המדד והכיס שלכם

עלייתו המפתיעה של מדד המחירים לצרכן ב-1.5%, הגבוהה ביותר מזה שנים, היא נתון בעל השלכות מטרידות לגבי הכלכלה הישראלית. אך השאלה האמיתית שמטרידה אותנו, האנשים הקטנים, היא מה משמעות הדבר על הכיס שלנו. את עליית מחירי המזון המרכיבים את המדד הרגשנו כולנו, ואכן נתוני הלמ"ס מגלים כי התייקרו במיוחד האורז (16.3%), העוף (4.8%), השמן (4.2%) וכן פיתות ולחם מיוחד (2.9%).

"מבחינת הצרכן קרה משהו שהוא כמעט ברור מאליו – מחירם של מוצרים רבים עלה, כל מוצר שלמעשה קשור לחומרי גלם שהתייקרו, החל מאורז וכלה בנפט, וזה משליך על מוצרים נוספים", מסביר פרופ' עומר מואב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומרכז שלם. "יש כאן עליית מחירים ריאלית, ואם השכר לא עולה, לצרכנים יהיה קשה יותר".

האם מדובר בתחילתו של גל אינפלציוני?
"לדעתי לא. צריך לזכור שלא מדובר כאן בתהליך אינפלציוני רגיל. בדרך כלל אינפלציה נובעת מהדפסה מופרזת של כסף והורדה לא סבירה של הריבית, כאשר אלה יוצרים ביקושים שמעלים את המחירים. במקרה הנוכחי, מדובר בתהליכים אחרים לחלוטין שנובעים מעליית מחירים בין-לאומית, שאינה קשורה בהכרח להתנהגות בנק ישראל או הממשלה".

"יכול להיות שנראה ירידת מחירים"

מאז פרסום המדד נשמעות קריאות רבות מצד גורמים עסקיים ומצד התקשורת להעלאת הריבית על ידי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. מואב סבור שאסור להיכנס להיסטריה: "את הריבית צריך להעלות כשיש עליית מחירים הנובעת מעודף פעילות כלכלית במשק. זה לא מה שקורה עכשיו, ובהחלט יכול להיות שנראה ירידת מחירים בהמשך. צעד של העלאת ריבית חריפה עלול להיות מוגזם ומזיק".

מי שניזוקו מיידיית מעליית מדד המחירים אלה הם בעלי המשכנתאות המדדיות, או מי שלקח הלוואות צמודות מדד, אומר מואב. לדבריו, אם יחליט נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית, הרי שציבור זה ייפגע אף יותר.

מואב, כאמור, סבור שמחירי המזון עשויים דווקא לרדת בקרוב: "הזינוק החד כל כך במחירי התבואות מעיד שחלק מהתהליך הוא ספקולטיבי, ונובע מירידות בבורסה. אם יש כאן למעשה 'בועה', הרי שאנחנו צפויים לראות גם ירידות במחירים".

"הכניסו את הציבור לפאניקה"

אם באמת מדובר ב"בועה", ועליית המחירים לא נובעת דווקא מקשיים בייצור חומרי גלם או בעלייה בביקוש, אלא מתנודות של מדדים בורסאיים עולה שאלה נוספת: האם רשתות השיווק הגדולות העלו את מחירי המזון בעקבות רחשי ליבו של הציבור, ולא בהכרח בשל צרכים כלכליים מוחשיים, ובכך דחפו מעלה את המדד.

"מיד אחרי פסח כל רשתות השיווק הכניסו את הציבור לפאניקה", אומר מואב. "עבדו עליו בעיניים. גם הקפיצו את מחירים האורז ב-16.3%, וגם המכירות זינקו ב-500%. כל זה במסווה של 'אנחנו רשתות חברתיות, דואגות שלא יהיה מחסור, דואגים שהסוחרים לא יעשו רווח על גב הצרכנים'. זאת אפשרות ריאלית שרשתות מנצלות את האווירה הכללית כדי להעלות מחירים".

"הנזק למעמד הבינוני אינו מהותי"

אז האם הצרכן הישראלי יכול להירגע בעקבות העליה המפתיעה במדד? מואב חושב שכן: "צריך להבין שבסך הכל נשחק לנו מעט כח הקניה. בעלי עסקים ופוליטיקאים אוהבים להכניס את הציבור לפאניקה ולצבור הון פוליטי או כלכלי. אם עושים חשבון פשוט, הרי שגם אם מחיר האורז עלה הנזק למעמד הבינוני אינו מהותי".

אפשרות אחרת היא שעליית המדד תעודד את ועדי העובדים הגדולים לדרוש העלאת שכר כדי להתמודד עם השחיקה בו. מואב חושב שגם מהלך זה בסופו של דבר יזיק לצרכן: "אם כתוצאה מעליית המחירים הוועדים החזקים ישפרו את שכרם, בעוד שעובדי הקבלן ושכר המינימום לא יראו עלייה כזאת במשכורת, הרי שיהיה זה המעמד הנמוך ושכבות המצוקה הניזונים מקצבאות שיינזקו במיוחד". זאת, משום שהחברות שמעסיקות את אותם עובדים יפצו עצמן, באמצעות העלאת מחירים.