שנת הנפילה הגדולה

2008 היתה שנה קשה לכלכלה העולמית והמקומית. השנה החלה עם משבר המשכנתאות האמריקני, ששינה את פניו והפך למשבר האשראי הגדול ביותר מאז 1929. איך זה קרה ומה עברנו כולנו בדרך. שנה סוף

שנת הנפילה הגדולה | רשת 13

קצת קשה להיזכר היום, אבל בתחילת 2008 כולם דיברו בכלל על משבר אחר - משבר הסאב-פריים בשוק המשכנתאות האמריקני. משבר זה, שהוביל בהמשך למחנק האשראי העולמי, יחד עם האמרת מחירי הנפט ומשבר המזון שגרם לפאניקה אפילו בישראל, תפסו את עיקר הכותרות. כעת, לקראת סוף 2008 אפשר לפחות להיאחז בתקווה אחת – מחירי הסחורות נמצאים בשפל כזה שאין שום צורך לאגור אורז. מנגד, עם קצב ידיעות הפיטורים, לא בטוח שבחודש הבא תהיה לכם משכורת לרכוש אותו.

ההונאה שבישרה את הכל

ינואר 2008 החל בנפילה גדולה בשוק המניות העולמי. בהמשך התברר כי מאחורי הנפילה עמדה חברת השירותים הפיננסית הצרפתית סוסייטה ז'נרל, שנפטרה מנכסים בשווי 50 מיליון יורו בעקבות הונאה שביצע אחד מסוחריה בחוזים עתידיים בשווי 4.9 מיליארד יורו. במבט לאחור ניתן לומר כי 2008 כולה תעמוד בסימן מסחר ספוקלנטי שביצעו אנשים בודדים לשם טובתם האישית, אך זו כבר חוכמה לאחר מעשה.

בחודשים הראשונים של 2008 הלכו מחירי המזון והאמירו, ובחודש אפריל החלו רשתות השיווק בארה"ב להגביל את מכירות האורז. כמו כל טרנד אמריקני רע, החשש מהאמרת מחירי המזון הגיע גם לישראל, ובכלי התקשורת המקומיים דווח כי רשתות השיווק החלו בהגבלת כמויות האורז הנמכרות לציבור.

אחרי שהרוחות נרגעו התברר כי מוצרי מזון בסיס נוספים הולכים ומתייקרים. ערב יום העצמאות מצא עצמו עמישראל מוציא על המנגל לחג הרבה יותר מבשנה שעברה. למרות שמאז מחירי הסחורות והמזון בעולם דווקא צנחו, כאן אצלנו מחירי המזון נשארו גבוהים, ומחיר האורז לבדו התייקר ביותר מ-50%. נראה שעדיין כדאי לבחון דרכים להוזיל את עלויות המזון שלנו.

התייקרות המזון נבאה בחלקה מעליית מחירי הנפט, שייקרה את עלויות שינוע הסחורות. בחודש יולי רשם הבנזין מחיר שיא בישראל של 7 שקלים לליטר. מאז הספיקו המחירים לרדת שוב, אך עדיין כדאי לבחון דרכים לחסוך בהוצאות הדלק.

הבנקים מתחילים לקרוס

בין החודשים אפריל ויוני נעצרו בארה"ב 406 איש בידי ה-FBI בחשד להונאות בתחום המשכנתאות. באפריל נקלע בנק ההשקעות בר סטרנס לבעיה: מניות הבנק קרסו והוא פנה לממשל בבקשה מימון. יומיים אחר כך, ג'יי.פי. מורגן רכש את מניות בר סטרנס במחיר אפסי של 2 דולרים למניה כדי למנוע ממנו לפשוט רגל, תוך שהממשל האמריקני מספק 30 מיליארד דולרים כדי לכסות הפסדים אפשריים מהעסקה.

חודשיים לאחר מכן עוצר ה-FBI את מנהליו לשעבר של בר סטרנס בחשד להונאות הונאה לכאורה שביצעו במסגרת מעורבותם בקריסת שוק משכנתאות הסאב-פריים, במתכונת שתחזור אחר כך שוב ושוב.

