רבעון חיובי לבנקים: ההכנסה מעמלות - 3 מיליארד שקלים
גם אם הרבעון השני של 2008 לא נשא רווחי עתק, חמשת הבנקים הגדולים עדיין סיכמו אותו ברווח משותף של כ-2 מיליארד שקלים. ההכנסות מעמלות גדלו ב-1% בהשוואה לרבעון המקביל. מה בדיוק עלה וכמה, ובעיקר - מה ירד
גם אם לא מדובר ברווחי העתק של 2007, שנחשבה לשנה מצויינת עבור הבנקים, וגם אם שורת הרווח הנקי קצת פחות שמנה וקצת נמוכה בעיני האנליסטים - הבנקים מסכמים עוד רבעון עתיר מיליונים: חמשת הבנקים הגדולים בישראל סיימו את הרבעון השני של 2008 ברווח משותף של 1.987 מיליארד שקלים.
הבנקים הגדולים גבו ברבעון השני של 2008 סכום עתק משותף של 2.983 מיליארד שקל - עלייה של 1.05% לעומת הרבעון המקביל. מדובר בהכנסות ברוטו המייצגות רק את גביית העמלות, ולא רווח. כמו כן, לא מדובר בהכרח בהעלאת תעריפים אלא גם בעלייה במספר הפעולות הבנקאיות שמבצע הציבור.
לשם השוואה, חמשת הבנקים חתמו את כל 2007 עם עלייה של 0.8% ברווח המשותף שהסתכם ב-8.953 מיליארד שקלים וגבו במהלך השנה סכום משותף של 12 מיליארד שקלים עבור עמלות - עלייה של 10% לעומת 2006.
בנקים 1
הפרמטר העיקרי למדידת פעילות הבנקים הוא דווקא "הרווח מפעולות רגילות", כלומר הרווח מפעילותו השוטפת של הבנק (מתן אשראי), וללא רווחים חד פעמיים או מימוש נכסים. מימושי הנכסים תפסו מקום נכבד ברווחי הבנקים בשנתיים האחרונות, כאשר קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלהם נמכרו בסכומי עתק. אולם ב-2008 רווחי ההון החד פעמיים הולכים ונעלמים. בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי למשל לא דיווחו על רווח חד פעמי, ולכן תוצאותיהם משקפות את פעילות הבנק השוטפת. חמשת הבנקים דיווחו ביחד על רווח מפעולות רגילות של 1.689 מיליארד שקלים - ירידה של 24% לעומת הרבעון המקביל.
ההכנסות עלו, הרווח ירד
בנק מתפרנס ממתן אשראי: הוא לווה כסף מהציבור, למשל באמצעות קבלת כסף כפקדון בנקאי תמורת ריבית, ומלווה אותו לעסקים, למשקי בית וגם למי שנכנס למשיכת יתר (אוברדראפט) ומשלם עליה ריבית גבוה במיוחד. הרווח של הבנק נגזר איפוא מהפער בין הריבית אותה הוא משלם לריבית אותה הוא גובה.
סך ההפרשים הללו הוא ה"רווח מפעולות מימון" המשקף את הכנסות הבנק מעצם היותו גוף המעניק אשראי. הכנסות אלה של חמשת הבנקים הסתכמו ברבעון השני של 2008 ב-6.104 מיליארד שקלים - כלומר עלו ב-6.1% לעומת הרבעון המקביל.
אחת ההוצאות הגדולות של הבנק היא השכר. ועדי העובדים של הבנקים נחשבים לגופים חזקים והם עורכים הסכמי עבודה הכוללים מנגנון עדכון שכר אוטומטי מדי שנה. הרבעון הנוכחי משקף יציבות בתחום ההוצאה על השכר (בין היתר בשל בונוסים שחולקו ב-2007), ויש אנליסטים הסבורים כי מדובר בהוצאות גבוהות מדי. הוצאות השכר בכל חמשת הבנקים הסתכמו ברבעון השני של 2008 ב-3.342 מיליארד שקלים - ירידה של 0.8% לעומת הרבעון המקביל.
כל הבנקים הגדילו את מתן האשראי בחצי שנה האחרונה: סך האשראי שהעניקו הבנקים לציבור הסתכם בתום הרבעון השני של 2008 ב-658.6 מיליארד שקלים - עלייה של 3.5% לעומת תום 2007.
