יהיה טוב! או שלא

למה יהיה רע? (כי הסטטיסטיקה בסוף לא משקרת)

יהיה רע כי משברים כלכליים עולמיים בדרך כלל נמשכים בין שנה לשנתיים לערך. לפעמים הם קצת יותר ממושכים כמו המשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-20 במאה הקודמת, ולעתים הם קצת יותר קצרים. כנראה שהמשבר הנוכחי נוטה (לפחות לפי הצהרות התקשורת בשנה האחרונה) לכיוון המחמיר.

בתקופה הזו תחול ירידה במדדים הפיננסיים (ירידה בתוצר, גידול באבטלה, גירעון ממשלתי ועוד מיני מגיפות), וגם אם היא תתמתן ככל שנתקדם עם המשבר הרי שעדיין המדרון לפנינו. ושלא נתבלבל- המשבר האמיתי התחיל בספטמבר 2008 ולא קודם לכן (קודם היתה סתם "שפעת סאב-פריים" מקומית בארה"ב), מה שאומר שיש עוד לפחות שנה של משבר לפנינו לפני ההתאוששות.

למה יהיה טוב? (כי גם בסטטיסטיקה יש יוצא מן הכלל)

יהיה טוב, כי מעולם לא עמד העולם מאוחד כולו כנגד משבר כלכלי. טריליוני דולרים, יורו, יואן וגם שקלים הוצאו מתקציבי הממשלות (הריקים) על מנת לפצות על הביקושים היורדים של אזרחי העולם, אשר בעצמם צורכים פחות. פעולות אלה, בסדר גודל הבלתי נתפס כמעט שלהן, משנות סדרי עולם וקיימת סבירות כי את החובות שיצרו הממשלות בעולם כיום, יאלצו להחזיר בעתיד, כאשר הכלכלה העולמית כבר תתייצב. בספרי הכלכלה קוראים לפעולה שכזו בשם פעילות אנטי מחזורית. ואם זה עבד טוב בארה"ב של רוזוולט (מדיניות ה"ניו דיל"), אז אולי זה גם ילך היום?

ובכל זאת יהיה רע? (כי אין ארוחות חינם)

הממשל האמריקני הוציא טריליוני דולרים על סיוע לבנקים ולחברות כושלות אחרות. התגובה המהירה הזו, נראתה בזמנו כהכרח, אבל די מהר הובן כי חלק מהכסף פשוט נזרק ברוח (או למאזני הבנקים הקורסים). די ברור כי לו היה צריך הממשל האמריקני היום לבחור האם להציל בנקי השקעות כאלו או אחרים או לשמור את הכסף לצורך סיוע לכלכלה האמיתית, בניגוד לסיוע לוול-סטריט, הרי שהוא היה בוחר בחלופה השנייה. פשוט בזמנו (לפני 8 חודשים), נראה היה שסוף העולם יגיע אם מריל לינץ' יפול.

אבל זה היה לפני ש-AIG, CITI-BANK וכל תעשיית הרכב האמריקנית התמוטטו. הכסף פוזר ברוח בתחילת המשבר ובינתיים עוד לא התחילו לטפל בבעיות אמיתיות בכלכלה העולמית כגון האבטלה (בספרד היא כבר מעל ל-20%), מחנק האשראי (הבנקים שומרים את כספי הסיוע בכספות ליום סגריר. כן, יש כאלו שחושבים שיכול להיות גרוע יותר) וירידה ברמת החיים (כתוצאה מירידה בתוצר לנפש). כלכלה אינה מנותקת מתיאוריות פוליטיות. מי שיינזק מהמשבר הכי הרבה יהיה העולם השלישי. שם כבר היום צומח הטרור. ולהילחם בטרור בזמן של משבר כלכלי זה בהחלט לא פשוט. ולעשות את זה כשחלק גדול מכספי הסיוע פוזרו ברוח לפני שנה הופך את כל העסק למאתגר באמת.

חייב להיות טוב! (כי עדיף לשלם על הארוחה מלא לאכול בכלל)

יהיה טוב כי יש מי שעושה ויש מי שנותן ביקורת. באמריקאית של וול-סטריט ז"ל אומרים את זה: "Money talks and Bullshit walks". כשהממשל האמריקני כל הזמן פועל ועושה וזז, אז אמנם זה נראה לפעמים כמו פול גז בניוטרל (שלא לדבר על תחושת רוורס, בקרב כמה פקידי אוצר ישראלים ותיקים שחזו כבר בהלאמות בנקים בחייהם), אבל זה מעביר מסר לשווקים הפיננסיים. אנחנו כאן כדי לטפל במשבר, לא משנה כמה זה יעלה לנו, ולא משנה באיזו מנטרה כלכלית החזקנו קודם לכן.

