מטפסים מהבוץ: תוכניות החילוץ בעולם

המשבר הכלכלי לא פוסח על אף מדינה בגלובוס. ממקור המשבר בארה"ב, דרך ישראל הקטנה ועד לכלכלה הסינית היציבה ביותר נכון להיום, כולן יאלצו לספק תכנית האצה כלכלית ולהוציא אותנו מהבוץ. בסוף השבוע האחרון התייצבו מנהיגי 20 המדינות המתועשות, ה-G20 המייצגות כ-85% מכלכלת הכדור, במטרה לגבש תכנית חירום לאישוש הכלכלה העולמית. בועידת הפסגה הוושינגטונית מקווים המנהיגים לצאת עם תכנית מוגדרת לשיקום הכלכלה בטווח הקצר, ואף ליצור רגולציות למניעת חזרתו של משבר דומה בעתיד.

האירופיות, צרפת ובריטניה השמרניות, רוצות להחמיר את הפיקוח על השווקים ואילו ארה"ב, מעוניינת לשמר את השוק החופשי והקפיטליסטי אותו היא מנהיגה. הוועידה תפרסם את התקנות הפיננסיות החדשות להתמודדות עם המתיון העולמי, אותן היא מגבשת כעת, לכל המאוחר בסוף מרץ 2009. אך עד אז צצות ומתפרסמות תכניות השיקום של כל מדינה וכלכלתה. גם אצלנו, צפוי משרד האוצר לפרסם בימים הקרובים את תוכניתו לשיקום המשק.

סוף סוף רכבת?

פרטי התכנית הכלכלית של משרד האוצר להמרצת הכלכלה הישראלית כבר החלו להתפרסם. משרד האוצר מתכנן השקעת מסיבית, של כ-10 מיליארד שקלים, בהקמת תשתיות, כבישים ובנייה, ובכך להמריץ את המשק הישראלי. בנוסף מתכוננים לגל פיטורים שעלול לפקוד אותנו, ונערכים ליצירת פרוייקטים מיוחדים להכשרות מקצועיות, שיעניקו אלטרטיבה למובטלים החדשים של המשבר.

עוד מתכנן האוצר להגדיל את ההלוואות לעסקים קטנים ולאפשר דחייה של תשלומי המע"מ בכ-60 יום, דבר שיאפשר תחלופת מזומנים טובה ונוחה יותר לעסקים השונים. הקיף התכנית לא מתוכנן לחרוג מתקציב האוצר, עובדה שעשויה להוביל לביטול הקפאת המיסים שתוכננה ל-2009.

800 מיליארד דולרים

תכנית החילוץ האמריקנית שאושרה בקונגרס האמריקני תעלה יותר מ-700 מיליארד דולרים. זוהי ההשקעה הממשלתית הגבוהה ביותר מזה 80 שנה. התכנית שהציג שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, תפעל להצלת הכלכלה במספר מישורים, וראשית בתחום המשכנתאות.

נפילתו של שוק האשראי האמריקני הובילה למשבר הנדל"ן הגדול ביותר שידעה אמריקה. ערכם של הבתים ירד והמשכנתאות עלו. התכנית אמורה לרכוש את המשכנתאות הרעות ולהציל את הנכסים האבודים, אך לאחרונה הודיע פולסון כי יחדל מרכישת נכסים בעייתיים.

היקפה של התכנית עלה לכמעט 800 מליארד דולרים, לאחר שהתווסף סעיף המגדיל את הביטוח על פקדונות הבנקים מ-100 אלף דולרים ל-250 אלף. עוד מתוכננת הרחבת תשתיות שתאפשר יצירה של מקומות עבודה חדשים.

השאלה היא מי יממן את התכנית העצומה. ככל הנראה יהיה זה האזרח הפשוט, שבניגוד לכל תיכנוניו של הנשיא החדש אובמה, יאלץ לשלם על חוסר הזהירות של וול סטריט בכספי המיסים שלו.

הכלכלה מדברת סינית

סין הפכה לאט ובזהירות לאחת המעצמות הכלכליות החזקות של ימינו. כיום, כשהיא מחזיקה כמעט שני טריליון (אלף מיליארד) דולרים ביתרות מטבע חוץ, היא ללא ספק גורם משמעותי בהמרצת הכלכלה העולמית.

ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, לוחץ על סין להגדיל את השקעתה בקרן המטבע הבילאומית, דבר שיאפשר הלוואות חירום גדולות יותר למדינות הנמצאות במצוקה נוכח המשבר. בתמורה, כוחה של סין בקרן המטבע יגבר, וימצב אותה בעמדת עליונות כלכלית, דבר שארה"ב ומדינות אירופה חוששים ממנו.

על אף היותה מהכלכלות החזקות כיום והעובדה שהיא אחת היצרניות והיצואניות הגדולות על הגלובוס, גם סין מרגישה בהאטה. לאחרונה פרסמה סין את תכנית ההתמודדות שלה עם המשבר העולמי, הכוללת השקעה נרחבת של כ-586 מיליארד דולרים בתשתיות כמו פסי רכבת, רכבות תחתיות, שדות תעופה ושיקום אזורים שנחרבו מרעידת האדמה שפקדה את דרם מערב סין במאי האחרון.

