תכינו את עצמכם: הולך להיות צפוף, מאוד צפוף
דו"ח הלמ"ס השנתי לקראת ראש השנה מעיד על צפיפות גוברת והולכת במרכז הארץ וכולל עוד שורה של נתונים מדאיגים שנעלמו מהכותרות. וגם: על הקפאון בתקציבי הבריאות, קריסתו המהירה של גאידמק, וכמובן - נבלי וצדיקי השבוע
מספרים מדאיגים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בסוף השבוע את הדו"ח המסורתי שלה לקראת ראש השנה. מעבר לספירה הקפדנית, כמעט גזענית, של מספר הראשים במדינה על בסיס מוצא ודת, הדו"ח מכיל מספר נתונים מדאיגים.
ראשית, הישראלים צעירים מדי. אחוז הילדים עד גיל 14 עומד על 28.4%, בהשוואה ל-17%, הממוצע במדינות מערביות אחרות. מספר צעירים גבוה מנבא, לעיתים קרובות, אבטלה עתידית.
חלק ניכר מתושבי ישראל היהודים – כמחצית – חי במרכז המדינה, והביטוי "מדינת תל אביב" איננו מופרך, כשמבינים שזו העיר הגדולה היחידה שרשמה מאזן הגירה חיובי, היינו מספר הנכנסים לדור בה גבוה ממספר הנמלטים – והיו רבים מהם. הצפיפות בתל אביב מגיעה ל-7,100 איש לקילומטר רבוע. פלא שהשירותים נאנקים ולא עומדים בעומס?
שיעור גידול האוכלוסיה בישראל עומד על 1.8% - ונזכיר שהאוצר לא מוכן להגדיל את הוצאות הממשלה ביותר מ-1.7%. כלומר, הגידול – קיצוץ, למעשה – לא עומד אפילו בקצב גידול האוכלוסיה. במילים פשוטות יותר, מספר האנשים הזקוקים לשירותים עולה, וההקצבה לשירותים יורדת.
מורי ישראל, אלה שיכשירו את הדור הבא, מזדקנים והולכים: כרבע ממורי בית הספר היסודי מבוגרים מגיל 50, והנתון הזה מתקרב ל-40% בקרב מורי התיכון. מספר הסטודנטים לתואר ראשון, מצד שני, יורד.
המורים המבוגרים ודאי יודאגו למשמע הנתון הבא: תקציב הבריאות של ישראל קפא מאז אמצע שנות ה-90. כלומר, יש יותר נזקקים לשירותים, יש רפואה מתקדמת יותר – והאוצר מתקצב את הכל כמו שהיו הדברים בשנת 1995, לפני ש-28.4% מהציבור בכלל נולד.
לא ברור למה: מאזן התשלומים השוטף של ישראל נמצא בעודף, לא בגירעון. בשנת 2006, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, היתה ישראל בעודף של 8.5 מיליארדי דולרים. החל משנת 2002, אין לישראל חוב לאומי, אלא עודף. מצד שני, עיקר המכירות של ישראל לחו"ל – 51% - הן של מוצרי היי-טק, והלקוח הגדול ביותר של מוצרים ישראליים היא ארה”ב, שרכשה 45% ממוצרי היצוא של ישראל; וארצות הברית נכנסת עכשיו למשבר הגדול בתולדותיה מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, כך שהיצוא צפוי לרדת.
איך נפלת משמיים, הלל בן שחר: קריסתו של ארקדי גאידמק מהדהדת: מי שנחשב רק לפני כשנתיים לקונה הבא של השלטון הישראלי, מצא את עצמו השבוע במצב שבו עוקלו כל נכסיו בישראל. ההחלטה על העיקול הגיעה לאחר שגאידמק לא שילם חוב של 22 מיליוני שקלים.
כל הנושא תמוה ביותר. האופן שבו ניהל גאידמק את עסקיו בישראל מעורר תהיות רבות באשר ליכולתו הכלכלית של מי שהוגדר כגאון. להערכת כתבי כלכליסט, גאידמק השקיע יותר מיליארד שקלים בישראל – אבל שווי נכסיו כיום עומד על 200 מיליון בלבד, הפסד של 85%.
האם כך הוא מנהל גם את עסקיו האחרים? או, לחלופין, היה כאן שילוב של יהירות כלפי הנייטיבס – למשל, המועמד הפוליטי לא טרח ללמוד את שפתם – יחד עם שכירתם של נחשים ארסיים כאורי שני, וחוסר הבנה מוחלט בתרבות הישראלית, הן התרבות הכללית הן התרבות העסקית?
יש לזכור, עם זאת, שגאידמק הוגדר ככזה כל זמן שפיזר כספים ביד רחבה, מרכישת קבוצת הכדורגל של הגזענים הלאומיים ועד עריכת מסיבות שחיתות למפורסתמי הארץ. יצוין שהוא חשף את ערוותם של רבים וטובים: העיתונאי רונאל פישר, שנקנה על ידו כמעט בשידור חי; כתב משפטי מסוים, שערק מאתר חשוב כדי לשמש דוברו; ואחרים. בכך עשה גאידמק שירות טוב לציבור. רצוי לזכור את כלל הזהב של העיתונאי המנוח אהרן בכר: עשיר אמיתי לא מתהדר בעושרו אלא מתחמק מן הזרקורים. מי שמנפנף בדינרים שלו מול המצלמות, כנראה נמצא על סף קריסה.
נבלי השבוע: החנקן של המדינה. כלכליסט חשף השבוע שנציגי הבנקים הודיעו השבוע לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, שכן, הם הודיעו זה לזה על שינויי עמלות. עכשיו, נכון שכל ילד ידע את זה, ונכון שקן כבר איימה עליהם לקבוע בדיוק את זה, אבל זו הפעם הראשונה שהם מודים בכך באופן רשמי.
החנקן, כמובן, מכחיש שמדובר בתיאום מחירים וטוען שהעברת המידע נועדה "לא לצרכי תחרות אלא לצרכים שיווקיים בלבד". כנראה שאזלו שם התירוצים. קן מנהלת חקירה נוספת כנגד הבנקים, בחשד שתיאמו ביניהם מועדי סגירת סניפים. נהדר. אולי הגיע הזמן ללכת בדרכה של המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם, ארה”ב, ופשוט להלאים את הנבלות?
צדיקי השבוע: המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. השבוע הוא פנה לבנקים ודרש מהם לחשוף את היקף ההלוואות שנתנו ל"ארבעת הטייקונים הגדולים" בישראל. כמו כן, הוא ביקש לדעת כמה אשראי הם נותנים לגופים מוסדיים גדולים.
הסיבה, ככל הנראה, היא למנוע את מה שמתרחש כעת בארה"ב. הרי, בסופו של דבר, כשהבנקים יתחילו ליפול, הצרות שלהם יהפכו לצרות שלנו. ובהחלט יתכן שהם בצרות עמוקות משהם מודים בהן: השבוע הודיע בנק UBS השוויצרי שהוא משנה את המלצתו באשר למניות הבנקים בישראל – להוציא בנק לאומי – מ"קניה" ל"נייטרלי".
רצוי, אם כן, שהציבור יידע מראש במה מדובר. ארבעת הטייקונים, כמובן, עצבניים על הפניה וטוענים שזו התערבות רגולטורית לא ראויה. זכרו להם את המילים האלה, כשהם יבואו לממשלה עם הכובע ביד.