הרפורמה פוגעת, המיסוי עולה
שני נושאים יחודיים בלטו בדו"חות הרבעון השני: הראשון הוא השפעת הרפורמה בעמלות על רווחי הבנקים (שמציגים מדי שנה הכנסות של מיליארדים מאפיק זה בלבד), וביטול חוק התיאומים שהגדיל את תשלומי המס של הבנקים.
הרפורמה בעמלות ספגה לא מעט ביקורת, אולם נקודה מעניינת למחשבה היא שבבנקים לא מרוצים ממנה - ואולי מדובר באינדיקציה לגביה. כל הבנקים דיווחו כי הרפורמה בעמלות עולה להן באבדן הכנסה לא קטן: בבנקים מעריכים כי בשל הרפורמה בעמלות, תאבד להם הכנסה שנתית של כמה מאות מיליוני שקלים. לאומי דיווח על פגיעה שנתית של 85 מיליון שקלים והפועלים דיווח על פגיעה של 200 מיליון שקלים. בבנק מזרחי-טפחות, בבנק הבינלאומי ובבנק דיסקונט - כולם בנקים קטנים מלאומי והפועלים - ציינו בדו"חות כי הם לא יודעים להעריך את הפגיעה הצפויה.
כל הבנקים נאלצו לשלם מס הכנסה גבוה יותר בשל ביטול חוק התיאומים. כמה גבוה? 262 מיליון שקלים שירדו ישירות משורת הרווח הנקי ועברו לקופת המדינה.
חוק התיאומים קבע כי בבואן לשלם מס, תנוכה האינפלציה מהתשלומים. כך, במצב של אינפלציה גבוהה (כמו שיש בישראל), החברות היו יכולות לשלם מס מופחת, כלומר "להתקזז" על גובה האינפלציה. הכנסת ביטלה את חוק התיאומים, כך שמגן המס הזה בוטל וכעת השחיקה האינפלציונית על ההון העצמי - שהיתה מוגנת באמצעות הטבת המס - תשחק בהתאם לאינפלציה.
"מספר מצומצם של לקוחות"
מתן הלוואות הוא עסק עם סיכונים ותמיד ימצא מי שנטל הלוואה ולא יוכל להחזירה. אחד הסעיפים החשובים בדו"חות הבנקים הוא ההפרשה לחובות מסופקים, כלומר חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות. מרבית הבנקים דיווחו על עלייה בהפרשה זו, אולם כולם טרחו להדגיש שלא מדובר בעלייה גורפת אלא בעלייה שנגרמה בשל "מספר מצומצם של לקוחות ספציפיים". יש לכך משמעות: אין ירידה ביכולת ההחזר של כל השוק, אלא בעיה נקודתית אצל כמה לקוחות ספציפיים.
לפחות עבור שני הבנקים הגדולים אפשר לתת ניחוש מבוסס: יצרנית השבבים טאואר הודיעה ב-20 לאוגוסט כי בנק לאומי ובנק הפועלים ימחקו חוב משותף של 200 מיליון דולרים (100 מיליון דולרים כל אחד) והבנקים יקבלו שטרי הון שאותם יוכלו להמיר למניות של חברת טאואר (אחזקה של 17.4% מטאואר לכל בנק). מועד תחילת פירעון קרן ההלוואות הנותרות מול הבנקים (כ-200 מיליון דולרים) נדחה לספטמבר 2010. ההסדר מול טאואר כבר קיבל ביטוי בתוצאות הרבעון השני של 2008, אולם לא ידוע באיזה היקף.
התשואה על ההון ירדה
אחד הפרמטרים לבחינת יעילות הבנקים הוא התשואה שהם מפיקים על ההון שברשותם. כלי העבודה העיקרי של הבנק הוא הון שאותו הוא מנהל כראות עיניו, והשאלה היא עד כמה הוא יודע להגדיל את ההון הזה. הגדלת ההון מוכרת בשם "תשואה על ההון" והבנקים מציגים אותה מדי רבעון ומדי שנה.
כל הבנקים דיווחו על ירידה בתשואת הרווח הנקי על ההון, כאשר במקרים בהם רשמו הבנקים רווח חד פעמי (ראה טבלה), התשואה האמיתית (כלומר זו הנגזרת מפעולות רגילות בלבד) נמוכה עוד יותר. מדובר במספרים נמוכים בהרבה מהמספרים אליהם התרגלנו בשנים האחרונות.