אל תאמינו לבנקאי שאומר לכם שהוא ישן בשקט
מה קורה עם הבנקים הישראלים, מי ערב לחסכונות שלנו, מה הולך לקרות ומה הממשלה מתכוונת לעשות בעניין. גיא רולניק עונה לכם על כל השאלות
קראתי בעיתון שלמשבר אין קשר לבנקאות הישראלית, כי הבנקים בישראל חזקים ויציבים והם לא השתוללו כמו עמיתיהם האמריקאיים והאירופיים. זה נכון?
לצערנו זה רחוק מלהיות נכון. למרות שהבנקים הישראלים לא חשופים ישירות בהיקפים משמעותיים לנכסים "רעילים" כמו עמיתיהם בעולם, הם חשופים מאוד למערכת הפיננסית הבינלאומית: חלק גדול מהפיקדונות במערכת הבנקאות הישראלית הם של תושבים זרים, ברובם יהודים. מדובר בסכום של יותר מ-25 מיליארד דולר. את רוב הכסף הזה הבנקים הישראליים מפקידים בבנקים זרים ובניירות ערך זרים בארה"ב, באירופה ובשאר חלקי הגלובוס.
אז מדוע מרגיעים אותנו שאין סכנה לבנקים הישראליים?
הבנקאים והרשויות חייבים להרגיע את הציבור. כל התבטאות שאינה הרגעה מוחלטת יכולה לגרום לבהלה. הסכנה הגדולה ביותר היא בהלה שתביא ל- Bank Run - ריצה של מפקידים למשוך את הכסף. הבנקים בישראל יכולים להתמודד עם הרבה סיכונים - אבל אף בנק לא יכול להתמודד עם ריצה של מפקידים שרוצים את הכסף.
אז יש סכנה לכסף שלי בבנק?
הניסיון של החודשים האחרונים לימד שאסור להתבטא בפסקנות בשום נושא פיננסי. אבל אחרי שאמרנו את זה צריך להגיד בצורה ברורה וחדה: בכל מקרה שבנק בישראל ייקלע למשבר נזילות או כל משבר אחד כתוצאה מזעזוע בינלאומי, נפילה של לווים בישראל או ריצה של מפקידים - הממשלה באמצעות בנק ישראל תודיע תוך דקות שהיא ערבה באופן מלא לכל כספי המפקידים. משום שקריסת בנק בישראל תביא לתוהו ובוהו כלכלי.
אם אנחנו המפקידים יכולים לישון בשקט - בגלל ערבות ממשלתית סמויה - אז גם הבנקאים יכולים לישון בשקט?
לא, הבנקאים הישראלים צריכים לישון מעט מאוד בימים אלה. מעולם לא היתה מערכת הבנקאות בישראל במצב רגיש ופגיע יותר מאשר השבוע. רוב צד ההשקעות במאזן הבנק כיום מאוים בצורה חסרת תקדים:
האיום הראשון הוא הפיקדונות של בנקים ישראליים בבנקים זרים. כל תפישת הסיכון בעולם הבנקאות השתנתה בצורה דרמטית בשבועיים האחרונים. בנקים ומוסדות פיננסיים שנחשבו לבטוחים ביותר בעולם נהפכו בן לילה למסוכנים. לבנקים הישראליים יש עשרות מיליארדי דולרים מופקדים בבנקים זרים ישירות או בניירות ערך שלהם. הביטוי הראשון לכך הוא ההפסדים של הבנקים הישראלים מניירות ערך של הבנקים וואשינגטון מיוצ'ואל וליהמן ברדרס.
האיום השני הוא ניירות ערך של חברות ומוסדות פיננסיים. בעקבות הפאניקה הגלובלית, ניירות ערך שנחשבו עד לפני כמה שבועות כבטוחים ירדו בשיעורים חדים בגלל חשש מפשיטות רגל במידה שהפאניקה הגלובלית תימשך.