בחודש יולי קורס בנק אינדימאק, בקריסה הרביעית בגודלה בהיסטוריה האמריקנית. מתחילת השנה מדווחים בנקים ומוסדות פיננסים רבים על הפסדים שרשמו בעקבות ההשקעה בנכסים מגובים במשכנתאות בשוק הסאב-פריים האמריקני, שהסתכמו נכון למחצית חודש יולי ב-435 מיליארד דולרים.

בין המדווחים גם בנק הפועלים, שבחודש מאי מדווח על הפסד נקי של 1.67 מיליארד דולרים ברבעון הראשון של 2008, שחלק הארי שלו נזקף לחובת מכירת תיק האג"ח מגובי המשכנתאות שלו. במקביל, דו"ח של הרשות האמריקנית לניירות ערך מגלה כי עשרות מהבנקים הגדולים ביותר בעולם הסתירו הפסדים בגובה כולל של 35 מיליארד דולרים.

ישראל: הפחתת מסים ורפורמה בעמלות

בין קריסה לקריסה הספיק משרד האוצר בישראל לשחרר לאוויר בלון ניסוי בדמות תוכנית להפחתת מסים. המימון לתוכנית, שהמרוויחים העיקריים ממנה צפויים היו להיות אנשי העשירון העליון, צפויה היה לבוא מביטול הפטור ממס לקרנות ההשתלמות. ההסתדרות התנגדה ומשרד האוצר התקפל במהירות.

בתחילת חודש יולי נכנסה לתוקפה הרפורמה בעמלות הבנקים בישראל. הלקוחות הרבים שציפו לרפורמה בכיליון עיניים התאכזבו לגלות שלא רק שמצבם לא הוטב, אלא ייתכן וימצאו עצמם משלמים אפילו יותר עבור ניהול חשבון הבנק שלהם. בבנק ישראל סרבו בתחילה להכיר במציאות החדשה, אך נאלצו לבסוף להודות כי חלק מהבנקים ניצלו את הרפורמה להעלאת תעריפים. סקר מכון גיאוקרטוגרפיה מחודש דצמבר טוען כי העמלות התייקרו עבור 62% מהציבור. המילה האחרונה טרם נאמרה.

“למנוע תוהו ובוהו בשווקים הפיננסיים"

ברקע המשיך לאיים המשבר הכלכלי העולמי, כשהחשש המרכזי בשווקים היה מקריסת ענקיות המשכנתאות האמריקניות פרדי מאק ופאני מיי. בראשית ספטמבר הודיע שר האוצר האמריקני האנק פולסון על הלאמת שתי הענקיות, במטרה למנוע "תוהו ובוהו בשווקים הפיננסיים בארה"ב ובעולם כולו".

פולסון אולי רצה למנוע תוהו ובוהו, אך כשבוע מאוחר יותר הוא סרב לסייע לליהמן ברדרז, בנק ההשקעות השלישי בגודלו בארה"ב נכון לאותה עת. הבנק מודיע על פשיטת רגל, סערה רבתי פורצת בשווקים והמשבר הכלכלי העולמי שעד כה כולם רק חששו ממנו - פורץ במלוא עוזו.

מחנק אשראי חריף והיעדר כסף בשווקים מביאים לקריסתם של שורה ארוכה של ענקים פיננסים, בהם ענקית הביטוח האמריקנית AIG שזכתה לחילוץ מהממשל האמריקני ובנק ההשקעות מריל לינץ', שנרכש בידי בנק אוף אמריקה במחיר רצפה.

הממשל האמריקני, שהואשם בהאצת המשבר הכלכלי באפשרו לליהמן ברדרז ליפול, מיהר לגבש תוכנית חילוץ לרכישת נכסי משכנתאות בעייתיים בהיקף של 700 מיליארד דולרים. על רקע הדיונים בקונגרס על פרטי תוכנית החילוץ והביקורת על עצם קיומה, המשיכו הבנקים ליפול. בנק וושינגטון מיוטואל נסגר על-ידי השלטונות האמריקנים במה שנחשב לכישלון הגדול ביותר של בנק במדינה, ומדינות אירופה נאבקו להציל את הבנקים מקריסה. בינתיים, ה-FBI החל לחקור את פאני מיי, פרדי מאק, ליהמן ברדרז ו-AIG.

