן.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט: מרחוב כרמיה ועד "ראשונטורס"
בסוף מאי החליטו סניגוריו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, למשוך את העתירה שהגיש בדרישה לדחות עד סוף ספטמבר את השימוע שאמור להיערך לו בפרשות ראשונטורס, מרכז ההשקעות ומעטפות הכסף שבהן הוא חשוד. אולמרט, שביקש לדחות את משפטו בשל הבדיקות והטיפולים הרפואיים במסגרת הגידול הסרטני שהתגלה בגופו, בילה באותו יום ברומא, לשם הגיע כדי לצפות בגמר ליגת אלופות אירופה בכדורגל.
נגד אולמרט תלויות כמה פרשות. בפרשת "ראשונטורס" חשוד אולמרט בקבלת כספים שלא כדין במהלך כהונותיו הציבוריות כראש העיר ירושלים, כשר התעשייה והמסחר וכמ"מ ראש הממשלה. לפי החשד זרמו לחשבונו הפרטי של אולמרט בסוכנות הנסיעות ראשונטורס, כספים שמקורם במימון כפול ואף משולש של טיסותיו לחו"ל שהגיעו מהמדינה ומשלל ארגונים ציבוריים.
בפרשת מרכז ההשקעות חשוד אולמרט בעבירות מרמה והפרת אמונים בשל מעורבותו, בעת שהיה שר התמ"ת, במתן הטבות שהפנו למשרד לקוחותיו של עו"ד אורי מסר, שותפו לשעבר, ואף קידם בעבורם הטבות בשווי מיליוני שקלים. ולא פסל את עצמו מלדון בבקשות המקדמות את האינטרסים העסקיים של מסר למרות ניגוד העניינים.
בפרשת המעטפות חשוד אולמרט כי במהלך כהונתו כשר התמ"ת וכראש עיריית ירושלים קיבל כספים במזומן שלא כדין. עד המפתח בפרשה זו הוא איש העסקים האמריקאי מוריס טלנסקי.
אולמרט נחקר גם בפרשת הבית ברחוב כרמיה, כאשר נחשד בקנייה בהנחה של בית מחברת אלומות בתמורה לסיוע לחברה מתוקף תפקידו אז כראש עיריית ירושלים - אך המשטרה לא מצאה תשתית ראייתית. עוד נחשד אולמרט כי היטה את המכרז למכירת בנק לאומי לטובת מקורבו, פרנק לואי. התיק נסגר בעקבות המלצת המשטרה על ידי פרקליט המדינה.
טל יגרמן: היועץ הפיננסי מואשם בגניבת 35 מיליון שקל מחברות
היועץ הפיננסי טל יגרמן, שהוגדר לא פעם כאשף פיננסים, נהפך בשנים האחרונות לאחד מסמלי עבריינות הצווארון הלבן ככלל והפעילות הפלילית בשוק ההון בפרט. הוא הורשע בפרשת החברה הציבורית אוגדן ונשלח באחרונה למאסר של 20 חודשים בגין עבירות מרמה וזיוף. עונש זה מצטבר ל-30 חודשי מאסר בפועל שהוא מרצה בשל עבירות מס.
בימים אלה הוא מתמודד עם משפט המכונה בעיתונים פרשת פלד-גבעוני, אף כי יגרמן הוא הרוח החיה בה. הפרשה נחשפה במחצית הראשונה של 2002, כשקבוצת חברות ציבוריות - שהשליטה בהן נרכשה בידי קבוצת משקיעים בראשות המפכ"ל לשעבר רפי פלד, אריה גבעוני, דוד הבי ויגרמן - קרסה. בעקבות הקריסה החלה רשות ניירות ערך לחקור את הפרשה, ויגרמן, הבי וגבעוני נאשמים כי גנבו מהחברות 35.5 מיליון שקל לצורכיהם הפרטיים באמצעות חברות פרטיות.
