הסל של לברון

לא בכדי נחשבת ארצות הברית לסמן הימני בכל הנוגע לקפיטליזם דורסני, תחרות חופשית ועוד מונחים המתקשרים לכלכלה חופשית. מה זו כלכלה חופשית? כלכלה בה תפקיד המדינה מתמצה בלאפשר לאדם את התנאים להרוויח מקסימום רכוש ללא התערבות מצידה ברצון לחלקו מחדש באמצעות מיסוי.

הקפיטליזם המזוקק האמריקני גורס כי השווקים "יסדרו את עצמם", ללא התערבות המדינה. כי על מנת לשמור על חוקי היסוד, המעגנים את החירות הבסיסית של האדם, המשותפים כמעט לכל הדמוקרטיות, יש חובה גם לחופש מהממשלה.

ולעומת ארצות הברית ניצבת אירופה, גאה ברשתות הביטחון הסוציאליות שלה, גאה במיסוי הגבוה, אשר מאפשר חלוקה מחדש של העושר בחברה ובעיקר גאה בכך שאי השוויון בתחומה יחסית נמוך. הממשלות באירופה לא מהססות (גם לפני המשבר הנוכחי) להתערב בכל תחומי המשק. השלטון הקומוניסטי לשעבר נמצא בקצה אירופה גם פיזית וגם אידיאולוגית, אך הוא בהחלט נמצא על אותה סקאלה של מדינות סקנדינביה ומדינות השפלה, רק קצת יותר מזרחה.

חוק וסדר - כוונה כלכלית

הכתבה הזו תעסוק בשוק הכי קומוניסטי, המגביל עד למקסימום את חופש העיסוק, חופש ההשתכרות, כבוד האדם וחירותו ובטח עוד מספר חוקים נוספים. החלק המשעשע הוא שהשוק הזה נמצא בארצות הברית, והחלק המעניין הוא שזה אולי השוק הכי תחרותי שיש.

כל מי שקם בשבועות האחרונים בין 2 ל-7 בבוקר לראות איך אנשים שמרוויחים 10 מיליון דולר בשנה משתטחים על הרצפה לפני 30,000 צופים באולם ו-500 מיליון בבית יודה שהעסק דופק.
כדורסל. NBA. פלייאוף 2009. תחרות מקסימלית שמושגת על ידי קומוניזם ושלטון נטול כל זכויות עובדים.

לברון משחק עם עצמו

העסק הוא כדורסל. יש בו 2 חוקים בסיסיים שהופכים אותו לקומוניסטי לחלוטין. החוק הראשון הוא תקרת משכורות שמחייבת את החברות (קבוצות הכדורסל) לא לעבור גבול מסוים של תשלום לעובדיהן (השחקנים). דמיינו מצב שבו לב לבייב היה רוצה להביא לאפריקה ישראל מנכ"ל מעולה שיכול היה לשפר משמעותית את עסקי החברה, אבל אז היה מגיע יו"ר הבורסה ואומר שאסור לו. או שישלם פחות לעובדים שלו כדי לפנות מקום למנכ"ל הנפלא (והיקר) או שיביא מנכ"ל בינוני (אך זול יותר) וישלם יותר לעובדים האחרים.

בפועל, אם זה היה קורה אז ה"עושר האנושי" היה מתחלק ביתר שוויון בין החברות ומונע התפתחות של טייקונים. בNBA- זה מביא לכך שלברון ג'יימס קיבל סכומי עתק בשנים הראשונות שלו בליגה ושיחק עם עצמו על המגרש. לאחר כמה שנים התחילה המשכורת שלו לרדת כדי שקליבלנד תוכל לשלם לשחקנים אחרים שיבואו לשחק לידו.

החוק השני הוא ה"דראפט". כל שחקן צעיר שמגיע מהמכללות או מבית הספר (דמיינו בעולמנו האפור את בוגרי מחשביםכלכלהראיית חשבוןמשפטים המצטיינים שחברות עסקיות רודפות אחריהם), נכנס להליך הנקרא "דראפט", שבו קבוצות הליגה בוחרות את השחקנים שהן רוצות, לאחר שהתבצעה הגרלה ביניהן, בה לקבוצות הגרועות ביותר יש סיכוי טוב לקבל את השחקנים הטובים יותר. ולמה זה מביא? זה מביא לכך שלפני 20 שנה בערך לקליבלנד היתה קבוצה מועמדת לאליפות, עד שנוצחה בידי מייקל ג'ורדן. ומאז הקבוצה הלכה ושקעה, עד שלפני מספר שנים קיבלה זכות בחירה ראשונה בדראפט ובחרה את לברון ג'יימס. והנה היא רצה לאליפות.

