הקפיטליזם לא מת

הקפיטליזם לא מת, למרות מה שצועקות הכותרות כבר כמה שבועות. הוא לא ימות כל כך מהר, במיוחד בהתחשב בזה שעוד לא החלטנו מה בדיוק יחליף אותו. הקפיטליזם הוא לא אידיאולוגיה אלא ברית פוליטית בין אינטרסנטים שמצדיקה ומסבירה את מעלליה במונחים אידיאולוגיים ובמילים יפות כמו "חופש" ו"אחריות אישית". כזה הוא היה תמיד ואכן, כמו שאומרים תומכיו, זה לא המשבר הראשון שהוא עבר.

מה שכן קיבל סטירה מצלצלת בחודש האחרון, ולא דקה אחת מוקדם מדי, הוא הדיבור הקפיטליסטי, מה שבפלצנית נקרא "שיח". היה תענוג אמיתי לראות את ה"דיבייט" בין מקיין לאובאמה. קודם כל מפני שנראה שדווקא מאמריקה, המקור של לא מעט מהרעות החולות העולמיות, מגיע משב רוח של חיים פוליטיים אמיתיים, מרענן למדי למי שהתרגל לנשום את אוויר הספינים הישראלי הממוחזר. היה נחמד לראות את המועמדים לנשיאות מתכתשים על כלכלה ולא על היחס למדינות עולם שלישי שהאמריקאי הממוצע לא יודע למצוא על המפה, כמו אירן וישראל.

וירוס של דיבור אחר

אני לא יודע אם אובמה ייבחר או אם הוא יהיה נשיא טוב. אבל הבנאדם יודע לדבר ובשבועות האחרונים הוא, וביידן סגנו, הפיצו בציבור האמריקאי וירוס של דיבור אחר. ובתקווה שעל כנפי המשבר, הוירוס הזה יגיע גם אלינו. הוירוס תקף את המילה הקפיטליסטית הנחמדה "ציבור". אתם יודעים, ציבור כמו ב"הציבור יפסיד גזיליון דולר בגלל הצניחה בערך אופציות הבחש"סב והתקררות הפחפש"ח" וכאלה.

אנחנו קוראים עיתונים ושואלים את עצמנו מי זה ה"ציבור" הזה לעזאזל, ולמה לא הזמינו אותי ואת כל מי שאני מכיר להיות חלק ממנו. אובאמה וביידן, בירידה תמימה על אמירה טפשית של מקיין פירקו את ה"ציבור" המדומיין הזה. "מקיין אמר שהוא 'מרגיש את הכאב של מי שאיבד את השקעות הנדל"ן שלו', השקעות נדל"ן? מה עם האנשים שאשכרה איבדו את הבתים שהם גרים בהם"? אמרו אובמה-ביידן (תרגום חפשי).

וכך, במחי קמפיין, הוצף הנושא עליו לא אוהבים לדבר: כותב טור זה ונוחי דנקנר לא שייכים לאותו "ציבור". כשמקיין אומר "בואו לא נעלה מיסים לציבור" ואובמה עונה לו שאנחנו אכן לא נעלה את המיסים ל-95% מהציבור, אפילו לא בפני אחד, אבל אנחנו בהחלט נעלה את המיסים לאותם 5% של האליטה התאגידית שחגגו עד להתפקע, השאירו אותנו עם כלכלה הרוסה וריחפו בקלילות אל מקום מבטחים על מצנחי הזהב שלהם, למעשה הוא אומר שהאזרח הקטן ולוויתני וול סטריט הם לא אותו ציבור, ולכן מה שטוב להם, לא בהכרח טוב לנו. העושר לא מטפטף למטה, אומר אובאמה. רבים אמרו את זה תמיד, עכשיו אומר את זה המועמד המוביל לנשיאות ארה"ב, לא פחות.

מהפכת האנשים

"בשכונה שלי", אמר ביידן, "קוראים לזה הגינות". והוא צודק, כשאנשים שהעסקים שבניהולם מתרסקים ולוקחים אתם מליוני משפחות מוכנים לקחת מכולם, מהעובדים שלהם ואפילו מהממשלה, זאת שהם עצמם זעקו נגד "התערבותה", לפני שהם נוגעים בחשבון ההוצאות שלהם, זה לא הוגן. עצם העובדה שמדברים על כלכלה במונחים של "הגינות" נוגדת את התיאוריה הקפיטליסטית, שמאמינה ש"דווקא האנשים הכי רעים יעשו טוב מהמניעים הכי פסולים".

הקמפיין של אובאמה עוד לא שם את הקלפים על השולחן, אבל זאת התחלה. כבר לא מדברים רק על "כלכלה טובה" אלא שואלים "טובה למי", וזאת מהפיכה מפני שמאז שנות ה-70 מרגילים אותנו לחשוב שכלכלה זה מושג מופשט. היא ב"צמיחה" או שהיא ב"מיתון", היא "חזקה" או "חלשה".

עכשיו, עדיין בין השורות, אנחנו מתחילים לשמוע את האמת. הכלכלה היא לא מספרים אלא אנשים, בני אדם חיים ונושמים. כשאובמה פונה אל הקהל ואומר "בואו נדבר על איך זה ישפיע על החיים שלכם", הוא מזעזע את אמות הספים. פעם הסיסמה "אנשים לפני רווחים" היתה משהו שצעירים בתחפושות של צבי ים צעקו בהפגנות "נגד הגלובליזציה". היום זה בפריים טיים. אז לא, הקפיטליזם לא מת, אבל אנשים כבר לא קונים את דיבור הבולשיט שלו בעיניים עצומות, וזאת התחלה.

עוד בעמוק בכיס

1989, בהפוכה
לא לרחם עליהם
דרוש: בית משפט בינלאומי לפשעי המערכת הפיננסית
מי באמת מפסיד פה