לומדים לחסוך: כל המונחים שצריך לדעת

כשמדברים אלינו סינית אנחנו לרוב לא מבינים אבל מילון כיס קטנטן יכול לפתור לפעמים שאלות גדולות. בחרנו כמה מושגים מעולם החיסכון הפנסיוני שחשוב להכיר והוספנו את ההסבר. קסוטו כיס למונחים פנסיונים.

1. מקדם המרה

לא כל החוסכים, בקרן פנסיה או בביטוח, מקבלים קצבה זהה. מן הסתם הקצבה החודשית אותה נקבל עם גיל הפרישה תלויה במספר פרמטרים, ומקדם ההמרה הוא מעין מדד, ערך מספרי על פיו יחושב סכום הקצבה אותו נקבל.

על מקדם ההמרה משפיעים מרכיבים כמו גיל הפרישה, מצבו המשפחתי של החוסך, תוחלת החיים וגם שיעור דמי הניהול בגוף בו הכסף נחסך. בסופו של דבר הסכום אותו צברנו במהלך השנים יחולק באותו ערך מספרי המכונה מקדם המרה, וכך יקבע סכום הקצבה החודשית שלנו.

כשנחפש אפיק חיסכון או ניגש לייעוץ בנושא, נשאף למצוא מוצר ובו מקדמי ההמרה הם נמוכים ככל היותר. ערכם המספרי של מקדמי ההמרה מופיע לרוב בכל אחד מתקנוני המוצרים הפנסיונים, קרנות הפנסיה והביטוח.

2. כיסוי ביטוחי

כיסוי ביטוחי הוא בעצם הביטוח על החיסכון שלנו, ביטוח מפני מקרים של מוות ואובדן כושר עבודה. בקרנות הפנסיה הכיסוי הביטוחי כלול בתוך העסקה ולא ניתן להפרידו. כלומר, בתוך הסכום שמופרש לחיסכון מחושבים גם כספים למקרי מוות או אבדן כושר עבודה.

חברות הביטוח מציעות מסלולים יותר ספציפיים בהם לא מחויב החוסך להפריש כסף לכיסוי הביטוחי, או לחילופין לקבוע כמה כסף יופרש לכל אחד מהמקרים – מוות או אבדן כושר עבודה. קופות הגמל מצידן לא מציעות כיסויים ביטוחיים כלל.

אם אנחנו חוסכים ללא כיסוי ביטוחי עלינו לזכור שבמקרה של מוות או אבדן כושר עבודה לא תימשך הפקדה של כספים לביטחון, ונוכל להישאר ללא קצבה חודשית. לכן חשוב להכיר את המונח ולהתייחס אליו בהתאם.

3. אירוע מזכה

אירוע מזכה הוא הסיבה לזכאותו של החוסך או משפחתו לקבלת הכסף מקרן הפנסיה. יש שלושה אירועים מזכים: קצבת זקנה - כלומר הגענו לגיל הפרישה וכעת נוכל לקבל את הכסף שחסכנו; קצבת נכות - אבדן כושר עבודה, אנחנו לא מסוגלים לעבוד מסיבה בריאותית ומגיעה לנו קצבה מהקרן; האירוע השלישי הוא מקרה מוות, שלאחריו זכאים בני משפחתו של החוסך לקבל קצבה מקרן הפנסיה.

4. קופה משלמת וקופה לא משלמת

עם החוק שנכנס לתוקפו בינואר 2008 הפכו כל קופות הגמל ואפיקי החיסכון להיות כלים קצבתיים, כלומר חסכון המוענק בצורה של קצבה חודשית ולא כל הכסף ב"מכה" אחת. לאחר החלתו של החוק החליט האוצר להגדיר שתי קופות גמל – משלמת ושאינה משלמת.

קופה משלמת היא גוף חסכון המסוגל טכנית לשלם קצבה חודשית לחוסך עם הגיעו לפרישה. קופה לא משלמת היא גוף שלא מסוגל לחלק את הכסף שנחסך ולשלמו לחוסך בצורת קצבה. מי שחוסך בקופה לא משלמת ייאלץ להעביר את הכסף שנחסך לגוף המסוגל לחלקו לקצבה חודשית ולשלמו לחוסך.

5. קרנות הפנסיה הישנות והחדשות

הקרנות הישנות, שהוקמו בתחילת שנות ה-50, היוו אפיק חסכון מרכזי לחלק ניכר מהחוסכים במדינה. בשנות ה-80 התגלה שהקרנות הוותיקות נמצאות בגרעונות עמוקים שנבעו משינויים דמוגרפיים, כמו עליית תוחלת החיים של עמיתי הקרן, עליית אחוז הנשים העובדות ומתן פנסיות גבוהות לקבוצות אוכלוסייה נבחרות.

בשנת 95' הוחלט למנוע מעמיתים חדשים להצטרף לאותן קרנות ותיקות, ובמקביל נפתחו 17 קרנות חדשות במטרה שינוהלו בצורה בטוחה יותר עבור העמיתים, וישמרו על איזון בין רווחי הקרן והוצאותיה. תהליך דומה קרה בקרנות פנסיה ציבוריות ותיקות גם במדינות אחרות בעולם.

6. פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת

פנסיה תקציבית היא שיטת מימון פנסיה ובה העובד לא מפריש מדי חודש כסף לחיסכון, אלא החיסכון נוצר מתוך תקציב אותו ייעד לכך המוסד בו הוא מועסק. שיטה פנסיונית זו נהוגה לרוב בקרב עובדי מדינה והסקטור הציבורי. השיטה התקציבית הופסקה ב-2001, ועובדים חדשים, גם במגזר הציבורי, עברו למנגנון של פנסיה צוברת.