האיום השלישי הוא תיק האשראי לחברות ישראליות. הטייקונים הישראלים המתראיינים בימים האחרונים בעיתונים מסבירים שמצבם מצוין - אבל הבנקאים שלהם יודעים היטב שמצבם הידרדר דרמטית בחודש האחרון ולו בגלל שרוב החלקים של שוקי ההון והכספים נחסמו טוטאלית בימים האחרונים.
האשראי לטייקונים הגדולים גדול יותר מההון העצמי הכולל של מערכת הבנקאות, והם לא החלק היחיד המאוים בתיקי האשראי. חלק שיותר מאוים הוא דווקא חברות בינוניות וקטנות שהיו במצב גרוע כבר לפני כמה חודשים ועכשיו שווי הביטחונות שהן העמידו לבנקים קרס - והאטה במשק עלולה להכות בעסקיהן.
אז יהיה מיתון? משהו נוסח השפל הגדול של שנות ה-30?
לא, ההשוואות לשפל הגדול הן לא רציניות. אחרי כל המשבר הגדול - האבטלה בארה"ב טיפסה מרמה של 4% ל-6%, ובשנה הבאה היא תגיע במקרה הקיצוני ביותר ל-8% או ל-10%. בשפל הגדול בארה"ב שיעור האבטלה הגיע ל-30%. המשק האמריקאי והעולמי כיום הרבה יותר חזקים מאשר היה אז.
חזקים? אז למה העיתונים משדרים היסטריה?
כי המשבר הפיננסי של השבועות האחרונים הוא חסר תקדים והמאמצים האדירים של הממשלות החזקות ביותר בעולם לבלום אותו נכשלו עד כה.
לא ענית על השאלה. יהיה מיתון?
אין ספק ששנת 2009 תהיה הרבה יותר גרועה מ-2008 ושונה לחלוטין משנות הצמיחה המהירה בישראל ובעולם של 2005-2007. אבל האמת היא שבנקודת זמן זו השאלות לגבי עומק ההאטה או המיתון שיתרגשו עלינו פחות חשובות - השאלות החשובות הן כיצד מחזירים את החמצן לשוקי הכספים הבינלאומיים.
ומה הממשלה שלנו עושה בעניין?
הממשלה שלנו לא עושה הרבה בשלב זה והיא גם נכשלה עד כה בניהול התקשורת לציבור באמצעות העיתונות הכלכלית - אבל האמת היא שכרגע זה לא חשוב במיוחד. מדובר במשבר גלובלי והשאלה הגדולה היא מה עושות הממשלות של ארה"ב, אירופה ובריטניה.
ומה הן עושות?
הן שופכות סכומי כסף אגדיים שמעולם לא נראו במערכת הפיסקלית והמוניטרית הבינלאומית לתוך המערכות הפיננסיות בכל דרך אפשרית. הכל בניסיון להחיות את המערכת הפיננסית, לפתוח את הצינורות שלה, שברובם נסתמו בצורה חסרת תקדים בימים האחרונים.
איך הן עושות זאת?
כל בוקר הן באות עם דרך אחרת: בהתחלה הן הלוו כסף בסכומי עתק לבנקים, אחרי זה הן הודיעו על רכישות של נכסים "רעילים" - מסוכנים - מהבנקים, ובשבוע שעבר הן התחילו לשפוך מים מהליקופטרים על השווקים: הן הודיעו על רכישות או הלאמות של בנקים, על מתן ערבויות להתחייבויות של בנקים והשיא האמריקאי החדש במעורבות ממשלתית בכלכלה - החלטה של שר האוצר ונגיד הבנק להעמיד הלוואות ישירות לקונצרנים גדולים דרך שוק ניירות הערך המסחריים.
ההתערבות הממשלתית הזאת טובה?
לא, היא גרועה, היא תגרום בהמשך לנזקים אדירים לכלכלה, לגירעונות תקציביים אדירים, לאפליות בין סוגי משקיעים ומוסדות - ובקצרה דייסה נוראית שכל המשקים ייאלצו לעכל אותה עוד תקופה ארוכה מאוד.
אז למה עושים זאת?