האישום: יו"ר הקואליציה סייע להתחמק מתשלום מס של 4.5 מ' ש'
לפני שלושה חודשים הגישה המדינה כתב אישום נגד אביגדור יצחקי, לשעבר יו"ר הקואליציה מטעם קדימה. כתב האישום הוגש בעקבות חשדות לעבירות שביצע יצחקי במסגרת עבודתו כרואה חשבון, ובהן קבלת דבר במרמה ושימוש במרמה בכוונה לסייע ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס של כ-4.5 מיליון שקל.
יצחקי היה בעליו של משרד רואי חשבון, שימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיה חבר בוועדה למיסוי בשוק הנדל"ן שפעלה ב-2002 ובוועדה למיסוי שוק ההון ב-2003. יצחקי הצטרף לקדימה עם הקמתה ועמד בראש מטה הבחירות של המפלגה ב-2006. הוא נבחר לכנסת ושימש יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת קדימה.
לפי כתב האישום, לקראת סוף 2004 פנתה ליצחקי מהנדסת אלקטרומכניקה שהועסקה בחברת ECI Telecom כמנהלת מכירות בכירה ונשיאת היחידה העסקית לאזור רוסיה. המהנדסת היתה אשת הקשר בין ECI לחברה זרה בשם MMG Limited, ששימשה סוכנת של ECI לצורכי שיווק ומתן שירותים למוצרי ECI ברוסיה.
מכתב האישום עולה כי בשנים 1998-2003 קיבלה המהנדסת, נוסף על משכורתה מ-ECI, תשלומים מ-MMG שהיו חייבים במס הכנסה. לפי הנטען התייצב יצחקי בפני פקיד שומה והציג בפניו מצג שקרי, לכאורה, ולפיו מקור ההכנסות הוא בהכנסות בן זוגה בחו"ל והן פטורות ממס.
יו"ר ועדת הנכסים בדירקטוריון חברת החשמל חשוד בקבלת שוחד מסימנס
בשנים 2001-2002 רכשה חברת החשמל מתאגיד סימנס הגרמני שתי טורבינות גז עבור תחנת הכוח בחיפה ב-232 מיליון דולר, במטרה להפעיל את היחידות באופן הדרגתי בשנים 2005-2006. יו"ר ועדת הנכסים בדירקטוריון החברה, עו"ד דן כהן, חשוד בקבלת שוחד מסימנס כדי לאפשר, לכאורה, את הרכישות ללא מכרז לאחר שהגדירן "הזדמנות עסקית", ונימק את הפטור מהמכרז ב"דחיפות למניעת נזק של ממש". ואולם טורבינות הגז מאופסנות מאז ללא שימוש, כאשר תחנת-הכוח צפויה להפעלה רק בשנים 2010-2011.
בגרמניה דווח כי נפתחו חקירות פליליות כנגד כמה מעובדי החברה, בפרשה במסגרתה ניתנו תשלומי שוחד בסך 1.36 מיליארד דולר לפקידי ובכירי ממשל ברחבי העולם. התאגיד הסכים לשלם 800 מיליון דולר במסגרת הסדר פשרה עם משרד המשפטים האמריקאי והרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC). לסכום זה הצטרף קנס בהסדר דומה שאליו הגיע עם הרשויות בגרמניה, בסך כ-540 מיליון דולר. סימנס נמנעה באמצעות ההסדר מהודאה באשמת מתן שוחד, הצהרה שהיתה מכניסה אותה ל"רשימה שחורה" ומונעת ממנה קבלת עסקות ביטחוניות.
מהחקירות בעניין בארה"ב עלה כי חברת סימנס ישראל שילמה לכאורה שוחד של כ-20 מיליון דולר לקידום עסקות עם חברת החשמל. על רקע הפרסומים הודח מנכ"ל סימנס ישראל, אורן אהרונסון.
אברהם הירשזון נאשם בגניבת כ-2.5 מיליון שקל מההסתדרות הלאומית
פרשת המעילה בהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) הציבה באור הזרקורים את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, הנאשם בגניבת כ-2.5 מיליון שקל. שני פרמטרים הגבירו את העניין בפרשה: הראשון הוא האופן שבו זרם הכסף במשך שנים להירשזון - כסף מזומן במעטפות. השני הוא חשיפת אורח החיים הנהנתני של הירשזון, שכלל, לפי החשד, ארוחות במסעדות יוקרה על חשבון הציבור.
