בנק ישראל מוריד את הריבית: למי זה עוזר?

בעוד שבנקים שלמים בארה"ב כמעט ונמחקו מהמפה ובנקים ברחבי אירופה מגלים פרפורי גסיסה, הבנקים בישראל שומרים על יציבות וחוזק. המשבר אמנם עדיין לא הגיע לפירקו בארץ על פי כלכלנים רבים, אך נקודת המוצא של כלכלת ישראל בהחלט טובה משל ארה"ב ושל מדינות אירופה. סיבה נוספת ליציבות הכלכלה היא הרגולציות שעברה הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות והמדיניות המוניטארית הקפדנית שמנהיג בנק ישראל.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ממשיך בעקביות בהורדת הריבית לרמות שפל בהן לא היתה מעולם. אך עד כמה באמת משפיע בנק ישראל על התנהלות הבנקים ובכך גם על האזרח הפשוט?

מה בכלל מטרת הורדת הריבית

בנק ישראל הוא אחד המקורות הכספיים המרכזיים של הבנקים השונים, ובכך שהוא מייקר או מוזיל את הריבית הוא משפיע על עלויות הבנקים וחברות האשראי. לדברי פרופ' אלכס צוקרמן, מומחה למדיניות מוניטארית באוניבסטית תל-אביב, הורדת הריבית תפקידה לעודד את הבנקים וחברות האשראי להעניק הלוואות. אם כך, הורדת הריבית מצד בנק ישראל הייתה אמורה לגרום הורדה של ריבית מצד הבנקים השונים, אך מתברר שלא כך פני הדברים.

מכיוון שאין שום חקיקה המחייבת את הבנקים וחברות האשראי להיצמד לריבית שמציג בנק ישראל, עולם כמנהגו נוהג והבנקים משמרים את הריבית כשהייתה. כך למשל חברת האשראי ויזה כאל העלתה את ריבית עסקאות הקרדיט ל-14.65% בשנה, על אף הורדות הריבית שביצע בנק ישראל, על-פי דיווח של העיתון מעריב.

באופן דומה, גם הבנקים למשכנתאות לא מורידים את הריבית וגובים ריבית הגבוהה בכ-6% מריבית הפריים הריבית הבסיסית בבנקים הגבוהה ב-1.5% מריבית בנק ישראל. באופן דומה, גם הבנקים מוסיפים לכל הפחות 3.5% לריבית הבסיסית כפרמיית סיכון, בהתאם לסיכון שמהווה כל לקוח ולקוח.

זינוק של עשרות אחוזים בתשואות הבנקים

תשואות הבנקים השונים עלו באופן ניכר בעשור האחרון, רבות בזכות הריבית הגבוה שהם גובים מהלקוחות. לדברי מנכ"ל חברת שגיא חישובי ריבית, אמנון שוורץ, בעוד שבשנות ה-90 תשואות הבנקים עמדו על כ-80%, כיום הן המריאו לכמעט 220%.

בתקופה של חוסר ודאות כלכלית יש הגיון מאחורי עמדתם של הבנקים, מסבירים המומחים שלנו. כשהפחד שורר אמצעי הורדת הריבית הוא פחות אפקטיבי. פרמיית הסיכון שגובים הבנקים וחברות האשראי היא גבוהה מהרגיל עקב החשש לאובדן חובות. הורדת הריבית של בנק ישראל לא גורמת להורדה של ריבית הבנקים, אבל עדיין מנטרלת את עליית הריבית שעשויה היתה להתרחש, מסביר פרופ' צוקרמן.

קשה לקבוע כי מדיניות בנק ישראל נכשלת, כי אין לדעת מה היה עלול לקרות לו לא היה מוריד בנק ישראל את הריבית, מסבירים המומחים. בארה"ב הורידו את הריבית משמעותית, והמהלך לא פתר את בעיית הנזילות. כשהמשבר הכלכלי חריף נדרשת התערבות מצד האוצר, מסביר צוקרמן ואומר כי תוכנית ההאצה של האוצר הכוללת השקעה בתשתיות היא אכן צעד בכיוון זה.

מספרים שמזכירים את השוק האפור

בשגיא חישובי ריבית רואים את הדברים מעט אחרת. בשנת 83' חוקק חוק המאפשר לכל בנק לקבוע בעצמו את הריבית. הבנקים וגם חברות האשראי משחקות על המרווח שבין ריבית הפריים (הבסיסית) ובין תוספת הסיכון, וכך הם מגיעים לרווחים אסטרונומיים, מסביר שוורץ. מה שמשפיע על הלקוח הפשוט היא הריבית הכוללת ולא רק ריבית הפריים הנגזרת מריבית בנק ישראל, מה שהופך לדברי שוורץ את בנק ישראל לחסר השפעה לחלוטין. לדבריו, לבנק ישראל אין שום כוח והוא לא מהווה פקטור בקביעת הריבית הכללית. לפי שוורץ, תשואות הבנקים מהכנסת הריבית עלתה כל כך בשנים האחרונות, שהמספרים מזכירים את השוק האפור.

למרות היעדר ההשפעה על הלקוחות הפרטיים, בתחום העסקי דווקא יש לבנק ישראל השפעה רבה. לקוחות עסקיים מובילים לא משלמים תוספת סיכון, אלא רק על-פי ריבית הפריים הצמודה לבנק ישראל. כך שלדברי שוורץ העסקים הגדולים אולי מרוויחים מפעולת הבנק המרכזי, אך האזרח הקטן לא.

פתרון בחקיקה?

כיום אין שום חקיקה המחייבת את הבנקים וחברות האשראי להיצמד לריבית שקובע בנק ישראל. למרות זאת, בתחילת שנת 2007 נכנסה לתוקפה תקנה 325, לפיה לא ניתן לחרוג ממסגרת האשראי שנקבעה בין הבנק ללקוח. תקנה זו, שהועברה בעידוד בנק ישראל, עשתה סדר באוברדראפט הישראלי. תקנה דומה בתחום הריבית, טוען שוורץ, תחייב את הבנקים לתת דין וחשבון גם לגבי גביית הריבית. לדבריו, כשתשואות הבנקים בחשבונות העסקיים (המכונים חח"ד) היא פריים פלוס 4.5%, תשואה הגבוהה אפילו מהשוק האפור - זה הזמן לנקוט באמצעים.

לעומץ שוורץ, צוקרמן הרבה יותר מסויג. לטענת צוקרמן, חקיקה בתחום הריבית עלולה למנוע את התחרות הקיימת כיום בשוק הבנקאות והאשראי, הנובעת לדבריו מהחופש לקבע את הריבית ובסופו של דבר פועלת גם לטובת הלקוח.

עוד בעמוק בכיס