כי אין ברירה. אם הממשלות של המעצמות הכלכליות לא יצליחו להחזיר את זרימת האוויר למערכות הפיננסיות הבינלאומיות עשוי להיווצר כדור שלג שאיש לא יודע אם ניתן יהיה לעצור אותו.
מדוע לא לתת לכוחות השוק לנקות את המערכת? מדוע לא לתת לבנקים ולמוסדות הפיננסיים הגרועים לקרוס - ולתת לחזקים, לאיכותיים, למוכשרים למלא את מקומם?
זאת שאלה מצוינת שתחזור כל הזמן בחודשים הקרובים. תיאורטית היה עדיף לתת לכוחות השוק לנקות אותו מהשחקנים הגרועים, מהחובות הרעים וכל הזבל הרעיל שנערם כאן במשך 5 או 7 שנות חגיגת אשראי. אבל הבעיה היא שבנקודת זמן זאת איש אינו יכול לסמוך על כך שהשוק יצליח לעשות זאת לבדו מבלי לגרום נזקים כבדים עוד יותר. זאת הסיבה שהממשלות והבנקים הזרים שינו בחודש האחרון את המדיניות, האסטרטגיה והטקטיקה של ניהול המשבר 3 או 4 פעמים. הם פשוט בלחץ אדיר ולא מוכנים לקחת סיכונים מיותרים.
תגיד, כל העסק המטורף הזה התחיל רק מהלוואות משכנתא גרועות שנתנו מוסדות פיננסיים אמריקאיים ללווים לא איכותיים?
זה אולי היה הטריגר, זה אולי הסוג המפוקפק ביותר של הלוואות שניתנו בשנים האחרונות - אבל רק חלק קטן מהסיפור. חינגת המינוף הגיעה כמעט לכל חלק משוקי ההון הבינלאומיים.
הבינלאומיים? חשבנו שזה הכל מחלה אמריקאית.
אמריקה היא הכלכלה הגדולה בעולם והמקור של חלק גדול מהנכסים הרעילים שהתפשטו בכל רחבי הגלובוס - אבל הבנקאים באנגליה ובאירופה לקחו גם הם חלק מרכזי בהילולת המינופים.
אבל קראתי בעיתון ששר האוצר הגרמני אמר שהאירועים האחרונים מוכיחים שהמדיניות הכלכלית האמריקאית פשטה את הרגל.
זה היה לפני שהוא נאלץ להלאים את בנק היפו ריל אסטייט בהזרמה של כ-70 מיליארד דולר ולפני שהחלו המניות של בנקים הגרמנים הגדולים לקרוס בעקבות שמועות על הפסדי עתק.
גם ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כיוון את האש כלפי ארה"ב, ואף הוסיף שחגיגת המשכורות והבונוסים של הבנקאים המושחתים נגמרה.
כן, יש פוליטיקאים שעבורם המשבר הזה הוא הזדמנות גדולה. למשל בראון - הוא, המפלגה שלו והממשלה שלו היו עד לפני חודש בנקודת השפל הגרועה ביותר שלהם אי פעם - אבל הצליחו להפוך את המשבר ואת תוכנית ההצלה שלהם למהלך יחצ"ני ענק ששיפר דרמטית, נכון לימים אלה, את תדמיתו של בראון.
הפעולה האגרסיווית של הלאמה חלקית של הבנקים הבריטיים נתפשת ברגע זה כהרבה יותר מוצלחת, נועזת ואפקטיווית מזאת של האנק פולסון - שר האוצר האמריקאי שהמהלך הגדול הראשון שלו היה חבילת סיוע של 800 מיליארד דולר לרכישת נכסים רעילים מהבנקים. בראון, אגב, היה שר האוצר של בריטניה בתקופה בה המשכורות והבונוסים של הבנקאים בסיטי הלונדוני הגיעו לרמות חזירות קפיטליסטית חסרת תקדים.
רגע, מדוע בכלל היה צורך להלאים, חלקית, את הבנקים הבריטיים?
הבנקים הבריטיים עדיין לא הולאמו. כרגע יש התחייבות של הממשלה הבריטית להזרים להם הון בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים כדי לחזק את המבנה הפיננסי שלהם.