במשטרה הכחיש הירשזון קשר לעבירות, אך בבית המשפט הודה כי שיקר. לטענתו, כשהעיד במשטרה חשש שחבריו לשעבר רוצים להפיל עליו את האחריות למעילה כולה. שישה נאשמים אחרים בפרשה הורשעו בשנה האחרונה בהסדרי טיעון.
לא תהיה זו הגזמה לומר כי זו תהיה ההפתעה המשפטית הגדולה בישראל אם הירשזון יזוכה. ההכרעה תתקבל בעוד ימים אחדים.
עמרי שרון ריצה חמישה חודשי מאסר לאחר שהורשע בשבועת שקר ובאי סדרים כספיים
לפני שנה בדיוק, ביוני 2008, השתחרר עמרי שרון מכלא מעשיהו, לאחר שריצה חמישה חודשי מאסר מתוך השבעה שנגזרו עליו בגין עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר ועבירות על חוק מימון המפלגות. שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, הורשע שקיבל מגורמים שונים תרומות מעבר למותר בחוק, בזמן שניהל את מסע הבחירות של אביו לראשות הליכוד ב-1999.
הכספים הועברו בידי שרון לאנשי הקמפיין באמצעות חברת קש שהקים שרון בשם אננקס מחקרים. לפי כתב האישום, שרון שיקר למבקר המדינה לגבי סכומי הכסף שהועברו. לכל אורך הדרך טענו אנשי שרון כי ראש הממשלה לא היה מעורב בפרשה ולא ידע על מעשי הבן; עמרי שרון טען להגנתו כי לא ניתן לעמוד בחוק מימון המפלגות.
זמן קצר לאחר שנכנס למעשיהו פנו 31 חברי כנסת בעצומה לנשיא המדינה, שמעון פרס, בבקשה שיעניק חנינה לשרון "על מנת לאפשר לו לפקוד את מיטת אביו". בין היתר חתמו על המכתב שאול מופז, גדעון עזרא, רוחמה אברהם-בלילא וצחי הנגבי.
חקירה אחרת בה נחשדו בני משפחת שרון - פרשת האי היווני - נסגרה ביוני 2004 על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, "בשל היעדר ראיות מספיקות". בפרשה זו נחקר חשד כי ראש הממשלה שרון ובנו גלעד סייעו למקורבם דוד אפל בקידום פרויקט להקמת מרכז נופש ותיירות באי היווני פטרוקלס, בתמורה לסיוע בהתמודדות בבחירות הפנימיות על ראשות הליכוד. לפי החשדות, אפל שכר את שירותיו של גלעד כיועץ בעבור משכורת חודשית של עשרות אלפי דולרים. בעבר נוהל תיק חקירה נגד גלעד שרון, אחיו של עמרי, בחשד לקבלת שוחד מחברת הכשרת היישוב, אך התיק נסגר עקב חוסר ראיות מספקות להרשעה.
המגזר העסקי: שוחד כדי לקדם עסקות בתחומי הביטחון והיהלומים
"כולם עושים את זה", אומרים לא לייחוס תעשיינים בתחומי התעשיות הביטחוניות והיהלומים, כששואלים אותם אם הם מקדמים עסקות בעולם השלישי באמצעות תשלומי שוחד. רשמית, אף אחד לא מאשר.
רוסיה מככבת בסיפורים כמדינה שבה לא ניתן לקדם עסקה ללא תשלום שוחד. גם גורמים ממשלתיים מאשרים כי המצב ברוסיה בעייתי בתחום. בהודו חשף השירות החשאי, CBI, כי הוא חוקר חשדות למתן שוחד לכאורה בעסקות שנחתמו עם התעשייה האווירית, תעש ורפאל - שלושתן חברות ממשלתיות - ובקזחסטאן נעצרו באחרונה בכירים בחשד ש"ניצלו מעמדם לרעה" בהקשר לעסקות שעליהן חתמו עם תעש וסולתם.