רוצים שינוי "we can believe in”

במהלך חודש אוקטובר בורסות העולם צונחות בשיעורים חדים מדי יום. נוחי דנקנר מנצל את ההזדמנות, רוכש 3% ממניות הבנק השוויצרי קרדי סוויס ורושם על הנייר רווח של 35% תוך 36 שעות. המהלך מזכיר לפרשנים את רכישת מניות גולדמן סאקס שביצע כחודש קודם לכן האורקל וורן באפט, ודנקנר זוכה למחמאות. מאז הרווחים כבר הפכו להפסדים על הנייר.

על רקע הסערות בשווקים נגיד הפד המיתולוגי אלן גרינספאן מכה על חטא וקורא להגברת הפיקוח.

בתחילת נובמבר הורגש לרגע שינוי באוויר – ברק אובאמה נבחר לנשיאות ארה"ב והביא לסיומה את אחת מאי הוודאויות שהטרידו את המשקיעים העולמיים, אבל ברקע הבנקים ממשיכים לקרוס. מה שנראה כמבחן הראשון של אובאמה הוא החשש לקריסתן של שלוש ענקיות הרכב האמריקניות GM, פורד וקרייזלר, שהתמוטטותן תביא לפיטורי מיליוני עובדים.

בישראל: העובדים מפוטרים, הטייקונים מפסידים

הפיטורים לא פוסחים גם על ישראל, ולא על הקטר המקומי – תעשיית ההיי-טק. יותר ויותר אנשים מאבדים את מקום עבודתם. משרד האוצר מתכנן תוכנית האצה להמרצת המשק, ונאלץ למורת רוחו לפרוס רשת ביטחון לחסכונות הפנסיונים. על יעילות התוכנית המקומית בהשוואה לחלופות בעולם, הדעות חלוקות.

הטייקונים המקומיים סובלים מהירידות בבורסות ובעיקר ממשבר הנדל"ן. יצחק תשובה ולב לבייב פוצחים בקרבות בלימה, ואליעזר פישמן עומד בראש טבלת הטייקונים ה”מסוכנים”.

איש העסקים ארקדי גאידמק מסכם שנה גרועה במיוחד, במהלכה נראה כי ירד מחלק גדול נכסיו, קבר את הקריירה הפוליטית שלו ואולי אף ברח מהארץ. מה שבטוח, איש עסקים מבריק הוא לא.

ענקית הבנקאות סיטיגרופ מודיעה כי תפטר 50 אלף עובדים במסגרת צעדי התייעלות, בנוסף ל-23 אלף עובדים שפיטרה מוקדם יותר השנה, וזוכה כשבוע מאוחר יותר לסיוע מהממשל האמריקני. בהמשך מודיע הממשל על הזרמת 800 מיליארד דולרים נוספים, שלשם שינוי מיועדים לנפגעי המשכנתאות ולא לגופים הפיננסים.

סוגרים מעגל

בנק ישראל ממשיך להוריד את הריבית לשפל במטרה להאיץ את הצמיחה, אבל אט-אט מצטברים הדיווחים כי הירידה לא מחלחלת לציבור אלא נשארת נחלת הבנקים בלבד. תשואות הבנקים מתחילות להזכיר את השוק האפור ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מביע את מורת רוחו. צעדים שכנגד לעומת זאת – אין.

רגע לפני ש-2008 סוף סוף נגמרת, נחשף כי ברני מאדוף, לשעבר יו"ר בורסת נאסד"ק, הונה את לקוחות קרן ההשקעות האקסקלוסיבית שלו ב-50 מיליארד דולרים. בין הנפגעים גם מספר חברות ישראליות.

פרשת מאדוף מהווה סיכום מוצלח לשנת 2008 - לדעת פרשן הניו יורק טיימס וחתן פרס נובל לכלכלה השנה פול קרוגמן, פרשת מאדוף היא לא פחות מסיפורה של תעשיות ההשקעות כולה: יש כאלה שהאמינו לשקר של מאדוף ודומים לו, ויש כאלה שהאמינו לשקר של עצמם. ב-2008, השקר הזה התפוצץ לכולם בפנים.

עוד בעמוק בכיס

עוד בפרוייקט שנה סוף