מה קרה לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל

(1:45 דק')

התקופה האחרונה היתה קשה - כל העולם הפיננסי התמוטט, ולא מעט ישראלים נבהלו ורצו לבנק כדי להציל את קופות הגמל שלהם. במקרים מסוימים, מי שהחזיק בחיסכון שלו 100 אלף שקלים, איבד 20 אלף שקלים, ולפעמים אף יותר. אבל חיסכון, מטבע הגדרתו, הוא ארוך טווח.

אם ניקח את שתי קופות הגמל הגדולות במדינה, "גדיש" ו"תמר", נקבל את התמונה הבאה: מי שפתח קופת גמל לפני עשר שנים, הרוויח נכון להיום תשואה של 85% ב"גדיש" ו-87% ב"תמר" - בסך הכל כ-6% בשנה. הנתונים מתייחסים לתקופה שאחרי המשבר, והכל פטור ממס. מי שפתח קופת גמל לפני חמש שנים בלבד, הרוויח נכון להבוקר 24% אחוזים ב"גדיש" ו-27% ב"תמר".

בשתי קרנות הפנסיה הגדולות והוותיקות במדינה, "מבטחים" ו"מקפת", בהן רבים מהמבוטחים עומדים לפני פרישה, המצב דומה. התשואה ב"מבטחים" בעשור האחרון הגיעה ל-78% ובמקפת ל-93% אחוזים. "מבטחים" הפסידה בשנה האחרונה 3% בלבד ו"מקפת" אפילו הרוויחה כ-2.5%. בפרספקטיבה של כמה שנים, למרות התקופה הקשה עכשיו, המצב לא רע כל כך.

אז מהי אותה "רשת ביטחון", אחריה הפוליטיקאים מנהלים כעת מירוץ? מדובר בהזרמה של מיליארדים מקופת המדינה לחסכונות האלה. חיסכון פנסיוני, כפי שצוין, הוא ארוך טווח - יש ירידות ויש עליות. הצעירים יחסית עוד יתאוששו והחסכונות ישתפרו. לגבי המבוגרים על סף פרישה - להם אין זמן לחכות לעליות הבאות. עליהם כנראה יהיה הוויכוח, כשמשרד האוצר טוען כי רובם מקבלים פנסיה נאה מהמדינה בכל מקרה.