אף עסקת יצוא בטחוני לא יכולה לצאת לפועל ללא אישור משרד הביטחון. בתעשיות הביטחוניות טוענים כי משרד הביטחון אישר את התשלומים, המופיעים בדרך כלל כ"עמלת סוכן", ומס הכנסה אף הכיר בהם כהוצאה להטבות מס. גם בתעשיית היהלומים מספרים כי כדי לזכות במכרזים נדרשים יהלומנים לשלם לפקידי ממשלה.
במאי 2009 חתמה ישראל על האמנה למניעת השוחד של OECD. לפי האמנה, מציע שוחד לעובד ציבור זר יסתכן בשלוש וחצי שנות מאסר ובקנס של פי ארבעה מהשוחד. בתעשיות הביטחוניות, שחותמות על עסקות ששווין בין עשרות מיליוני דולרים ליותר ממיליארד דולר, הקנס עשוי להגיע לעשרות מיליוני דולרים.
שמעון שבס הורשע בקידום אינטרסים של חבריו כשכיהן כמנכ"ל משרד רה"מ
לאחר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, הורשע בבית המשפט העליון בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב בפברואר 2005 את ערעורו - והטיל עליו קנס של 50 אלף שקל בארבעה תשלומים. נשיא בית המשפט המחוזי, אורי גורן, גזר את הקנס, ודחה את בקשת שבס לבטל את הרשעתו.
שבס הורשע בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים בקידום עסקה כלכלית-ביטחונית עם מדינה זרה שבה היה מעורב חברו משה שטרן, ובהזמנת נשיא המדינה הזרה לישראל.
ההרשעה השנייה התייחסה לכך ששבס, בעת שכיהן בתפקידו הממלכתי, פעל לקידום האינטרסים של האחים גיל ודורון שולדנפריי, שבחברה בשליטתם הועסק לפני שהתמנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. האחים שולדנפריי היו אז בעלי השליטה בחברת ליגד.
העליון קבע כי בשתי הפרשות שבס היה מודע לכך שהוא פועל בענייניהם של חברים קרובים - ולכן היה מודע לניגוד העניינים שבו היה מצוי.
בפסק הדין של העליון נכתב כי ניגוד העניינים "ביסס פגיעה מהותית בטוהר המידות של השירות הציבורי". התובע, עו"ד יהושע למברגר, ביקש לגזור על שבס קנס של 67 אלף שקל - הקנס המרבי בגין עבירה אחת שבה הורשע. הסניגור, עו"ד מיכה פטמן, ביקש לבטל את ההרשעה, או לגזור על שבס קנס של שקל אחד.
ביחס לבקשת הסניגור לבטל את ההרשעה, כתב השופט גורן כי הוא מביע ספק באשר לסמכותו של בית המשפט להורות על ביטול הרשעה. התובע לא חלק על קיומן של נסיבות מקלות במקרה זה. עם זאת, הוסיף כי הנסיבות המקלות הובאו בחשבון בעצם הוויתור של התביעה לדרוש עונש מאסר לשבס, אם יורשע. השופט כתב כי עם כל הכבוד למפעליו של שבס ולתרומתו במסגרת תפקידו הציבורי, "אין בכוחם של כל אלה להכשיר את דרכי התנהלותו הפסולות באירועים נשוא כתב האישום".
לדעת גורן, המסר שיצא מבית המשפט העליון בעניין זה מפורש וברור: "קצה הנפש בטומאה שחדרה לשירות הציבורי, ופשתה בקרב עובדיו, ובכללה התופעה של 'יד רוחצת יד' ושלא לשם ניקיון כפיים. טומאה זו יש לטהר, ותופעות מסוג זה יש לעקור". לדבריו, ביטול ההרשעה היה חוטא למטרה של בית המשפט העליון ושל כלל מערכת האכיפה במאבק על טוהר השלטון.