השקל על המפה

כבוד: העין עוד לא שבעה את מראות השנקל החדש, וכבר מתרחב הלב מגאווה: בתוך שלושה חודשים, יכיר העולם בשקל הרזה והשרירי, ויוסיף אותו למועדון היוקרתי של 15 המטבעות המובילים בעולם. המשמעות היא שהשקל יהפוך לאחד מהמטבעות שהם בני המרה ברחבי העולם.

טוב, לא כל העולם, רק 80 המדינות המפותחות. אבל עכשיו אפשר יהיה לגשת לבנק בציריך, נניח, לתת שקלים ולקבל תמורתם יורו מרשרש, ליש"ט צונן, דולר צונח (לא ברור למה תרצו לעשות דבר כזה), או אחד מתריסר מטבעות אחרים.

הקרדיט על המהלך, האמור לשדרג משמעותית את מעמדה הכלכלי הבינלאומי של ישראל, שייך לאויב התעשיינים, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שדחף את השדרוג במשך שנתיים ועכשיו הצליח. כך דיווח דה מארקר בסוף השבוע. כבוד, כבר אמרנו?

יאללה, מלחמה: רשתות השיווק מתנגשות ראש בראש: רשת הריבוע הכחול ושופרסל יצאו לבליצקריג כנגד המתחרה הצעירה והתוססת, הרשת של רמי לוי. נשק יום הדין במאבק הזה הוא אותו נכס צאן ברזל של המטבח הישראלי, העוף הקפוא. רשת הריבוע הכחול הורידה את מחירי העוף ל-0.99 שקלים, קצת פחות ממחירו של קרמבו. הסיבה? היא רוצה לשבור את רמי לוי בשיטה הישנה והטובה. עכשיו צריך הצרכן הישראלי להתלבט: האם הוא רוצה עוף במחירי קרמבו, או שהוא רוצה לשבור את האוליגרכיה שבשוק המזון?

ראו רשתות הרוקחות סופר פארם וניו פארם, אלה שבדרך כלל חובשים את פצעי המלחמה, את תהילת הקרבות, והתקנאו. התוצאה היא מלחמת התשה גם בין שתי הרשתות הללו: nrg מדווח שרשת ניו פארם מציעה שתי חבילות חיתולי Huggies ב-110 שקלים במקום 145, ותחליף החלב סימילאק יימכר מעתה בעשרה שקלים במקום 40. יצוין כי עד כה נמנעה ניו פארם מלתקוף את רעותה החזקה ממנה.

המדור, בשני המקרים, תומך בדוד, אבל ברור לו שכל הסיפור עם גולית הוא אגדה. הרשתות הגדולות תנצחנה באופן איטי, מגושם, ולא אלגנטי – אבל תנצחנה.

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים: אבל השופט הישראלי, למזלנו, מטיל עליהם וטו. בעל חברה – לא ברור איזו, אבל המדור מנחש שמדובר ביצואן בטחוני כלשהו, מהזן שגם כך מוציא שם רע לישראל – החליט שהוא רוצה לקבל פרויקט זר כלשהו עד כדי כך שהיה מוכן לשלם שוחד בסך 2.7 מיליונים תמורתו.

האיש, חובה לציין, התייעץ עם פקיד השומה שלו, שלטענתו הודיע כי הוא יכיר ב-10% מהשוחד כהוצאה מוכרת. לאלו מאיתנו שטרם הנפיקו פנקס חשבוניות, הוצאה מוכרת היא הוצאה שהעוסק מקבל עליה חזרה את המע"מ והיא יורדת מהכנסותיו בדיווחו למס הכנסה. על מע"מ, כמובן, אין מה לדבר כאן, וגם לא ברור איך קיבל העוסק קבלה; מה היה כתוב שם, "עבור שירותי שוחד"? "מס שימון פקידים"? אבל האיש רצה חזרה לפחות את המס הכנסה.

זו לא לגמרי דרישה חסרת תקדים. ביפן היה נהוג, לפחות עד לאחרונה, שכאשר אתה משלם פרוטקשן ליאקוזה, הם מנפיקים לך קבלה, ורשויות המס שם הכירו בה. אבל השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב הציל את שמה של ישראל וקבע שהדרישה לקבל החזר מס עבור שוחד "איננה מתיישבת עם ערכיה של המדינה", ו"שהסטת נטל המס אל ציבור משלמי המס בישראל בנסיבות כאלה – אין לה מקום".

מגינים על הציבור: משרד החקלאות הודיע, בשעה טובה ומוצלחת, כי יתחיל להטיל פיקוח על מחירי הביצים ה"סופר טריות". וכל כך למה? מדוע להעלות דמעות חרון בלחייהם של שוחרי השוק החופשי? למה להרוס למירב ארלוזרוב את השבוע?

יש שני סוגי ביצים בשוק: ביצים "רגילות" וביצים "סופר טריות". האחרונות מהוות רק 20% מהשוק, ומחירן גבוה מאלו הרגילות באופן משמעותי – הפרש של 50% עד 100%. ובכן, אתם כבר יכולים לנחש מה קרה: כמה חקלאים פיקחים יצרו מחסור מלאכותי בביצים רגילות, ומילאו את החוסר בביצים יקרות במיוחד. ככה הרגו שתי תרנגולות בתרגיל מסריח אחד: גם דחפו לשוק ביצים יקרות שהקונים לא רוצים, וגם ניפחו את מחירי הביצים הרגילות. יופי, טוביה.

כשמדברים איתנו על "שוק חופשי", משום מה אף פעם לא מזכירים את התרגילים הקטנים האלה. השטיק הספציפי הזה ימיו כימי רומא, כשסוחרים עשירים היו משתלטים על שוק התבואה, יוצרים מחסור מלאכותי במזון, ואז – כשעניי העיר היו על סף רעב או מרד – מביאים את התבואה ומוכרים אותה במחיר מופקע. הממשלה הרומאית קלטה, בסופו של דבר, את התרגיל, ויצרה את הסובסידיות הראשונות בהיסטוריה. גם אז, בעלי ההון צווחו עד לב השמיים על ההתערבות בשוק. אז, לא ממש טרחו להקשיב להם. הרומאים הם אלה שהפכו את המילה "פופוליזם" למילת גנאי, אבל גם ידעו טוב מאד, מנסיון מר, מה קורה כשהאליטה מתנתקת לחלוטין מהעם. לתשומת לב כותבי הטורים של דה מארקר.

נבלי השבוע: חברת פלאפון החליטה שהיא חייבת להוכיח לנו שחברות הסלולרי הן קרטל, היינו קשר נגד הציבור, ועל כן היא מעלה את תעריפיה – זמן קצר לאחר שסלקום עשתה את זה. לפחות היא לא תוכל לעשות את זה ללקוחות שכבר רשומים אצלה, מפני ששר התקשורת אסר על הסוג המסוים הזה של עושק.

צדיק השבוע: ישנו איש אחד שעד כה לא שמעתם עליו, פקיד קטן וצנוע בשם יגאל לוי. הלה משמש כממלא מקום יו"ר מועצת הכבלים והלווין, והוא גיבור המדור של השבוע. לוי הורה לחברות YES ו-HOT להפסיק את כל המסחרה של הסכמים בעל פה עם לקוחות, ולהתחיל לספק הסכמים כתובים. אז, כן, תצטרכו לקרוא קצת אותיות קטנות, אבל זה עדיף מהבטחות שלא שוות את הבל הפה שבו נאמרו.