מקדונלדס, איקאה, ערוץ 2 ומכבי ת"א שולתתתתים!!!

7 קבוצות זכו באליפות ה-NBA ב-15 השנים האחרונות. לרוב אחרי סדרות משחקים מתישות. עוד כ-10 קבוצות אחרות הגיעו לגמר ולא הצליחו לנצח.

רוצים את זה בהשוואה לעסקים? בבורסה הישראלית חברת טבע היא הגדולה ביותר כבר לא מעט שנים ולא נראה שזה ישתנה בקרוב, מיקרוסופט היא החברה העשירה בעולם ואם נסתכל קצת מסביב אז חוץ מוול-סטריט שקורסת, אותם עשירים שהצליחו אתמול יצליחו גם מחר. היכולת לשנות משמעותית את השווקים קטנה מאד.

רוצים את זה בספורט תחרותי אירופאי? באנגליה יש 4 קבוצות כדורגל שלוקחות (בעשורים האחרונים לפחות) אליפויות. בספרד יש 2 וחצי קבוצות שעושות את זה. גם בכדורסל זה נראה לא תחרותי (לא רק בישראל. ברוב אירופה). התופעה הבולטת היא שהעשירים בורחים לכולם. כבר אין יותר רצף של עושר חברתי או ספורטיבי, אלא שני קטבים. בקוטב אחד מקדונלדס, איקאה, ערוץ 2 ומכבי ת"א. בקוטב השני יש את כל החקלאים הקטנים שלא מצליחים למכור תוצרת ופושטים רגל, את הנגרים, הסנדלרים והחייטים הקטנים שיתרון הגודל לא נמצא אצלם. אלו הפערים החברתיים שנוצרים בחברות המודרניות.

מנצחים בהליכה

כי הבינו שם (ובעוד ענפי ספורט אמריקנים) שתחרות חופשית היא כלי ריק מתוכן. מסתבר שרק שלטון חזק ופולשני ("משק מתוכנן" קוראים לזה בכלכלית), עם חוקים אנטי דמוקרטיים, הדורשים שוויון מוחלט בהוצאות השכר בין הקבוצות, יכול להביא לתחרות מקסימלית. אף אחד לא היה משלם 1,000 דולר לכרטיס כדי לשבת ולראות את לברון ג'יימס, קובי ברייאנט ודוויט הווארד משחקים באותה קבוצה ומנצחים בהליכה את כל הליגה.

ושלא נתבלבל- בתחרות חופשית אין סיכוי שזה לא היה קורה. 2 או 3 קבוצות עשירות היו מרכזות את רוב השחקנים, ועם כל הכבוד בלראות את קובי ולברון באותה קבוצה, זה היה יותר קרוב לקרקס מאשר לספורט תחרותי (לקוראים שהם לצערם גם משפטנים, צריך לומר לכם שהמבנה המוזר והאנטי דמוקרטי הזה חוקי בגלל שליגת הNBA- היא עסק פרטי. לא בטוח שהטיעון הזה היה עובר בבתי משפט אירופיים, דרך אגב).

אז מה המסר?

א. תחרות חופשית ללא התערבות ממשלתית היא כלי ולא יעד. היא כלי להגדלת הרווחה בחברה. לא תמיד היא אכן הכלי הטוב ביותר כמו שרואים. מי שטוען שהיא יעד שצריך לחתור אליו בכל מחיר ובכל דרך, אז או שהוא שקוע בנוסחאות מתמטיות לא ריאליסטיות, או שהוא טייקון.

ב. מסתבר שהקומוניזם יכול להביא לתוצאות לא רעות אם האמריקאים מנהלים אותו.

ג. שאם אתם רואים אנשים מסתובבים עם עיניים אדומות לידכם בחודשים מאי-יוני, אז או שהם על סמים קשים או שהם היו ערים כל הלילה כדי לראות את לברון ג'יימס לוקח את קליבלנד לאליפות ראשונה. עזבו אתכם מכלכלה וקומוניזם. זה הדבר האמיתי.

* הכותב הנו עוזר למנהל רשות החברות הממשלתיות.

תחרות חופשית ללא התערבות ממשלתית היא כלי ולא יעד. היא כלי להגדלת הרווחה בחברה. לא תמיד היא אכן הכלי הטוב ביותר כמו שרואים. מי שטוען שהיא יעד שצריך לחתור אליו בכל מחיר ובכל דרך, אז או שהוא שקוע בנוסחאות מתמטיות לא ריאליסטיות, או שהוא טייקון