יום שני השחור 2008: שאלות ותשובות
החלטת הקונגרס האמריקני לדחות את תוכנית החילוץ של הממשק הביאה למפולת בשווקים. איתן אבריאל מסביר מה בדיוק קרה שם, למה נדחתה התוכנית, מה צפוי לקרות עכשיו ואיך כל זה הולך להשפיע עלינו, בישראל
1. למה נפלה תוכנית ה-700 מיליארד?
ביום חמישי, לפני 10 ימים, כאשר השווקים הפיננסים ירדו לברכיים והמסחר כמעט בכל סוגי הנכסים הפיננסים נעצר, הגו שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון ויו"ר הבנק המרכזי בן ברננקי את תוכנית ה-700 מיליארד דולרים, להצלת המולדת מקריסה פיננסית ומיתון קשה. העיקרון: נעזור לבנקים להמשיך להתקיים, כדי שהמערכת תמשיך לעבוד ולהעמיד אשראי לכלכלה. ההודעה על התוכנית ייצבה את השווקים, פחות או יותר.
מאז, עמלים המחוקקים על פרטי התוכנית, אבל כאשר הביאו אותה אמש להצבעה בקונגרס, ציפתה להם הפתעה גמורה: התוכנית נדחתה ברוב של 228 נגד 205, ונפלה. סטירת לחי גם לנשיא בוש, שהביא את התוכנית, וגם לשני המועמדים לנשיאות, שתמכו בה. ההצהרות של כל הבכירים, לפיהן התוכנית חיונית למניעת מיתון קשה - לא הפחידו את המחוקקים.
מדוע? העם האמריקאי, מסתבר, כועס על וול סטריט ועל הבנקאים העשירים שלה, ופשוט לא מוכן לקבל בשעה הזו תוכנית שמשאירה אותם בתפקידיהם, בזכות כסף ציבורי במימדי ענק - בעלות של יותר מ-2,000 דולרים לכל אזרח אמריקאי.
המתנגדים לתוכנית טוענים כי מדובר ב"זריקת כסף טוב של משלמי המסים אחרי כסף רע של הבנקאים מוול סטריט", הם סבורים שהתוכנית אינה טובה ושהוכנה מהר מדי ובלי מספיק מחשבה על כל ההשלכות שלה.
אלה ההסברים, אבל האמת היא שהנציגים פשוט חששו מתגובת הבוחרים שלהם - פחדו מההשלכות הפוליטיות של הזדהות עם מהלך שנראה כמו הצלת המשרות של עשירי הבנקים, על חשבון האדם הפשוט.
2. אז מדוע השווקים צנחו?
לאחר שהממשל והמומחים צבעו את התוכנית כהכרחית להצלת ענף הפיננסים, ברור שביטול שלה מערער עד היסוד את כל ענף הבנקאות. התוצאה היא קריסה במחירי המניות של כל מגזר הבנקאות, הביטוח וכמעט כל מי שעוסק בפיננסים - ויחד איתו, ירידה חדה בכל מניה של חברה שתלויה במערכת הזו לצורך קבלת אשראי ולתפעול שוטף.
במצב זה נכנס השוק לפאניקה. כולם רצו למכור מה שרק אפשר. בעקבות זאת, נסק לשיא מדד הפחד, המודד תנודתיות ואי-וודאות בוול סטריט; מדד הדאו ג'ונס רשם נפילה של 777 נקודות, הירידה החדה בתולדותיו; ואילו מדד ה-S&P500, מדד הבנצ'מרק של השוק האמריקאי, צנח ב-8.8%. מניות הטכנולוגיה לא סייעו למדד הנאסד"ק, שירד ב-9.1%.
3. מה צפוי לקרות לתוכנית החילוץ?
