מקצצים בלבד

באוצר כבר מודים: הולכת להיות "האטה". ומה הפתרון שלהם? ניחשתם! קיצוץ הוצאות. הבנקים ממשיכים לדפוק את האזרחים. התועלת שבפנסיה צמודת בורסה. וכמובן, צדיקי ונבלי השבוע

שימו לב למילה החדשה שנכנסה למילון הכלכלי - האטה" – שנראה כי אמורה להחליף את "מיתון" הישנה והרעה. שר האוצר, רוני בראון, נאלץ להודות השבוע, אחרי חודשים של הרגעה חסרת בסיס, שהמשבר הכלכלי האמריקני יפגע גם בישראל, ויביא ל"האטה".

מיד יצאו עכברי האוצר מן החורים, והודיעו שצריך לקצץ בתקציבי הממשלה. כמובן, איך אפשר אחרת? הרי יש לקצץ בתקציבי הממשלה כשיש צמיחה, יש לקצץ בהם בזמן מיתון, יש לקצץ בהם ביום גשום, ויש להמשיך ולקצצם ביום שמשי. תמיד יש לקצץ בהם, אף פעם לא להגדילם.

הביטוי "תקציבי הממשלה" הוא ביטוי נהדר. הוא מעלה בדמיון מפל של כסף. כולם רוצים לסגור למפל את השיבר. הנה ניסוי מחשבתי: החליפו את "תקציבי הממשלה" ב"שירותים לציבור". מעתה, קראו כל משפט של צייקני האוצר כ"הגיע הזמן לקצץ את השירותים לציבור". המהדרין יוסיפו "שוב".

נחשו מי יפגע

הרי תקציבי הממשלה מיועדים לשירותים לציבור. הם מממנים חינוך, בריאות, משטרה, כבישים, ביוב, רווחה, בתי משפט ובתי כלא, וחלק ניכר מהם מושקע בבטחון. אפשר להתווכח על איכות התפוקה שאזרחי ישראל מקבלים תמורת כספם, ואפשר לטעון שיש שכבות ביניים בלתי מועילות; אבל לדבר על קיצוץ קבוע, רוחבי, פירושו לדפוק את האזרח הממוצע.

העשירים לא יבחינו כל כך בהיעלמותה של הממשלה. הם לא משתמשים בשירותי הרווחה, הם חיים בשכונות שיש בהן משטרה פרטית, החינוך של ילדיהם לא מופקר לבתי הספר הממלכתיים, הבריאות שלהם מופרטת מזמן, את הכלא והמשטרה הם מכירים רק כשעולים עליהם, ועל מצב הכבישים והביוב הם תמיד יכולים להתלונן בשיחות סלון. הקיצוץ בתקציבי הממשלה לא יפגע בהם, אלא ב-99% האחרים.

המעמד הבינוני הישראלי מתכווץ ונעלם. מעטים מטפסים למעלה ורבים נופלים למטה. הפתרון הקלאסי ליציאה ממיתון הוא דווקא הרחבת פעילות הממשלה. הממשלה תעשה יותר, מה שיגרום לכך שהיא תעסיק יותר אנשים, מה שיביא לכך שליותר אנשים תהיה הכנסה, והם בתורם יצרכו יותר, ויעלו איתם את כל המשק. כך יצאה ארה"ב מהמשבר הגדול. נכון, הפרידמניסטים ימהרו לציין שהניו דיל לא היה מגיע להצלחה כזו ללא מלחמת העולם השניה – אבל הם שוכחים, כהרגלם, שמלחמת העולם השניה היתה פרויקט ממשלתי ענקי.

אנו זקוקים לניו דיל. החוזה החברתי שלנו מתפרק. הורגלנו לחשוב, אם יורשה לי לשאול שורה מברק אובאמה, שהחלומות שלנו טורפים זה את זה. ואפשר להבין את החשיבה הזו: מחירי המזון זינקו בחצי השנה האחרונה ב-20%, מחירי החשמל והמים ב-10%, והשכר לא עלה. כל זה דוחף אותנו לתפיסה של מלחמת הישרדות. אנחנו חייבים לצאת מזה, כי חזון כזה סופו שהוא מגשים את עצמו. לא נשתחרר מזה באמצעות צמצום השירותים לאזרח.

