ישראל מול העולם: ההאצה שלנו מול המשבר הכלכלי שלהם

המשבר הכלכלי אומנם מצא את ישראל בנקודת פתיחה טובה יותר מיתר מדינות העולם, כדברי נגיד בנק ישראל, אבל רבים טוענים כי הטיפול המהוסס של משרד האוצר במשבר מסמס את היתרון המדובר והביא את ישראל למשבר חדש משלה. המשבר הכלכלי של ארה"ב ואירופה שונה מאוד משלנו, טוענים המומחים. בעוד שארה"ב ספגה פגיעה אנושה בתחום הפיננסי הכוללת פשיטות רגל של בנקים ובתי השקעות, המערכת הפיננסית הישראלית עמדה איתנה. אז איך בכל זאת נגררנו להאטה והאם האוצר מבושש להגיב או מתנהג באיפוק חיוני. ההבדל בין המשבר העולמי לישראלי עונה על חלק מהשאלות.

על אף השוני במקור המשבר, גם בארץ צפויים גלי פיטורים והתכווצות משמעותית של הצריכה וההון. "קשה להשוות את הטיפול הישראלי במשבר לטיפול של כלכלות אחרות, מכיוון ששורש המשבר נעוץ בדברים שונים", טוען פרופ' רפאל מלניק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מפרסם מדד מלניק. לדבריו, המשבר בארה"ב ולאחר מכן באירופה נבע מקריסת המערכת הפיננסית - בנקים פשטו רגל, בתי השקעות נכנסו לחובות עתק והתחום הפיננסי כולו קרס.

מערכת פיננסית יציבה יותר

על-פי מלניק, האוצר האמריקני רצה דבר ראשון למנוע קריסה של המערכת הפיננסית, ומכאן סכומי העתק בגובה מאות מיליארדי דולרים שיתועלו לשיקום הבנקים וחברות ההשקעות, וכך גם נעשה באירופה.

בעוד שמדינות אחרות עדיין משקמות את המערכת הפיננסית, היציבות הפיננסית בישראל מאפשרת התעסקות בסוגיות שונות ובהאצת התחום הריאלי, כלומר כסף שלא נוגע למערכות הבנקאיות השונות, אומר מלניק. לטענתו, תוכנית האוצר היא טובה ומעודדת האצה של הכלכלה הריאלית בארץ, ואילו עולם הבנקאות וההשקעות פחות נזקק עתה לטיפול האוצר, אם כי הבוקר הודיע המשרד על הזרמת כספים גם לענף זה.

בנוגע למבקרי תוכנית ההאצה של האוצר יש למלניק הסבר הגיוני: "השעון הפוליטי והכלכלי לא מתואמים ואנחנו בעידן פוליטי מאוד. רוב מעבירי הביקורת הם בעלי אינטרס ויש לקחת אותם בעירבון מוגבל".

"ישראל היא היחידה שלא עשתה כלום"

בניגוד למלניק שרואה במשבר הכלכלי העולמי והמיתון הישראלי תוצרים של בעיות שונות, רבים דווקא רואים יותר קווי דמיון בין המשברים וגם בצעדים שיש לנקוט. "אין מדינה בעולם המערבי החשופה לשוק ההון הגלובלי שלא נפגעה. אבל ישראל היא המדינה היחידה שלא עשתה כלום בנידון באופן חד משמעי", אומר ד"ר ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר וכיום ראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

לזליכה אג'נדה ברורה וחריפה בנוגע להשוואת טיפול האוצר הישראלי במשבר הכלכלי לטיפול בארה"ב ובכלכלות מערביות אחרות. "אם המשק ימשיך בחוסר עשייה, מצבנו יתדרדר", הוא אומר. לטענתו, תוכנית האוצר רק תחליש את הכלכלה, כי היא לוקחת את מעט המשאבים שברשות האוצר ובמקום לגעת בנושאים בוערים קוברת את התקציב הדל עמוק באדמה בתשתיות שיחזירו לדבריו את ההשקעה בהן רק בעוד כ-10 שנים.