אין בנמצא תוכנית חליפית ואין תוכנית מגירה, ולכן ישנן שתי אפשרויות. הראשונה היא שהבית הלבן וראשי המפלגות ינסו להציג ולהעביר תוכנית דומה, אולי אותה תוכנית, בכמה שינויים משמעותיים. לאחר כשלון ההצבעה הערב, אמרו חברי קונגרס שאולי ייעשה ניסיון להעביר את התוכנית כבר ביום רביעי הקרוב. אבל העניין הוא פוליטי, ותוכנית כזו לא תובא להצבעה חוזרת אלא אם כן ירגישו בממשל כי גייסו עוד כמה עשרות תומכים.
לאחר שהשווקים קרסו בשיעור כה חד ועל הרקע הפאניקה הכלכלית שתוקפת את אמריקה, ייתכן שהממשל יצליח הפעם להשיג את הרוב הדרוש. האפשרות השנייה היא שהממשל יוותר על התוכנית, וינסה לייצב את השווקים על ידי פעולות נקודתיות, כפי שעשה עד עכשיו.
הנוסחה הכללית: אפשר לתת לבנקים ליפול, אפשר להביא למחיקה של המניות ושל איגרות החוב שהנפיקו, אפשר להביא לפיטורי עשרות אלפי עובדי בנקים - אבל חובה לשמור על כספי המפקידים ולערוב להם, אם על ידי מיזוג עם בנקים יציבים יותר ואם על ידי הפעלת הקרן הפדרלית לביטוח פיקדונות. נכון להלילה, לא ברור איזו אפשרות תיבחר.
4. מה יקרה בשווקים בבוקר?
בתוך כמה שעות ייפתח המסחר באסיה ולאחר מכן באירופה, ומניות הפיננסים בכל שאר העולם ייפלו בשיעור הנפילה הערב בוול סטריט. זה כמעט ברור. אבל השאלה המכרעת היא, האם ביטול תוכנית ההצלה והנפילות בבורסה יביאו לקריסה של בנקים מחוץ לארה"ב - למשל באירופה, שם יש כמה בנקים גדולים במצב לא טוב, ואין מדיניות ממשלתית או נכונות ציבורית להציל אותם. לא צריך שיקרה הרבה כדי להפיל בנק. שאלת האמון היא מכרעת, וגל שמועות סביב יציבות של בנק זה או אחר יכול להזרים עשרות אלפי מפקידים אל הסניפים כדי למשוך את כספם - ולגרום לקריסה של הבנק תוך שעות ספורות.
5. מה הסיפור של הדולר ושל הסחורות?
סחורות שהביקוש להן תלוי בעוצמת הפעילות הכלכלית, כמו הנפט, צנחו. הסיבה לכך היא שאם אין תוכנית הצלה, צפויות הכלכלה האמריקאית והגלובלית לשקוע במיתון קשה, ולכן הביקושים לסחורות האלה ירדו. הדולר עולה, מכיוון שהתוכנית כללה את הגדלת הגירעון של ארצות הברית ב-700 מיליארד דולר, מה שלדעת הכלכלנים היה פוגע בערכו של הדולר מול שאר המטבעות. ביטול או דחיית התוכנית הביאה לפיכך לעליית המטבע האמריקאי.
6. ומה יקרה אצלנו?
אנחנו כאן בישראל מקבלים דחייה בעתוי הגעתה של הסערה, בזכות שני ימי חופשת החג. לו היתה הבורסה בתל אביב נפתחת הבוקר, היינו ללא ספק חווים מפולת וירידות שיא, אולי כאלה שלא ראינו כמוהן מעולם. אם ה-S&P והנאסד"ק צנחו ב-9%, ניתן רק לדמיין מה היה קורה בתל אביב.
מדובר כמובן בדחייה זמנית בלבד - אם הממשל האמריקאי לא יציע תוכנית חלופית, בין אם תוכנית שדורשת את אישור הקונגרס ובין אם תוכנית אחרת שאינה תלוי בו, ימשיכו השווקים לרדת. אז, ביום חמישי, תקבל הבורסה בתל אביב בבת אחת את כל המכה, את מלוא הירידות שיצטברו במשך שלושה ימים.