פרס לנכשלים או קביים לעניים?

השבוע נצרבה בתודעה הלאומית הכלכלית היסטוריה נוספת. חברת ג'נרל מוטורס (GM), סמל העוצמה האמריקנית, שנוסדה בתחילת המאה הקודמת, נכנסה להליך של פשיטת רגל (CHAPTER 11 בעגה האמריקנית, על שם מספר הסעיף בספר החוקים). כ-55 אלף עובדים ברחבי ארה"ב מאבדים את ביטחונם במקום עבודתם גם אם סביר שחלקם הגדול יישאר בתפקידו.

מה משמעותה של פשיטת הרגל? ההליך מעניק הגנה משפטית לחברה מפני תביעות של בעלי חוב שלה ודרישה להחזר שלו. במילים פשוטות מדובר בהליך של מעין פירמוט מחשב: מוחקים את כל מה שהיה ומתחילים מחדש (תוך זיכרון מסוים של הוירוס שגרם לפירמוט...). הבעלים ישתנו (הממשל האמריקני ששם לא מעט כסף יהפוך לשותף בחברה כשיקבל אחוזים כנגד השקעתו), העובדים יסבלו (חלקם יישארו בתנאים פחות טובים וחלקם יפוטרו), בעלי החוב של החברה יגיעו לפשרה, כאשר יוותרו על חלק מחובותיהם וסביר להניח שבעוד מספר שנים החברה תחזור להרוויח, ותתחיל לאט לאט להחזיר חלק מחובותיה לבעלי החוב. זוהי גם הסיבה שאלו מוכנים לקיום ההליך, שהרי אחרת אם היו חושבים שאין סיכוי שיראו את חובותיהם מוחזרים בעתיד היו דורשים כבר היום מכירה של נכסי החברה.

מקבלים מועד ב'

אז מה בעצם הבעיה בפשיטת רגל? התשובה מצויה בעובדה שהיא מעין פרס לנכשלים. היתה לך חברה, ניהלת אותה לא טוב, הפסדת כסף ובמקום לשלם אתה מקבל מועד ב', כאשר את נזקי הכישלון סופגים אלו שנתנו לך את ההזדמנות להיבחן (הלוו לך את הכסף). יש פה משהו לא הוגן. הרי מי שבאמת ייפגע אלו אותם אנשים שהשקיעו את חסכונותיהם בGM (אל תשמחו לאידם יתר על המידה בטרם תבדקו שקרן הפנסיה שלכם לא שמה בטעות כמה דולרים שם, וגם אם לא, אז תחשבו על אותם אמריקנים שכן השקיעו דרך קרנות הפנסיה בחברה הזו), העובדים שכל חייהם תלויים במפעל הרכב המקומי והתנהלו סביבו, וכלה בספקים שמכרו סחורה באשראי לחברה, וכרגע יחלמו על קבלת חלק קטן מהחוב ביום מן הימים.

מנגד, יאמרו התומכים באפשרות, פשיטת הרגל הוא נדבך מרכזי בשיטה הקפיטליסטית. אדם לא היה מעז לקחת אשראי ולפתוח עסק אם היה חושש שבסוף הבנקים יגבו אותו בחזרה מחשבונו האישי. ההפרדה בין האדם הפרטי לבין החברה (בע"מ) היא הגורם לכך, שאנשים מסתכנים ולוקחים אשראי ומקימים חברות ומגשימים חלומות ומצליחים בעסקים. ולפעמים גם נכשלים. ואז אמנם זה קצת צורם שלא הם אישית משלמים את המחיר באופן מלא (אפשר להמר על כך שמנהלי GM הנוכחיים, שחלקם בוודאי יתבקשו להישאר בתפקידם לצורך הבראת החברה, לא מקבצים נדבות כיום), אבל מצד שני, אחרת, ללא ההפרדה הזו לא תהיה כלכלה מודרנית.

מקלאב מרקט ועד "כור"

המציאות היא כמו תמיד, קצת יותר מורכבת. הליך הוגן של פשיטת רגל אינו נעשה בחטף, בין לילה, אלא לאורך זמן, כך שהחברה משאירה סכום כסף מספיק כדי לשלם חלק נכבד מחובותיה. החברה משאירה גם כדף לתשלום פיצויים לעובדים ומתכננת את ההליך כך שיהיה סיכוי שהחברה תוכל לאחריו להמשיך לפעול, ולא להתפרק לגורמים.

בארץ זכורה פשיטת הרגל של קלאב-מרקט לפני מספר שנים שהפתיעה מאד את השוק (אלפי אזרחים נתקעו למשל עם תלושי מתנה לחג לרשת) ונעשתה בטונים צורמים עד לפירוק והיעלמות של המותג. כנגד זאת, פשיטת רגל "מוצלחת" יותר היתה אולי של חברת כור בסוף שנות ה-80 כאשר בני גאון הצליח לשקם את החברה ובתוך מספר שנים העלה בצורה דרמטית את שוויה והביאה לדרך המלך.

על פניו נראה שב-GM נעשה ההליך בצורה מסודרת יחסית שמשאירה אופטימיות. מזה זמן מה כבר היה די ברור שלכיוון זה החברה הולכת. ימים יגידו אם אכן תצליח להתאושש במתכונת חדשה. הצלחתה תהיה חשובה מאד לכלכלה האמריקאית, למשקיעים האמריקאים, וגם ובעיקר לעשרות אלפי עובדיה וגמלאיה ולאלו הנסמכים על שולחנה. ואלו ברובם המכריע חברים במעמד הפועלים שלא התעמקו מימיהם באף CHAPTER בספר החוקים האמריקאי, פרט ל-CHAPTER 11 .

תחשבו על אותם אמריקנים שכן השקיעו דרך קרנות הפנסיה בחברה הזו, על העובדים שכל חייהם תלויים במפעל הרכב המקומי והתנהלו סביבו, על הספקים שמכרו סחורה באשראי לחברה, וכרגע יחלמו על קבלת חלק קטן מהחוב ביום מן הימים