החושך שבקצה המנהרה

המצב הקשה בכלכלת רצועת עזה החל זמן רב לפני מבצע עופרת יצוקה. ההרס שנגרם לרצועה במסגרת תקיפות צה"ל בצירוף המשבר הכלכלי העולמי, הציבו את הכלכלה ברצועה בפני מלחמה עיקרית אחת – הישרדות. דבר אחד בטוח: כלכלה לעולם לא מתפתחת באזור מלחמה, ורק שקט אמיתי יחיה את הרצועה.

מעל 70% מהעסקים ברצועה הם בתחום השירותים, תחום המשותק לגמרי במהלך הלחימה, כך שניתן להעריך כי פעילות כלכלית כמעט ואינה מתקיימת כעת ברצועה, ורוב התושבים נשענים על הסיוע המגיע לשטחיה. עם זאת, ההרס שנגרם לתשתיות והמבנים יצריך השקעה של מאות מיליוני דולרים לשיקום ובנייה מחדש.

עוד לפני תחילת "עופרת יצוקה" דיווח הבנק העולמי על צמיחה כלכלית של 0% ברצועה ב-2007, ונראה כי שנת 2008 לא תציג צמיחה שונה. כך שבהסתכלות קדימה, על מנת ליצור כלכלה אמיתית ברצועה חייבים לכונן שינוי אמיתי.

קשר גורדי

הכלכלה העזתית תלויה כמעט לגמרי בישראל. מתוך כלל הייצוא ברצועה כ-98% מיוצא לישראל ולירדן. עם אוכלוסייה המונה מעל 1.5 מליון איש, וכאשר 57% מתושבי הרצועה חיים מתחת לקו העוני על-פי נתוני האו"ם בשכר של 2 דולר ליום - התלות בישראל אינה מסתמנת כנתון כדבר חיובי.

הסכמי פריז, שהיוו נספח כלכלי להסכמי אוסלו, כוננו לראשונה סוג של מערכת פיננסית ברצועה. עם זאת, החשש הביטחוני הביא את ישראל לפיקוח מלא על הסחורות הנעות אל תוך ומחוץ לרצועת עזה, וכן לשליטה על כל נושא המע"מ.

עבודה בישראל היוותה את מקור הפרנסה העיקרי לתושבי רצועת עזה, אך עם ראשית האינתיפאדה השנייה וההתנתקות, נסתם הגולל על מקור תעסוקה זה. במקביל, עליית החמאס הביאה גם לנתק מוחלט בין ממשלת ישראל והרצועה, וכמובן לחוסר נכונות מצד השלטון הישראלי להכניס עובדים פלסטינים לשטחיו.

הפתרון לאבטלה - חמאס

"אם אין לך עצמאות, אין לך מדינה. יצרנו פרדוקס שבו מצד אחד אנחנו שולטים ברצועה, אך מצד שני התעסוקה היחידה היא בעיסוק בטרור", טוען ד"ר עמוס נדן, מומחה לכלכלה פוליטית ומזרח תיכון במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, יש לזכור כי החמאס הוא ארגון משלם משכורת - הצטרפות לחמאס מקנה גב כלכלי ופותרת רבים ממצוקה קיומית.

עם זאת, ד"ר נדן מסייג: "למרות השליטה הישראלית שמעודדת רבים לעבור לכוחות החמאס והטרור, צריך לזכור שהאחראי המרכזי למצב הכלכלי בעזה והרצועה הוא החמאס".

כך למשל השקעה כספית אדירה מצד תורכיה באזור ארז נקטעה במהרה בעקבות ירי טילים פלסטיני מהאזור, שהביא לתגובה ישראלית והרס במקום. "החמאס מתנהל בצורה מאוד לא חכמה בהקשר הכלכלי ויורה מאזורי תעשייה ותשתיות, אך ההרס משרת את החמאס כי כשלאנשים רע קל יותר לשלוט בהם", מסביר ד"ר נדן. במקביל החמאס, כבר הצהיר על רצונו להתנתק כלכלית מישראל ולחזק את הקשרים הכלכליים עם מצרים.

עסקים מתחת לאדמה

כחלק מהקשר הדואלי בין טרור וכלכלה, המנהרות, שנחפרו מתחת לגבול רצועת עזה עם מצרים ומשמשות בעיקר להברחת נשק, הפכו גם לאחד מצירי הייבוא היחידים לרצועה. במנהרות, מתחת לפני האדמה, כוננה כלכלה חדשה. מלבד נשק, התעלות משמשות גם להחייאת סחורות שונות בעזה. החל ממוצרי מזון ועד למוצרי חשמל וצעצועים, סוחרים רבים החלו להתפרנס "בעזרת" אותן מנהרות.

"הסחר במנהרות הוא אמנם דבר מעוות, אך הוא מעיד גם על היכולות העסקיות של אנשי הרצועה וגם על היכולת ליצור קשרים עם המשטר. הרס המנהרות ישפיע גם הוא על המסחר ברצועה", אומר ד"ר פאול ריבלין, מומחה לכלכת המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. במהלך מבצע צה"ל הנוכחי הוחרבו מאות מנהרות, דבר שיהווה אף הוא פגיעה קשה בכלכלה הפלסטינית, ויביא לסופו של עידן המסחר התת-קרקעי שפרנס סוחרים רבים.

הבורגנים נטשו

"מה שחסר בחברה הפלסטנית זה המעמד הבינוני. חסר החלק הזה שהוא הדבק המקשר את העם והמשטר, החלק המביא יוזמה כלכלית ופלורליזם", טוען ד"ר ריבלין. המעמד הבורגני נטש את הרצועה ואת הגדה המערבית לפני שנים, דבר שהביא לעלייתם של קיצוניים ולחסרון בליברליות כלכלית ופוליטית.

לדברי ריבלין, המעמד שאמור לצאת נגד הפונדמנטליזם ולעודד צמיחה כלכלית ותרבותית - כמעט ולא קיים בחברה הפלסטינית. חסרונו של מעמד בינוני מורגש גם במיעוט הקולות היוצאים נגד ההתנהלות של החמאס, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית.

הנזק שנגרם ברצועה יעמוד על מאות מיליוני דולרים ויותר, ויש לזכור כי המבצע טרם הגיע לקיצו. המצב בו החברה הפלסטינית לא מתפתחת כלכלית הוא ללא ספק תוצר של האלימות באזור, מסכימים המומחים: "יש פוטנציאל אדיר להשקעות ברצועה, זה אזור עם כח עבודה זול ויכולות, אך אם לא יהיה שקט לעולם לא תתפתח כלכלה", מסכם ד"ר נדן. כדי ליצור כלכלה מתפקדת ברצועת עזה ולמשוך אליה השקעות יש צורך בשקט משני צידי המתרס.

עוד בעמוק בכיס

תנו להם עצמאות כלכלית. דעה
כלכלת הדרום: בין תקווה לייאוש
הלחימה בעזה: כמה זה עולה לנו