התירוצים של השר אטיאס

חשבנו שהולך להיות מיתון ושהמחירים ירדו, אבל בעולם התקשורת הלא תחרותי שלנו, מעלים מחירים מתי שאפשר ללא התחשבות במצב הכלכלי של המשק והלקוחות.

סלקום עומדת דווקא להעלות מחירים אחרי החגים. העלאת המחירים צפויה להתבצע בשבועות הקרובים, והיא באה לטענת החברה בגין השחיקה בתעריפים ברבעונים האחרונים. שיעור ההתייקרות יעמוד על 7% בממוצע, כאשר הכוונה היא לייקר את המחירים לחלק מהלקוחות ובחלק מהמסלולים. בכך מצטרפת סלקום לפרטנר, שהחליטה אף היא לייקר את מחיריה בשיעור של 6% בממוצע לפני מספר שבועות.

לשר התקשורת מר אטיאס יש שפע של הסברים ותרוצים לחוסר התחרות בשוק הישראלי . אחרי שעברו כשנתיים מאז הקים השר את ועדת גרונאו בליווי הבטחות לרפורמות ולבהירות רגולטורית, נראה שמסקנותיה היו ברובן מיותרות וחלקן המכריע לא יתבצע כלל. התקשורת הישראלית שנעצרה בשנתיים של דיוני הוועדה לא מראה סימני צמיחה. שר התקשורת אטיאס התייחס לוועדת גרונאו בראיון חג ל-TheMarker.

תשקיעו בתשתיות

המשבר הכלכלי האחרון מחייב מדינות רבות ובכללן ישראל ליזום פרויקטים של תשתית להגברת התעסוקה וליצירת צמיחה. רישות ערים בסיבים אופטיים יתן לתושבי הערים יתרונות רבים לעומת עמיתיהם שעדיין מחוברים לכבלי נחושת כמו גם רוב תושבי ישראל.

הממשלה והרשויות המקומיות צריכות ליצור את התנאים הכלכליים והפיזים להקמת רשתות של סיבים אופטיים. כך קובע נייר עמדה של הרשות הצרפתית העליונה להסדרת נושא התקשורת והדואר ARCEP שפורסם לפני כמה חודשים.

לדברי הדו"ח, הממשלות באירופה הקימו את תשתית התקשורת מבוססת הנחושת שהתישנה, ועתה כשחיבים להחליפה לסיבים אופטיים, השתנה מבנה השוק ואין ביכולתן של החברות המתחרות במונופול לשעבר לשאת בהוצאה כה גדולה לטווח ארוך.

הדו"ח מציע לקבוע את התמריצים שינתנו על-ידי הממשלה והעיריות לחברות התקשורת וממליץ לבחון לחייב את המונופול לשעבר לתת זכויות מעבר בצנרת הפסיבית שלהם על בסיס מסחרי.

בניגוד לדו"ח ועדת גרונאו אצלנו, הדו"ח האירופאי ממליץ על שיתוף בין חברות תקשורת בתשתיות סבילות (DUCTS) בלבד, ולא בתשתיות פעילות (UNBUNDLING), ומציין את הערים וינה ואמסטרדם כמודלים לקידום נושא התשתיות האופטיות.

ועדת גורנשיט?

ועדת גרונאו, שהמלצותיה התקבלו על ידי שר התקשורת, המליצה על חלוקה למקטעים של תשתית בזק ובכך כנראה תשתעבד מדינת ישראל לתשתיות המוזנחות והנחותות של חברת בזק למשך שנים רבות. מה שהיה נכון באירופה בשנות ה-80 של הנחושת, הוא חסר היגיון בעידן הסיבים האופטיים לבית ב-2008. אבל זו כנראה התוצאה של "ההחלטות האמיצות" שהוועדה קיבלה, ומשמעותה לאפשר שימוש בתשתיות קימות של בזק, ורק של בזק, על ידי מפעילים נוספים.

