10 מספרים שמסמלים את המשבר הכלכלי
המשבר הגלובלי כבר שבר הרבה שיאים, וכנראה שעדיין לא ראינו את הסוף. הנה כמה מספרים שמייצגים את התפתחותו עד כה, ושעשויים ללוות אותנו עוד שנים ארוכות כמדדים לעוצמת המשברים הבאים
לכל בועה פיננסית או משבר כלכלי שמתלווה אליה ישנם כמה שיאים שנרשמו וכמה מספרים שמגדירים אותם. אלה מספרים שנצרבים בתודעה הקולקטיווית ושיצוטטו עוד שנים לאחר מכן.
כך למשל, מהמשבר של בועת הדוט.קום בשנת 2000 כולם זוכרים ומזכירים את המספר: "נאסד"ק ב-5,000 נקודות". זהו המספר שמסמל יותר מכל את שיאה של הבועה. המספר הנגדי שעומד מולו הוא "נאסד"ק ב-1,100 נקודות" - הלוא היא תחתית המשבר והרמה שאליה נפל מדד נאסד"ק באוקטובר 2002. משם הוא החל להתאושש.
גם המיתון של 2001-2003 בישראל חרת כמה מספרים בתודעה. למשל: "המעו"ף ב-300 נקודות". זו היתה נקודת השפל שאליה צנח המדד במארס 2003, רגע לפני שהחלה ההתאוששות הגדולה (בפועל, אגב, המדד ירד קצת מתחת לגבול ה-300). בשנות הצמיחה הגדולה חזר המספר הזה ושימש כנקודת ייחוס.
כאשר חצה ת"א 25 את גבול 600 הנקודות (דצמבר 2004), האירוע נחגג בכותרות: השוק השלים עלייה של 100% מנקודת השפל. לאחר עוד שנתיים, כשהשוק חצה את גבול 900 הנקודות, שוב נלקח ה"מעו"ף ב-300" כנקודת הייחוס לעלייה של 200%.
עוד מספרים שהקהילה הפיננסית בישראל זוכרת מהמשבר הקודם הם "דולר בחמישה שקלים", "בנקים שנסחרים ב-50% מההון שלהם" (בדומה לרמה שבה הם מצויים כיום) ו"השחרים נסחרים בתשואה של 12%".
ואילו מספרים ישמשו כנקודות הייחוס במשבר הנוכחי? הנה כמה מועמדים.
3 טריליון דולרים
הסכום שהקצו הממשלות באירופה ובארה"ב עד כה לרכישת מניות בנקים, להזרמת הון לבנקים ולסעיפים אחרים בתוכניות החירום שלהן. באירופה נאמד הסכום ב-2 טריליון דולרים, ובארה"ב בכטריליון דולרים. לשם השוואה, במשבר מוסדות ההלוואה והחיסכון בארה"ב, בסוף שנות ה-80 הקצה הממשל סכום של כ-400 מיליארד דולרים כדי לפתור את משבר הנזילות ולהלאים חלק מהמוסדות. המספרים האלה מראים שהמשבר הנוכחי חמור בהרבה.
נפט ב-147 דולרים
מחיר השיא שאליו הגיעה חבית נפט ביולי השנה. מאז הספיק מחיר הנפט לצלול ביותר מ-50%. כעת, כאשר העולם כולו נכנס למיתון כלכלי, קשה מאוד לראות את הנפט מטפס בחזרה לרמות השיא האלה.
בשנה האחרונה ניפץ הנפט את השיא ההיסטורי של תחילת שנות ה-80 - כ-102 דולרים לחבית (מתואם לאינפלציה). מי בכלל זוכר כעת את נבואות הזעם על "נפט ב-200 דולרים"?
465 נקודות בסיס
4.65%, או 465 נקודות בסיס - זהו פער הריביות שנפתח ביום שישי 10 באוקטובר בין הריבית הבין-בנקאית (ליבור) על הדולר לבין הריבית של שטרי האוצר האמריקאיים (Bills-T) לשלושה חודשים.
זהו פער עצום שמעיד על עוצמת הפחד של הבנקים להלוות כספים זה לזה, אפילו לתקופה של שלושה חודשים. פער ריביות כזה משתק למעשה את כל מערכת האשראי העולמית.