התכנית הסינית, המתמקדת בנושאים פנימיים וביתיים, תבטיח דווקא כך את ביטחון הכלכלה הסינית. המסר שמעבירה ממשלת סין באמצעות סכום העתק שיושקע, הוא שאין להיכנס לפאניקה. התכנית גם תיגע בתחומים כמו חשמל, איכות סביבה וחדשנות טכנולוגית, שיעודדו צריכה בסין וייצוא סיני.

מכה אנושה ליורו

המשבר הכלכלי נותן אותותיו במדינות אירופה. ביבשת הישנה לא גובשה מדיניות אחידה לטיפול במשבר, אך התלות של מדינות גוש היורו אחת בשניה נוכח המטבע המשותף מצריכה עבודת צוות שתשיב את היורו לחוף מבטחים. כך שאירופה נמצאת בפלונטר מיוחד משלה. עד כה דווח כי כלכלת היורו הצטמצמה בכ-0.2%.

גרמניה, הכלכלה החזקה במדינות היורו, נמצאת במיתון מובהק עם ירידה של 14.5% במכירות הרכב הגרמני בפרט והאירופי בכלל, שוק שמהווה נתח חשוב בהכנסות היורו. לפני מספר שבועות אושרה תכנית החילוץ לכלכלת גרמניה. התכנית, עם סכום של כ-500 מיליארד יורו, תוזרם לבנקים הגרמניים תחת פיקוח של הנציבות האירופית, שתמנע הפרת איזון בסקטורים הפרטיים בגרמניה.

בצרפת יושקעו 495 מיליארד דולרים שיוזרמו לבנקים הגדולים על מנת לחדש את ההלוואות בין הבנקים ובין הלקוחות, ובספרד 137 מיליארד דולרים יוקצו גם הם לחידוש התנהלות הכספים בין הבנקים.

בן המלך והעני

הממלכה הבריטית ספגה מהלומה חזקה ביותר לשוק העבודה שלה. בחודשים האחרונים מספר המובטלים עלה לכמעל 1.8 מליון איש - מספר המובטלים הגבוה ביותר באנגליה מזה 11 שנים. רק השבוע פוטרו יותר מ-15,000 איש משוק העבודה הבריטי, בהם כעשרת אלפים מחברת התקשורת הענקית BT, וזה לא הסוף. מומחים מעריכים כי מספר המובטלים עלול להגיע לכשלושה מליון בשנים הקרובות.

הממשלה הבריטית טרם פרסמה תכנית מפורטת להתמודדות עם המשבר, אך הערכות מספרות כי מדובר בתכנית בהיקף של בין 12-18 מיליארד ליש”ט. התכנית ככל הנראה תתמקד בקיצוץ מיסים לעסקים במטרה להאיץ את שוק העבודה, הנמצא במצב קטסטרופלי. ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, קרא למדינות העולם לא להסס ולפעול להכחדת המשבר הכלכלי.

לפני כחודש הציג בראון את נטיתו הנוסטלגית, בכך שאמר שהכלכלה העולמית צריכה הסכם כמו ברטון-וודס. ברטון-וודס היה הסכם שנחתם ב-1944 עם תום מלחמת העולם השניה והונחו בו הבסיסים להקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. בנוסף, הוסכם על מערכת מוניטארית שפיקחה על שווי המטבעות ויצרה יציבות כלכלית בעולם החדש שלאחר המלחמה. ההסכם שרד עד תחילת שנות ה-70, אז פורק ההסכם עקב הלחץ הכלכלי בארה"ב בימי מלחמת וויטנאם.

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת

הנוסטאלגיה לא עוצרת בהסכם ברטון-וודס. ההיזכרות במשבר הכלכלי של 1929 והניו-דיל של רוזוולט היא כמעט בלתי נמנעת. לדברי ארנון גוטפלד, פרופ' להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב, הדימיון בין המשבר של אז לזה של היום הוא שבשניהם הייתה אי התממשות של ציפיות. המשבר ב-29' הגיע מלמטה, הציבור בזבז כספים רבים והייתה אווירה של אופוריה אחרי צמיחה מתמדת של הכלכלה האמריקנית שנמשכה מכתיבת החוקה ועד לפרוץ המשבר. ניתנו הלוואות עתק ללא פיקוח וללא בסיס להחזרה, וכספי הבנקים נשפכו ללא השגחה.

כמו אז, גם המשבר הנוכחי נובע מחוסר פיקוח ממשלתי. לדברי גוטפלד, הרפיון של הממשל בפיקוח על חברות המשכנתאות כמו פרדי מאק ופאני מיי מזכיר את המתירנות הכלכלית שקדמה למשבר ב-29'. לטענתו, רוזוולט לא ממש ידע איך לפתור את המשבר, הוא רק ידע שדברים צריכים להשתנות. הניו-דיל האמריקני החזיר את הפיקוח של הממשלה על המערכת הפיננסי והביא לקץ האקראיות בכלכלת אמריקה.

עצם בחירתו של הנשיא הדמוקרטי אובמה היא הכרזה של רצון העם להחזיר את הכלכלה לשלטון הממשלה ולהקטנת הקפיטליזם, טוען גוטפלד. ההיסטוריה לא באמת חוזרת על עצמה, ומלחמה כמו מלחמת העולם השניה, שבסופו של דבר הוציאה את ארה"ב מהמשבר, היא קלף שכבר נשחק ובוזבז. אך הטעויות של הכלכלה העולמית חוזרות ונישנות. כנראה שלכולנו, אחרי הכל, יש זכרון קצר.

עוד בעמוק בכיס