ניצול נתיבי התשתיות על ידי ריבוי ספקים, לפי ההמלצה האירופית, חוסך כסף רב ומונע את הסיכונים שבחלוקה למקטעים לפי המלצות וועדת גרונאו. כ-70% מההשקעה בתשתיות תקשורת הם הנחת הנתיבים (הצנרת) עבור שדרות הכבלים או הסיבים. 30% הנותרים מיועדים להשקעה בכבלים ובאלקטרוניקה. מכאן ברור ששיתוף בתשתיות הנחת הסיבים או הכבלים יש בה יתרונות רבים.

החלוקה למקטעים בכבלי הנחושת הקיימים, לפי המלצת ועדת גרונאו, אינה יוצרת תמריצים לתחרות על רוחב פס גדול יותר, מחלקת את האחריות לשרות במקרה של תקלות ותלויה ברצונו הטוב של המחכיר.

דבר נוסף המשפיע על איכות השירות הוא המרחק של ארון הרחוב מהמרכזיה ומהצרכן. מכיוון שהחלוקה למקטעים מתחילה בארון הרחוב, אז למעשה איכות השירות ורוחב הפס המקסימליים כבר נקבעו באמצעות המיקום של ארון הרחוב, ולחוכר המקטע אין אפשרות לקרבו לצרכן ולשפר את השירות ואת חווית המשתמש.

צריך תשתית חדשה

חברות הסלולר שופעות המזומנים, שיכולות להביא תשתיות חדשות לרווחת הצרכנים, נערכות כבר מזה זמן לניצול תשתיות הנחושת של בזק ולאספקת פס רחב בטכנולוגיות מיושנות באופן יחסי. מענין שחברות הסלולר וחברת הכבלים הוט אינן חוששות בשלב זה מהפעלת מפעילים וירטואליים על התשתיות שלהם. מענין למה?

ניתן כמובן לשפר את רוחבי הפס והשירותים הניתנים על התשתיות הקיימות, אך אין בתשתיות האלו משום פתרון לצריכת רוחבי הפס ולישומים הבאים עלינו לטובה בשנים הבאות.

בעוד שברחבי העולם הוכפל מספר הצרכנים המחוברים לסיבים אופטיים ובארה"ב וריזון נותנת רוחב פס גבוה וסימטרי להורדה והעלאה של קבצים, אצלנו מדשדשים על ממוצע פס רחב של 1.5 מגה, ללא PTV, ללא שרותי היי-דפינישין אמיתיים וללא תכנית חיבור בתים לסיב אופטי.

העמקת הפיגור של תשתיות התקשורת בישראל מתרחשת כל יום וזה רק ענין של זמן עד שזה גם יתחיל להשפיע גם על הצמיחה הכלכלית. שר התקשורת צריך להתעשת מהר ולהורות מיד על הכנסת תשתיות תקשורת נוספות לתחרות בשוק התקשורת הישראלי.אני לא הייתי סומך יותר מדי על רשת הדור הבא של בזק (NGN).

פיסקת סיום

בזמן שעיריית אמסטרדם כבר החלה לחבר לסיבים אופטיים גם את 2,500 הבתים הצפים בתעלות המיים של העיר, אנחנו עדיין מדשדשים, מחכים להחלטות השר ותלויים ברצון הטוב של חברות התקשורת.

על השר לאפשר מיד לכל הגורמים, כולל עיריות וישובים, חברת החשמל והרכבת, להתחרות בשוק התקשורת ולאפשר חבירה למפעילי תקשורת ללא הגבלות של הפרדה מבנית. רק בדרך זו יקומו בישראל תשתיות תקשורת נוספות, מבוססות על סיבים אופטיים, סלולר, רדיו ווימקס, שיעמידו אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות ויכניסו תחרות לשוק התקשורת המקובע.

זה חשוב שבעתיים בעת משבר כלכלי עולמי.

עוד בעמוק בכיס

מפת התקשורת בישראל משתנה - מה נרוויח מזה
חיבור האינטרנט בישראל ביחס לעולם
ועדת גרונאו: איך נפתח את שוק התקשורת לתחרות

הקטע פורסם במקור בשינויים קלים בבלוג של רפי גליק