בימים רגילים הפערים בין ריבית הליבור לריבית על שטרי אוצר אמריקאיים הם קטנים בהרבה- בין 0.1% בתקופות הטובות ל-0.5% בתקופות רעות. הממוצע הוא בדרך כלל 0.3% (30 נקודות בסיס). הגידול בפערים האלה נמשך מאז יולי 2007. בשבוע שעבר, עם פרסום תוכניות ההלאמה החלקית של הבנקים הגדולים בארה"ב ובאירופה, הפער התכווץ מעט - אך הוא עדיין מצוי ברמות שיא היסטוריות של 400 נקודות בסיס ויותר.
3.20 שקלים לדולר
זהו השער הנמוך ביותר שרשם הדולר מול השקל הישראלי מאז 98'. השער הזה נקבע ביוני האחרון. סמוך למועד זה הודיע בנק ישראל כי הוא מעמיק את התערבותו בשוק המט"ח ויתחיל לרכוש 100 מיליון דולרים ביום. בשבוע שעבר הגיע השקל לשער של יותר מ-3.7 שקלים לדולר.
עוד מספר שייתכן כי ייזכר בעתיד הוא שער השפל של הדולר מול היורו - 1.6 דולרים ליורו - שנקבע בקיץ האחרון. מאז הספיק הדולר להתחזק מול היורו בכ-16%.
בחודשים האחרונים, שבהם העמיק המשבר הגלובלי, נרשמה התחזקות משמעותית של הדולר מול מטבעות רבים בעולם, ובמיוחד מול מטבעות של מדינות מתעוררות, כולל השקל הישראלי.
נדל"ן ב-192 נקודות
נקודת השפל שאליה צנח מדד ת"א נדל"ן 15 ב-6 באוקטובר, אחד הימים הסוערים בבורסות העולם. באותו היום קרסו בורסות אירופה ב-6%-7%. בשעת המסחר האחרונה של אותו היום חזר המדד ועלה בכ-7%.
הנפילה של יום שני שעבר השלימה עבור המדד צלילה של 78% מהשיא של באי 2007. זהו שיעור נפילה דומה לזה שרשם נאסד"ק בין השיא של 2000 לשפל של 2002. האם זה אומר שבכך סימן מדד הנדל"ן את התחתית? ייתכן, אבל את זה רק הזמן יגיד. בינתיים, הספיק מדד הנדל"ן של תל אביב לטפס בחזרה בכ-32%.
מדד הפחד ב-81 נקודות
מדד VIX של בורסת שיקאגו, המכונה גם "מדד הפחד", מתקבע בתודעה כאחד המדדים החשובים ביותר לרמות הפאניקה והעצבנות בשוקי המניות. השיא (הזמני?) נקבע ביום חמישי האחרון, שבו התנדדו מדדי המניות בארה"ב בפראות - 81 נקודות.
לשם השוואה, עד אוקטובר 2008 רמת השיא הקודמת של מדד הפחד היתה 45. המדד הגיע אליה פעמיים - בספטמבר 2001, לאחר פיגועי הטרור בארה"ב, ובאוקטובר 2002, כאשר מדדי המניות המובילים בארה"ב צללו לרמות השפל שלאחר הבועה.
התנודתיות חסרת התקדים שבה נסחרים מדדי המניות בשבועות האחרונים מבטאת פאניקה מוחלטת בקרב המשקיעים בשוקי ההון. הפחד הזה מתחיל לחלחל החוצה לכלכלה הריאלית וגורם לעצירה בקבלת החלטות בחברות עסקיות רבות. כל יום שבו התנודות האלה נמשכות מאיים להפוך את המיתון המתקרב לקשה וארוך יותר.
צמוד + 10.2%
צמוד + 10.2% היתה התשואה לפדיון שלפיה נסחר מדד תל בונד 40 ב-5 וב-6 באוקטובר. המשמעות: זוהי התשואה שניתן לקבל בהשקעה ב-40 האג"ח הכלולות במדד, אם אף אחת מהחברות שהנפיקו את האג"ח האלה לא תפשוט בינתיים את הרגל.
אם מניחים שהאינפלציה בישראל תנוע בשנים הקרובות סביב ממוצע של 2%-3% בשנה, מדובר בתשואות לפדיון של כ-12%-13% לשנה על פני חמש השנים הקרובות. בכל תקופת זמן אחרת זו נחשבת לתשואה פוטנציאלית חלומית וחד-פעמית, בהתחשב בכך שזו השקעה שהסיכון שנלווה אליה נחשב לסביר או נמוך.