פנסיה צוברת היא מנגנון בו מפריש העובד מדי חודש סכום ממשכורתו לחיסכון, גם המעביד מפריש סכום וכך נצבר אותו החיסכון המיועד לפירעון עם יום הפרישה. הפנסיה התקציבית הופסקה מכיוון שמוסדות גילו כי התקציב המיועד לתשלום קצבת הפנסיה הוא נמוך מאשר התקציב הנדרש, ונוצרו גירעונות משמעותיים.

7. מגבלת השכר המבוטח

קרנות פנסיה מסובסדות מעניקות ביטחון רב יותר לחוסכים בהן, מכיוון שכספי העמיתים מושקעים לא רק בשוק ההון ההפכפך אלא גם באגרות חוב ממשלתיות מיועדות – אגרות חוב בטוחות שלא נתונות לשינויי שוק ההון.

עם זאת, המדינה לא מאפשרת לבעלי שכר הגבוה מפעמיים השכר בממוצע במשק, היום כ-17,000 שקלים - להפקיד את כל חסכונם בקרן פנסיה מסובסדת, וליהנות גם משכר גבוה וגם מחיסכון בטוח. מי שמשתכר מעל להגבלה זו ייאלץ לפנות לקרנות פנסיה לא מסובסדות או לקופת ביטוח.

8. איזון אקטוארי

כמו בכל עסק גם לקרנות הפנסיה יש התחייבויות ונכסים. המהלך בו נשמרת יציבות בין שני הגורמים האלו נקרא איזון אקטוארי.

קרן פנסיה יכולה להיות בעודף אקטוארי, כלומר הכסף הנמצא בקופת הקרן הוא גדול יותר מאשר ההתחייבויות לתשלום של הקרן. לחילופין, יכול להיווצר מצב של גרעון אקטוארי בו ההתחייבויות עולות על הסכום המצוי בקרן.

האיזון נועד ליצור מצב קבוע ובו יש שוויון. בעת עודף אקטוארי יזכו עמיתי הקרן לשיפור בתנאים או לקצבה גבוהה יותר, ובמצב של גירעון כמובן יסבלו העמיתים מהרעה בתנאי החיסכון, וכל זאת על מנת לשמור תמיד על איזון והוא האיזון האקטוארי. אחת הסיבות למשבר שחוו הקרנות הוותיקות הייתה העובדה שהן לא חויבו באיזון אקטוארי, בניגוד לקרנות היום.

9. תשואה דמוגרפית

תשואה משמעותה רווח. תשואה דמוגרפית היא המצב בו קרן הפנסיה נמצאת בעודף אקטוארי, הנובע מאי התממשותה של הערכה מסוימת. קרנות הפנסיה עובדות על פי הדדיות עמיתי הקרן, כלומר הכסף של כל אחד מעמיתי הקרן ומצבם משפיע על כל החברים בקרן.

לדוגמה, הנהלת קרן פנסיה העריכה כי אחוז מסוים מעמיתיה ילכו לעולמם בסוף השנה, ובפועל נפטרו מספר קטן יותר של עמיתים - מצב זה יצר עודף של כסף בניגוד לציפיות. עודף זה הוא התשואה הדמוגרפית.

10. דמי ניהול מצבירה ומפרמיה

דמי הניהול הם הכסף אותו נשלם לגוף המנהל את החיסכון שלנו. הם נגבים משני ערוצים, ערוץ הפרמיה וערוץ הצבירה, ועל פי נוסחה שקבע משרד האוצר. דמי ניהול מפרמיה משמעותם דמי ניהול שנגבים מאותו סכום חודשי המופקד בעבורנו לחיסכון. דמי ניהול מצבירה משמעותם דמי ניהול הנגבים מתוך הסכום הכולל שצברנו בקופה מתחילת החיסכון ועד לגביית דמי הניהול.

עלינו לשאול האם דמי הניהול שאנו משלמים נגבים מהפרמיה או מהצבירה, ולחשב היכן נרוויח יותר ונקטין את הוצאותינו.

11. היוון

היוון הוא תהליך בו סכום כסף שיועד להיות מוענק בצורה קיצבתית כזו או אחרת הופך לכסף מזומן. בעולם החיסכון הפנסיוני קיימת אפשרות להוון עד 25% מהפנסיה הצפויה לפנסיונר לתקופה של חמש שנים, זאת על מנת לאפשר לפנסיונר לקבל מענק חד פעמי של כסף לצרכיו השונים.

במשך תקופת ההיוון תופחת הקצבה החודשית של הפנסיונר בהתאם לסכום אותו היוון.

12. תקופת אכשרה

תהליך הנהוג לרוב לחוסכים בביטוח חיים. זוהי תקופה, בדרך כלל בת 60 חודשים, בה המבוטח לא זוכה לכל התנאים של הפוליסה ולא מוענק לו כיסוי ביטוחי, אך הוא עדיין משלם את הפרמיה.

תקופת האכשרה נועדה למנוע מצב ובו אירוע מזכה, כמו מוות או נכות, קורה בתקופה הראשונה של הפוליסה וגורם להפסד משמעותי לחברת הביטוח. תקופת האכשרה היא מעין ביטוח של חברת הביטוח את עצמה מפני מצב בו היא צריכה לשלם לחוסך סכום גדול, עוד בטרם הכניס סכום תואם לחיסכון בקופת הביטוח.

יש לכם שאלות נוספות? הבהרות לגבי המונחים? שתפו אותנו באמצעות מערכת התגובות

עוד בעמוק בכיס

האנשים שיעזרו לכם לחסוך
איך עובדות קופות הגמל והביטוח
כל מה שצריך לדעת על קרן הפנסיה