ממשיכים בנפילה חופשית

זה עוד לא נגמר: עסקת החילוץ של ממשל בוש, במסגרתה נמכרו עקרונות הקפיטליזם החופשי תמורת סיכוי להצלת הממסד הפיננסי, לא מראה תוצאות עד כה – לא מעט בשל העובדה השערורייתית שחלק ניכר מהכסף שימש לתשלום בונוסים (!) לבכירי הבנקים. הקונגרס האמריקני זועם וכבר עומד לפתוח בחקירה. לא מן הנמנע שהוא יאסור על העברת כספים נוספים לגנבי וול סטריט עד שכמה מהם ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח.

כך או כך, קרן המטבע העולמית מעריכה כי במהלך שנת 2009, הכלכלה הגלובלית תמשיך להתכווץ, וכלכלתן של מדינות המערב תרשום צמיחה שלילית של כ-0.75%. בארה"ב צפויה להירשם צמיחה שלישית בשיעור של 0.7%, ובגוש היורו – 0.5%. התוצאה: כל מי שלהמנע מהוצאת כספים, יעשה זאת – ומחנק האשראי יימשך.

בנק אנגליה, הבנק הממלכתי הבריטי, הוריד השבוע בשיעור חד את הריבית – ב-1.5% - בנסיון נואש לגרום לאנשים להלוות כספים זה לזה. אבל שיעורי הריבית כל כך ירדו בעשור האחרון, כאן, שם ובכל מקום, שספק אם ירידה מ-4.5% ל-3% תשיג את התוצאה הנדרשת. בינתיים, מחכים לאובאמה ולניו דיל חדש.

מורגש גם בבית: השכר הממוצע – נזכיר שוב שהוא לא אומר יותר מדי, משום שהוא מושפע משמעותית משכרם המנופח של מנהלים – ירד בתוך חודשיים ב-4.9%, והוא עמד בסוף אוגוסט על 8,034 שקלים. בסוף אוגוסט נרשה ירידה של כ-70% במספר העובדים בישראל, במשך שגם כך מחזיק בשיעור השתתפות בעבודה נמוך מהמקובל.

גם שוק הנדל"ן נפגע: מספר הדירות החדשות הנבנות יורד, ובסוף ספטמבר היה היצע הדירות החדשות בשוק 8,900 בלבד – ירידה של ירידה של 23% לעומת החודש המקביל ב-2007. המשמעות האירונית של זה היא שמאחר והגידול באוכלוסיה דווקא לא ירד, או על כל פנים טרם ירד, משבר הנדל"ן הזה ידפוק לא רק את חברות הבניה, אלא גם את הלקוחות. כשיש היצע נמוך יחסית לביקוש, המחיר עולה. הדברים אמורים במיוחד בדירות להשכרה. בפורטל האדריכלים מתלוננים שהביקוש להם ירד ב-73% בחצי השנה האחרונה, ואמרו לכלכליסט שהדבר מחזיר את הענף כמעט שלוש שנים אחורה.

יאללה, יאללה: באישור תמוה של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התקשורת – שהשר שלו בדרך כלל לא קונה את הלוקשים של חברות הסלולר – רצו שני המשרדים להוציא צו, שיאסור על חברות הסלולר לבנות אנטנות במרפסות וגגות של בתי מגורים. על פניו, נשמע צו ראוי, אבל מה – יש בו סעיף שאומר שחברות הסלולר לא יעשו זאת "אלא אם לא תהיה להם ברירה אחרת". ואיך נדע שאין להן ברירה אחרת? אה, פשוט – הן תגשנה תצהיר משפטי.

אהה. ועדת הפנים של הכנסת העיפה מבט אחד בהסכם המשונה הזה, ובעטה אותו מכל המדרגות. כפי שאמר ד"ר סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה במשרד להגנת הסביבה בדיון – אליבא דכלכליסט – "שכן אחד יקבל 2,000 דולר, שאר השכנים יקבלו סרטן". לסיפור הזה אין סוף טוב: הנושא נדחה לדיון בכנסת הבאה עלינו לרעה – והסלולריות ימשיכו בינתיים לשתול אנטנות.

נבל השבוע: שאול מופז, האיש שרוצה להיות ראש ממשלה לאחר שנכשל בכל תפקידיו. תחקיר מעריב שהתפרסם השבוע קובע כי האיש ששימש בתפקיד זמן רב יותר מכל אדם אחר ב-12 השנים האחרונות, ושקיבל לידיו תקציבים גבוהים במיוחד, ניצל את תפקיד השר למה שהוא יודע לעשות: מינויים פוליטיים, ושום דבר מועיל אחר.

הכבישים פקוקים – אבל את מופז זה לא מעניין. התחבורה הציבורית קורסת? בעיה של מישהו אחר. שוק הרכב הירוק בישראל מפגר לעומת העולם המערבי? תפנו לשר לאיכות הסביבה. מופז פה כדי לחלק ג'ובים ולזמום, לא בשביל לעבוד. אל תטרידו אותו עם זוטות. הוא לא עובד אצלכם, אתם עובדים אצלו. העיקר שיש תדמית של ביצועיסט ויש אפשרות לזנב בראש הממשלה – כל ראש ממשלה. כלכלה? זה למבוגרים. מופז עוד בעולם הילדים של הצבא, שבו אין מושג של תקציב ואין משמעות למונח יעילות – כי אם נכשל תמיד נקבל עוד.

בקצרה, שאול מופז לא מצדיק את המשכורת שאנחנו משלמים לו, והגיע הזמן להתייעל ולשלוח אותו ללשכת העבודה. זה חדש בערך כמו כלב-נשך-אדם, אבל צריך מדי פעם להזכיר גם את המובן מאליו.

צדיקת השבוע: הכנסת. זו העבירה סופית, השבוע, את חוק ההוצאה לפועל, הקובע שהבנקים לא יכולים לזרוק אנשים מביתם רק בגלל שלא עמדו בתשלומי משכנתא. כעת יצטרכו הבנקים לחכות קצת, כדי לאפשר למפונים למצוא דיור חלופי – והם גם יממנו אותו במשך שנה וחצי.

אחד הצדדים המכוערים של בועת הנדל"ן היה פיתויים של אנשים חסרי השכלה כלכלית בסיסית לרכישת משכנתא שברור היה כמעט לכולם שהם לא יוכלו לעמוד בה, אם מחירי הדירות ירדו. זו לא היתה בעיה אמריקנית בלבד, אם כי שם היא בלטה בהיקפה. גם פה, קשה היה שלא להתקל בפרסומות ולעיתים אף הטרדה טלפונית, שמטרתה לשכנע את הלקוח שהוא ממש חייב לקחת הלוואה, שהיא תהיה בתנאים נוחים, ושלבנק זה עולה יותר.

לבנק, כמובן, זה אף פעם לא עולה יותר. יפה שהכנסת התחילה לאלץ את החנקן של המדינה על הדרדור הכלכלי שגרם, כשפיתה יותר ויותר אנשים לחיות הרבה מעבר ליכולתם.

עוד בעמוק בכיס

רוצים שינוי: הכלכלה שמחכה לאובמה
נשיא חדש, משבר ישן: מחכים לשינוי בשווקים