תל בונד 40 כולל אג"ח של חברות גדולות ומרכזיות במשק כמו אי.די.בי, סלקום, בנק הפועלים, רבוע כחול נדל"ן, אפריקה ישראל וקבוצת דלק. בימים רגילים מדובר בחברות שנחשבות ליציבות ורווחיות מאוד, והסיכוי שלא יפרעו את התחייבויותיהן נמוך מאוד. עבור מי שמשקיע במדד, הפיזור על פני 40 אג"ח אמור להקטין את הסיכון במידה רבה.
אבל הימים הנוכחיים אינם ימים רגילים. כאשר בנקים גדולים באירופה וארה"ב קורסים כמעט מדי יום ונזקקים לחילוץ ממשלתי - גם החברות הגדולות והרווחיות נראות לפתע פגיעות מאוד.
ובכל זאת נראה שזהו מספר קיצוני. גם אם עשירית מהחברות שהנפיקו את האג"ח האלה לא ישלמו כלל את חובן למשקיעים (שיעור חסר תקדים), עדיין מדובר בהשקעה טובה בהרבה מהשקעה באג"ח ממשלתיות צמודות מדד. העתיד יוכיח אם זו היתה נקודת כניסה חד-פעמית להשקעה היסטורית לזמן ארוך, או שמא מדובר בעוד אחיזת עיניים מהסוג שרק משבר היסטורי מצליח לייצר. אגב, גם התשואה לפדיון של מדד תל בונד 20, שכולל אג"ח שמדורגות גבוה עוד יותר, הגיעה באותם ימים ל-7.1%, לפני הצמדה למדד.
אפריקה במיליארד דולרים
זהו שווי השוק שאליו צללה חברת אפריקה ישראל לפני כשבוע וחצי. 18 חודשים קודם לכן היה שוויה של אפריקה כ-7 מיליארד דולרים. שווי השיא של אפריקה נקבע מעט לאחר שחברת הבת שלה, אפי פיתוח, היוזמת פרויקטי נדל"ן ברוסיה ומשקיעה בהם, גייסה כמעט 2 מיליארד דולרים בהנפקת מניות בבורסה של לונדון.
ביוני האחרון עוד הספיקה אפריקה לגייס כמיליארד שקל ממשקיעים שונים ומבעל השליטה בה, לב לבייב, לפי שווי חברה של כ-3 מיליארד דולרים. מאז צנח שוויה בכ-65%.
AIG ב-1.25 דולרים למניה
מחיר השפל שאליו צללה מניית חברת הביטוח הגדולה בעולם, AIG, ב-16 בספטמבר. יומיים קודם לכן עוד נסחרה AIG במחיר של 15 דולר. המחיר הזה ייצג לה שווי שוק של 3 מיליארד דולרים בלבד. הצלילה של AIG קיפדה את שווי מניותיו של בעל המניות הגדול בה והמנכ"ל לשעבר, מוריס (האנק) גרינברג, בכ-5 מיליארד דולרים.
הצלילה במחיר המניה נבעה ממצוקת הנזילות של AIG ומחשש מפני חשיפה גבוהה מדי לביטוחי אג"ח כנגד פשיטות רגל. מצוקת הנזילות הובילה להלאמתה של AIG על ידי הממשל האמריקאי באמצעות הלוואת חירום בסך 85 מיליארד דולרים. זהו הסכום הגבוה בהיסטוריה שהוזרם על ידי ממשלה כלשהי לגוף עסקי פרטי כדי להצילו.
לשם השוואה, הערבויות שניתנן על ידי ממשלת ארה"ב ליצרנית המכוניות קרייזלר בתחילת שנות ה-80, ואשר עוררו ויכוחים רבים בקונגרס האמריקאי, הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולרים בלבד.
15 בספטמבר 2008
היום שבו רעדה וול סטריט, ושבו מתו בנקי ההשקעות בגירסתם המודרנית. באותו היום נודע כי בנק השקעות בן 150 שנה, ליהמן ברדרס, פשט את הרגל, וכי בנק ההשקעות מריל לינץ' נבלע על ידי בנק אוף אמריקה בעסקה של 50 מיליארד דולרים.
באותו היום החלה גם הקריסה המהירה של AIG. שבוע לאחר מכן הותר לבנקי ההשקעות גולדמן סאקס ומורגן סטנלי להפוך לבנקים מסחריים, ובכך להימנע מקריסה דוגמת ליהמן ברדרס ובר סטרנס. וול סטריט לא תשוב עוד להיות מה שהיתה בעבר.