החנקן של המדינה

הבנקים יוכלו להמשיך ולעשוק את משקי הבית הקטנים עוד כמה חודשים. ועדת הכלכלה של הכנסת הורתה השבוע לדחות את יישום התעריף המצומצם של עמלות הבנקים בחודשיים. התעריף החדש היה מיועד להגן על האזרח הקטן מפני דורסנותם של מוסדות כלכליים, שכבר הוכיחו שהם מעדיפים לגלגל את החובות של המגזר העסקי אל משקי הבית. זו לא הדחיה הראשונה: הבנקים כבר קיבלו שלושה חודשים. הטענה שלהם היא שזה לא מספיק זמן כדי לברר מי משלם איזו עמלה. אם הם לא יודעים, איך מצפים מהצרכן הקטן לדעת?

זוכרים את פרשת חפציבה? הפרשה שבה הלוו הבנקים כסף לפושט רגל, בתקווה שאף אחד לא ישים לב ושאולי הוא לא יפשוט רגל? ובכן, הכנסת קבעה שהבנקים לא יגבו עוד ריבית מהמסכנים שנתקעו בלי דירות. אז היא קבעה. "מעריב" פרסם שבנק לאומי למשכנאות גבה ריבית גם גבה. למה מי זאת הכנסת, שתעמוד מול הבנקים?

הפנסיה שהתאדתה

משבר הבורסה בארה"ב מחק גם חלקים ניכרים – הסכום המדויק לא ידוע, אבל מדובר במיליארדים עד עשרות מיליארדים – מהפנסיה של עשרות אלפי ישראלים. רוב האנשים האלה לא מבינים בבורסה, לא מבינים בעסקים, והשקיעו את כספי ימיהם האחרונים בקופת גמל. קופת הגמל הלכה ושיחקה בכסף שלהם.

מנהלי הקופות גרפו בשנים האחרונות משכורות עתק. אמרו לנו שזו תוצאה של היעילות הרבה שלהם, שהם שווים כל שנקל. האם המנהלים הללו יפוטרו עכשיו, ויחזירו את הכספים שאבדו? אל תהיו מגוחכים. להתחיל להעניש מנהלים עסקיים על כשלונות? לאן נגיע?

נבל השבוע

ח"כ אביגדור ליברמן ("ישראל ביתנו"). האיש שמתייהר בכך שהוא רוצה "ממשלת מומחים", שתומך בכלכלת שוק אגרסיבית שמטרתה קיצוץ הוצאות הממשלה, בכל מצב, ניהל במשך יותר משנה משרד ממשלתי חסר כל טעם, "המשרד לאיומים אסטרטגיים". השבוע הוכרז כי המשרד יפורק בקרוב, לאחר ששתה עשרות מיליונים מכספי משלם המיסים ולא תרם לו דבר – ואגב, גם פירוק המשרד יעלה כסף. ליברמן ידע היטב שלמשרד אין כל משמעות, ובכל זאת לקח אותו. זכרו את זה בפעם הבאה שהוא יקצץ את קצבאות הילדים שלכם, או ידבר על ממשלה אחראית.

צדיק השבוע

ח"כ עמיר פרץ (עבודה). הוא המרה את פי הגנרליסימו ברק, והצליח להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שהופכת את עבדי המדינה לעובדים בתשלום. זה מאד עצבן את האוצר, משום שחיילי סדיר הם העובדים האידיאלים מבחינתו: עובדים 24 שעות ביממה, בלי זכויות, בלי פנסיה, עם גישה מוגבלת למערכת בריאות שקיבלה הוראה לראות בכולם מתחזים עד שיוכח אחרת – והכי טוב, מי שלא רוצה להיות עבד המדינה, מי שמערער על המודל הכלכלי הזה, הופך קורבן לזעם האספסוף.

עכשיו פרץ יאלץ את המדינה לשלם עבור העבדים. גם אם החוק לא יעבור, הוא לא ירד עוד מסדר היום. אי אפשר יהיה עוד להסתיר את המחיר המלא של הצבא: אנחנו יודעים שהוא בור שומן שגורף יותר מ-50 מיליארד שקלים מדי שנה. אנחנו מתעלמים מהמחיר למשק של שלושה שנתונים, במיטב ימיהם, שנאלצים לבצע משימות בלתי מכניסות ובלתי כלכליות, בלי תמורה, תוך שכלכלתם מושלכת למעשה על משפחתם. המשחק הזה, תודה לאל, עומד להגמר – כך או כך.