מדוע? גם בגלל הסאבפריים האמריקאי?
לא. ההשקעות של בנקים בריטיים באיגרות חוב מגובות משכנתאות סאבפריים אמריקאיות מהוות רק חלק קטן מתיק ההשקעות שלהם. הבעיה של הבנקים הבריטיים נובעת משילוב קטלני של הקיפאון בשוק הכספים הבין-בנקאי העולמי יחד עם פאניקה בקרב חלק מהמפקידים שלהם.
אבל למה בבריטניה? הרי ארה"ב היא המקום בו הצרכנים והבנקאים השתגעו עם מנופי אשראי.
לא, בבריטניה חגיגת האשראי היתה לא פחות גדולה בשנים האחרונות ויש חלקים בכלכלה שהיא אף היתה יותר גדולה. היחס בין האשראי הצרכני לבין התוצר בבריטניה הוא אף גרוע יותר מבארה"ב.
אבל הבנקים הבריטיים היו הרבה יותר אחראיים מהאמריקאיים.
לא בדיוק. הם לא לקחו חלק בטירוף המכשירים הנגזרים כמו עמיתיהם בעולם החדש - אבל בשנים האחרונות הם עברו לממן חלק גדול והולך מהאשראי שהעמידו בהלוואות קצרות באג"ח בשוקי הכספים.
מה זה אומר?
זה אומר שחלק מהבנקים הבריטיים והאירופיים תלויים יותר בשוק הכספים הבינלאומי כדי לממן את פעילותם. זאת בניגוד למשל לבנקים ישראליים, שהיקף הפיקדונות שלהם גדול יותר מהיקף האשראי.
אני מתנצל מראש על השאלה הבאה, אבל היא מתבקשת. מדוע לא קראנו בעיתונים בשנים האחרונות על כל הנושאים הפיננסיים האלה? על הסיכונים במערכות הבנקאות? מה קרה שפתאום כולם התעוררו?
בחלק מהעיתונים דווקא נכתב הרבה על המינוף המטורף של הכלכלות בארה"ב ובבריטניה ועל הסיכונים שלוקחים הבנקאים. אבל נכון הוא שאיש לא האמין, לא צפה ולא ראה קריסה מערכתית של שוקי הכספים הבינלאומיים כפי שאנחנו רואים עכשיו. רוב השחקנים בשווקים הניחו שהבנקים המרכזיים והמפקחים עושים את עבודתם נאמנה והמוסדות הפיננסיים יכולים לעמוד בזעזועים.
אז מה קרה?
לזה יש כיום אלף תשובות ואלף גישות. בחודשים ובשנים הקרובות יחפשו את האשמים בכל מקום. חלק יגלגלו את האשם לבנקים המרכזיים, חלק לממשלות, חלק לבנקאים, חלק לחברות הדירוג, חלק לכל השיטה וחלק לצרכנים וללווים הפרטיים שהתפתו לקחת הלוואות גדולות לרכישת נדל"ן וצריכה שוטפת.
ומי באמת אשם?
כולם, מי יותר ומי פחות. ההיסטוריה של השנים האחרונות תיכתב מחדש בחודשים הקרובים. אנשים שנחשבו לגאונים פיננסיים ייהפכו פתאום לרשעים או למטומטמים.
למשל?
למשל אלן גרינספן, נגיד הבנק המרכזי לשעבר, שהוחזק על ידי רוב השחקנים בשווקים הפיננסיים כאישיות הכלכלית החשובה והמוכשרת ביותר בעולם.
ועכשיו?
עכשיו יש כאלה שמשוכנעים שהריבית הנמוכה שהוא שמר ברוב תקופת כהונתו היתה היסוד שעליו נבנתה כל המערכת הממונפת הזאת. הצורך של כל השחקנים במערכת לחפש תשואות ורווחים בעולם של ריביות אפסיות הוליד את כל קדחת המינוף והיצירתיות הפיננסיות ההרסנית הזאת.
