המחירים לא בשמיים? לא בטוח

משרד התחבורה יזם, משרד התיירות מהלל ומשבח והנוסעים עליזים מתמיד. נדמה שכולם התגייסו לחגוג את כניסת חברות התעופה המוזלות (Low-Cost) לשוק הישראלי. מדיניות השמים הפתוחים יוצאת לדרך וכבר בקיץ הקרוב יוסב הטרמינל הישן בנתב"ג לקליטת טיסות זולות. כותרות העיתונים מכריזות "מהפכה בתעופה" וכל נתב"ג צהלה ושמחה. הנה, סוף-סוף נוכל לטוס לחו"ל במחיר של שווארמה בלאפה. האומנם?

חברות התעופה המוזלות זכו בשנים האחרונות להצלחה מסחררת בעולם ושינו את שוק הטיסות כמעט מן היסוד. מובילת המהפכה היא ללא ספק "סאות'ווסט איירליינס" האמריקנית, שפרצה אל השוק ב-1971 והוזילה בצורה דרמטית את מחירי הטיסות בארה"ב. גם חברות תעופה באירופה לא טמנו ידן בצלחת והחברות "ריינאייר" האירית ו"איזי ג'ט" הבריטית מספקות טיסות מוזלות ליעדים בכל רחבי היבשת, במחיר ממוצע של בין 10 ל-80 יורו בכיוון אחד, אך במקרים מסוימים אפילו לא עולה על יורו אחד.

אז איך זה עובד

כדי לשווק את מושבי הטיסה בתעריפים נמוכים, חברות התעופה המוזלות יצרו מודל עסקי ייחודי, המאפשר שמירה על עלויות תעופה מינימליות. הטיסות מתבצעות לרב בדגם מטוס אחד ונעות מנקודה לנקודה, ללא הסכמי אינטרליין. הנחיתה מתבצעת בדרך כלל בשדות תעופה משניים ואזוריים, החוסכים את אגרות נמלי התעופה המרכזיים והיקרים.

מבחינת הצרכנים, רכישת הכרטיס נעשית באופן ישיר מול חברת התעופה דרך אתרי האינטרנט, ללא תיווכם המסורתי של סוכני הנסיעות. כדי להבטיח את עלותו הנמוכה של הכרטיס, במרבית הטיסות הזולות כדאי להזמין מקום מראש ולזכור כי אין כל אפשרות לביטול הטיסה.

תמורת המחיר הזול, הצרכן מקבל בעיקר כיסא, שלרוב אף אינו מסומן. כל דבר מעבר למקום להנחת הישבן נחשב בדרך כלל לתוספת, שכרוכה בעלות נוספת. המשמעות היא שעבור "מותרות" כגון הטסת מטען ושירותי מזון ושתייה, יגבו מכם תשלום בנפרד.

החיסרון הבולט הוא הרעה משמעותית ברמת הנוחות. העלייה והירידה מהמטוס מתבצעים במדרגות, שכן שרוול הטיסה המחבר בין המטוס לטרמינל, קוצץ. בנוסף, כדי לאפשר קיבולת נוסעים גדולה יותר, צמצמו חברות התעופה המוזלות את המרווחים בין המושבים וביטלו גם את האפשרות להישען לאחור. אז אם אתם רוצים לטוס בזול, התכוננו לישיבה דחוקה וזקופה. מומלץ גם לאכול לפני הטיסה, אבל לא יותר מדי, שכן גם השימוש בשירותים כרוך בתשלום נוסף.

ומה קורה אצלנו?

במסגרת מדיניות "השמים הפתוחים" שהנהיג משרד התחבורה, ולאור המלצת ועדת סיטרמן, נפתחים שמי הארץ לתחרות בין חברות התעופה הזולות. לדברי רשות שדות התעופה, כבר בקיץ הקרוב ייפתח בנתב"ג טרמינל 1 ויוסב לקליטת הטיסות המוזלות. המטרה היא להביא למצב של תחרות רבה יותר בין חברות התעופה, הוזלת כרטיסי הטיסה וגידול במספר התיירים והנופשים.

חברת התעופה טואי-פליי למשל, שרווחיה נאמדים בכלמעלה מ-25 מיליארד יורו בשנה, מפעילה מאז שנת 2005 טיסות זולות בין גרמניה לישראל, בשיטת מכירה של כרטיס לכיוון אחד. בשונה מחברות תעופה מוזלות כ"איזי ג'ט", טיסות "טואי" עדיין מספקות את השירותים שנמנעים מהנוסעים בטיסות המוזלות באירופה.

טיסה זולה ללונדון? לא בטוח

לאחר מאבק מתוקשר נוחתת בארץ היום (חמישי) חברת התעופה בריטיש מידלנד (BMI), השנייה בגודלה בבריטניה. BMI תרחיב את אפשרויות הטיסה בקו הטיסות תל אביב - לונדון. למרות שבפרסומים שונים בעיתונות הוצגה BMI כחברת תעופה מוזלת לצד תומסון ואיזיג'ט הבריטיות, מתברר כי נציגות BMI בארץ ממתגת עצמה דווקא כחברה יוקרתית, המיועדת בעיקר לאנשי עסקים.

"BMI היא חברת תעופה סדירה, יומית, אלגנטית, שלא מציעה טיסות זולות. להפך," מוסר אורי אוברוצקי, בעל משרד הפרסום זקס, אוברוצקי דובצקי, האחראי על פרסום BMI בארץ. "אנחנו מדברים על טיסה לאנשי עסקים בסטנדרט שעוד לא הכירו. זו ליגה אחרת, זה ביזנס יוקרתי, איזה זול ואיזה נעליים. עדיין לא מכירים את BMI כאן. לו עיתונאים שכותבים עלינו היו טורחים להרים טלפון הם היו מגלים זאת".

אז האם המהפכה השמימית כבר נחתה בארצנו? לא בטוח. שוק הטיסות המוזלות מעורר לא מעט ויכוחים ותהיות. ראשית, צרכנים רבים מבולבלים מההסדרים החדשים ואינם מתמצאים באפשרויות העומדות לפניהם. שנית, למרות ההכרזות בדבר "שמים פתוחים", בכל זאת נותר הרקיע הישראלי שומם יחסית.

כל עוד נדרש הסכם נפרד עם כל מדינה, כמות הטיסות והיעדים לאירופה ממשיכה להיות מוגבלת. ישראל אינה בריטניה, טוענים המצדדים בשיטת הטיסה המסורתית, ומודל הטיסות המוזלות לא יחול בארץ בצורה זהה. בישראל אין נמלי תעופה משניים המוזילים את המסים, הטיסות ממושכות יותר וחניית הקרקע ארוכה יותר, בין היתר בשל בדיקות ביטחוניות.