הנחישות הזו גורמת לאנשים לחזור ולהשקיע בבורסה, כי הם מאמינים שהיא לא תיסגר יום אחד, וזה גורם להם לא לרוץ ולמשוך את כל הכסף מהבנק כי הרי הממשלות בעולם מכריזות כל הזמן שהן ערבות לכספי המפקידים, וזה שמנהיגי המדינות החזקות מכריזים שיקצו מאות מיליארדים לקרן המטבע לטובת המדינות המתפתחות, צריך לגרום גם לאחרון הציניקנים לקצת תחושת חמימות. כולם מבינים כי לא מספיק לשרוד לבד. צריך שאף אחד לא יטבע, כי בכלכלה המודרנית גם מדינות עם שמות מצחיקים יכולות לגרור עימן לתהום את כולנו. והערבות ההדדית הזו, גם אם היא אינטרסנטית, הרי שהיא לא מובנת מאליו (בכלכלית זה נקרא "עקרון הצדק הרולסיאני", על פיו, חוזקה של חברה נמדד בחלש ביותר בתוכה).

עוד קצת רע אחרון (דברי במספרים גברת)

אשראי. זוהי הרעה, אולי האחרונה, לפני ישורת המיתון הרגוע שמצפה לנו. אנשים צריכים כסף כדי לשמר את רמת החיים שלהם טרום המשבר. הם פוטרו מעבודתם, הגיעו לביתם (הנאה למדי ותחת משכנתא מהודרת) וגילו כי גם האישה כבר לא עובדת, אבל עדיין מנסים לא לבטל את החוגים לילדים. ההנחה הכלכלית (מודל מחזור החיים של מודליאני למתעניינים) אומרת שאנשים מנסים "להחליק" לאורך חייהם את רמת החיים שלהם ולא לשנות את ההוצאות במקביל להכנסות כל הזמן.

ואיך משמרים רמת חיים? לוקחים אשראי מהבנק ואחרי שהבנקים מסרבים לתת אשראי למישהו (כולל אשראי בין בנק אחד לשני), מתחילים לחפש כסף מגופים אחרים, כגון חברות כרטיסי אשראי. כנראה שאלו יהיו הגופים הבאים בתור לדווח על בעיות. וכשחברות כרטיסי האשראי יתחילו ליפול, עשוי כלל האשראי לצרכנים להיעצר. אנשים, בעיקר במדינות המערב העשירות ובדגש על האמריקנים והבריטים, יצטרכו לחיות בהווה ממה שיש בהווה ולא ממה שיהיה בעתיד. הבעיה היחידה שזה ישליך מייד על כל מי שמוכר לאותם אנשים ושוב אותו גלגל...

אז למה בדיוק יהיה טוב? (לא ברור וגם לא בטוח. אבל מה? נגמור בפסימיות?)

יהיה טוב כי הסטטיסטיקה לא משקרת. המשבר הזה יקח בערך שנה וחצי עד שנתיים, מה שאומר שיש לנו עוד שנה לסבול. אנחנו כבר כנראה בסוף ההתחלה. הדו"חות של החברות הגדולות והבנקים נראים זוועה לעומת הרבעון המקביל בשנת 2008, אבל נראים מעולה לעומת הרבעון האחרון. השאלה המאתגרת באמת היא איך נצא מהמשבר. האם נצא ממנו עם סין דיקטטורית ונטולת זכויות אדם שמלווה כספים לכל מדינות המערב, ועם הנפט הערבי שממשיך להניע את גלגלי הצמיחה אבל גם משמן את הטרור העולמי? או שנצא ממנו עם ארה"ב חדשה, שמוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמור על רשת ביטחון למאות מיליוני אנשים בעולם, שמוכנה לזנוח תיאוריות ניאו-שמרניות מסורתיות בהינף יד ולחזור לספרי הכלכלה של אמצע המאה הקודמת?

יהיה גם טוב כי משברים זה זמן טוב לטיפול שורש. די נמאס לראות כל מיני בנקאים לבושי חליפות לוקחים בונוסים מטורפים, אבל כשמפסידים הם משפילים מבט ותו לא. זה ייגמר. שיטת התגמול תשתנה. שוק ההון האמריקני ישתנה ויגרור איתו קצת שפיות לכל העולם. המדינות יתחילו להיות מעורבות בכלכלה, וקורסים בכלכלה ציבורית שעד כה מולאו בשני סטודנטים להרצאה יתבססו במרכז המחקר הכלכלי.

ויהיה טוב כי הכל יחסי. מי שחושב שרע לו כיום שיתכבד ויעיין מחדש בענבי זעם של סטיינבק או בג'ונגל של אפטון סינקלייר וייזכר איך נראה משבר עולמי פעם ואיך הוא נראה כיום. אז אנשים עבדו 25 שעות ביום ומתו בדוודי הענק במפעלי בשר ללא זכויות אזרח כלשהן, שלא לדבר על זכויות התאגדות. והיום? אין מה לדאוג. בכל פרק זמן נתון בישראל יש מישהו ששובת ברוך השם.

* הכותב הנו עוזר למנהל רשות החברות הממשלתיות.