אז מי ישלם את המחיר?
זה תלוי מאוד איך המשבר יתפתח. חלק מהמחיר שילמו וישלמו הבנקאים מהבנקים שיקרסו, יולאמו, ימוזגו - והם יאבדו את מקום עבודתם. חלק מהמחיר ישלמו המשקיעים בניירות הערך של הבנקים והחברות שיקרסו - וחלק גדול ישלמו משלמי המסים שיממנו את תוכניות ההצלה האדירות של הממשלות והבנקים המרכזיים.
כיצד באמת מתכוון הממשל האמריקאי לממן את מאות מיליארדי הדולרים שהוא מתכוון לשפוך על מערכת הבנקאות ושוקי הכספים האמריקאיים?
שאלה מצוינת. הוא הולך להגדיל מאוד את החובות שלו - לגייס לפחות טריליון דולר נוספים בשוקי איגרות החוב הבינלאומיים בהנפקה של אג"ח ממשלת ארה"ב.
רגע, יש בכלל ביקוש לאג"ח של ממשלת ארה"ב אחרי כל הפיאסקו האמריקאי הזה, שמטיל ספק בכל המדיניות הכלכלית האמריקאית? יש ביקוש לאג"ח צמודות לדולר האמריקאי שמנפיק הממשל האמריקאי חסר האחריות?
התשובה חיובית. ולא רק שיש ביקוש, אלא שבחודשים האחרונים יש ביקוש חסר תקדים לאג"ח אמריקאיות בגלל שמשקיעים רבים בורחים ממניות, איגרות חוב ופיקדונות של בנקים בכל רחבי הכדור. גם הדולר, שלכאורה היה צריך לקרוס בעקבות ההזרמות האדירות של הממשל האמריקאי דווקא התחזק בשבועות האחרונים.
אז לא הבנתי כלום כנראה. איך יש ביקוש לאג"חים אמריקאיים ונכסים דולריים אחרי כל האירועים האחרונים? בכל מקום כתוב שהשיטה האמריקאית פשטה את הרגל.
אמריקה היא עדיין הכלכלה החזקה ביותר בעולם ואיגרות החוב שלה הן עדיין הנכס המבוקש ביותר בשווקים הפיננסים הבינלאומיים גם בתקופות של משבר פיננסי חמור כמו זה.
אחד התסריטים האפשריים הוא שבעקבות העלויות האדירות של תוכניות ההצלה הבלתי נגמרות של הממשל האמריקאי יגיע הרגע בו המשקיעים יידרשו ריביות הרבה יותר גבוהות מהממשל האמריקאי כדי להמשיך לממן אותו - אבל כרגע זה עוד לא קרה.
אז מה התחזית להבוקר. אנחנו בסוף המשבר? הגענו לתחתית?
צריך להיות טיפש גמור כדי לעסוק בימים אלה בתחזיות אחרי שהתחזיות של רוב האנשים שנחשבו לחכמים או למיודעים ביותר בעולם התפוצצו להם בפרצוף.
אנחנו מוכנים להסתכן רק בתחזית אחת: המשבר לא הגיע לסופו, הוא יימשך עוד זמן רב. המעורבות הממשלתית המאסיווית וההכרחית בשווקים תעצור בסופו של דבר את כדור השלג אבל תיצור שורה ארוכה של עיוותים ומחלות חדשות.
אבל וורן באפט אומר שכדאי להשקיע כאשר הדם זורם ברחובות והוא עצמו חזק דיו להשקיע. הוא רכש מניות בגולדמן סאקס וג'נרל אלקטריק, והוא הרי היחיד שעד כה לא נראה כמו טמבל גמור בהשוואה לשאר השחקנים בשוק הציבורי והפרטי.
וורן באפט רכש בחלק קטן מאוד מהתיק הענק שלו מניות בשתי החברות האלה. הוא קיבל תנאים מעולים שאף משקיע לא מקבל והוא עצמו אמר שאם התוכנית של הממשל האמריקאי תיכשל - גם ההשקעות החדשות שלו ייכשלו.