לדברי זליכה, משבר האמון שיצר האוצר משפיע גם הוא על שוק ההון הישראלי, שהולך מדחי אל דחי. "מיד אחרי שהוכרזה התכנית הכלכלית הבורסה נפלה ב-10% נוספים", הוא מציין. את התנהלות האוצר מכנה זליכה חוסר אונים מוחלט ואוזלת יד, ומציין כי האוצר התעכב בהתערבות בתחום הפיננסי גם לאחר ש"הבורסה נשחקה ב-50%".

"צריך להוריד מסים"

זליכה מוצא דמיון גם בתחום הפגיעה בצריכה הפרטית בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם: ""צריך ליצור הפחתת מיסוי בעיקר לציבור הרחב", הוא אומר, "גם באנגליה היתה פגיעה בצריכה הפרטית ושם, בשונה מהחלטת משרד האוצר, דווקא ניתן מענה לבעיה בדמות הורדת מיסים".

עוד נושאים החסרים לדעת החשב הכללי לשעבר בתוכנית ההאצה של האוצר הם האצת השינויים המבניים שיעודדו עשייה. לדבריו, רפורמות בכרטיסי האשראי, בחינוך ובבנקים ישפיעו גם הם על הכלכלה.

אחד מקווי הדמיון בין תוכנית האוצר לתוכניות החילוץ בעולם הוא הגדלת הגרעון התקציבי. לדברי המומחים, משבר כלכלי חריף מחייב מדינות להתיר את רסן התקציב ולאפשר יותר נזילות. כך גם גדל הגירעון התקציבי. עד המשבר, הגרעון המקובל בעולם על פי קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי עמד על 3% מהתוצר. בעקבות המשבר הגדילה ארה"ב הגדילה את הגרעון לכמעל 4%, וכמוה נהגה גם בריטניה ולאחר מכן שאר מדינות אירופה, שהגדילו את הגרעון בכ-0.5%.

מעודדים תעסוקה

גם משרד האוצר הישראלי יאפשר בלית ברירה את הגדלת הגירעון כחלק מתכנית ההאצה, מציין יורם גבאי, לשעבר הקונסול הכללי בשיקגו, הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר בירושלים ומרצה במספר מוסדות אקדמיים. "ישראל הרחיבה את האשראי לעצמאיים ויצואנים והגדילה את תקציב המדען. מלבד ישראל רק ארה"ב קבעה תכנית לעידוד תעסוקה", הוא טוען.

צעד דומה נוסף הוא הורדת הריבית שהגיעה אמש לשפל חסר תקדים חדש של 2.5%. למרות זאת, גבאי טוען כי לא ניתן מענה אמיתי לחוסכים: "מנסים לקבוע קריטריונים של הכנסה, אך למדינה אין דרך לקבל ידע בנושא. גם בעולם לא מגינים על החוסך ישירות, אך נתנו גיבוי אדיר לבתי ההשקעות ולחברות ההלוואות. זה הזמן לתת אשראי בערבות המדינה", אומר גבאי.

הלחץ,הציבורי והתקשרותי על משרד האוצר גובר והוא מגלה יותר ויותר נכונות להתערבות במשק, בניגוד להתבטאויותיו המוקדמות. הבוקר פורסמה תוכנית האוצר לסיוע לשוק ההון, בעלות מוערכת של 11 מיליארד שקלים. אל תוכנית זו תצטרך תוכנית האוצר לפריסת רשת ביטחון לחסכונות הפנסיונים שתעלה לדיון אצל ראש הממשלה ביום ד' הקרוב. מהלך נוסף שעוד עומד על הגדר הוא ההשקעה באג"ח קונצרני, צעד שכבר שכבר ננקט באירופה ובארה"ב. ישראל כתמיד מדשדשת מאחור, אך נקווה שעדיף מאוחר ומלעולם לא.

עוד בעמוק בכיס

למי עוזרות הורדות הריבית של בנק ישראל
המרוויחים והמפסידים מהמשבר הכלכלי
איך תרגישו את המיתון בכיס שלכם