השנוא במסים
אין הרבה אנשים שמשלמים את האגרה בלב שקט. יצאנו לברר למה צריך את זה בכלל, והאם יש דרך להתחמק. אתם לא הולכים לאהוב את זה
לאחרונה מונה אלישע שפיגלמן לתפקיד נציב תלונות הציבור ברשות השידור. שפיגלמן, עורך טלוויזיה מוערך, מקבל 497 פניות בממוצע לשנה בנושא האגרה, כפניה וחצי ליום. תשלום האגרה, מסתבר, הוא עדיין מוקד לוויכוחים, עצומות, נסיונות חקיקה ותביעות משפטיות; ובעיקר – נסיונות לחמוק מתשלום.
לאחרונה נשלח אימייל בתפוצה המונית, שגרס כי ניתן לגרום לביטול אגרת הטלוויזיה באמצעות אסיפת 300,000 חתימות. המייל, כפי שנחשף באתר "לא רלוונטי", היה בדיה מוחלטת. כותב המייל, שהציג עצמו כמפיק "גדעון אביגד", מפרט כיצד מנהל מליאת רשות השידור ("יוחאי שטרית", אדם שלא היה ולא נברא) סיפר לו על שיטה זו לביטול האגרה. גדעון אביגד היחיד שמתגורר באזור חיוג 04 מכחיש כל קשר לאימייל. אולם לזמן מה, עד שהתגלה כי האימייל מזויף, נוצרה סערה זוטה באינטרנט; גולשים רבים, שהאמינו כי הנה בא הקץ לאגרת הטלוויזיה, שלחו את ההונאה הקטנה הזו לכל חבריהם.
בין אם אין לכם בעיה עם האגרה ובין אם היא מרתיחה אתכם, על עובדה אחת אין עוררין: הרשות מפתחת אמצעי גבייה מקוריים מאוד, לעתים מקוריים מדי. כך, למשל, במאי 2004 פורסם ב"הארץ" כי הרשות הציבה מחסומים בפתחי כפרים ערביים, כדי לאלץ אנשים לשלם את האגרה. לעתים, כך פורסם, נגבתה אגרה מאנשים שכבר שילמו אותה. רשות השידור, שטענה כי היא מתקשה לגבות בדרך אחרת את האגרה בכפרים הערביים, נאלצה להפסיק את המנהג הבלתי חוקי הזה.
הרשות מצאה גם שיטות גביה אחרות. בין היתר, החליטו ברשות לפנות לחנויות מוצרי חשמל בבקשה לספק להם גישה חופשית לרשומות שלהן, כדי לחשוף אזרחים שרכשו מקלט טלוויזיה. אמנם בעלי החנויות מחויבים לדווח על רכישת טלוויזיות, אולם במציאות החוק לא תמיד מיושם. הרשות גם מעוניינת לאלץ את חברות הלוויין והכבלים לדווח על כל משתמש במקלט טלוויזיה. מאגף הגביה ומדוברות רשות השידור נמסר כי שיטות אלה חוקיות, ואף מניבות תוצאות: יותר אנשים מצויים בשלב זה או אחר של סגירת חשבון האגרה שלהם.
"לא חייבים טובות"
בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר, הוחלט להפחית הדרגתית את האגרה עד לביטולה, כאשר נטל מימון השידור הציבורי אמור היה ליפול על הממשלה. בפועל האגרה הופחתה ב-40 אחוזים עד שנתניהו עזב את משרדו. לאחר מכן הממשלה הפסיקה את הפחתת האגרה, ולא העניקה את התקציבים המתוכננים לרשות השידור. כצפוי, המהלך הכניס את רשות השידור לחובות כבדים. ב-9 בפברואר השנה ביטלה ועדת הכלכלה של הכנסת סופית את הפחתת האגרה, והשאירה את המצב כפי שהוא כיום.
ובכל זאת, למרות הכעס, כדאי לזכור כי האגרה מממנת לא רק את ערוץ 1 אלא גם חלק מרשתות הרדיו. מטרת השידור הציבורי היא לפנות לפלחי אוכלוסיה שונים, שלא תמיד מוצאים את מקומם בלוח השידורים של ערוצים מסחריים.
פנינו לדוברת רשות השידור, לינדה בר, בנושא, וזו הדגישה כי תשלום האגרה עומד כיום על 360 שקלים בשנה. "מדובר בתשלום של כשקל ליום", אמרה, "ובמדינות רבות באירופה התשלום גבוה יותר. מאחר שרשות השידור אינה מקבלת תקציבים משום גורם ממשלתי, האגרה היא ההכנסה היחידה שהיא מתבססת עליה, למעט תשדירי השירות."
רבים טוענים כי אין רייטינג ראוי לערוץ 1 או לתחנות הרדיו של הרשות ולכן אין צורך בשידורים אלה
"האגרה נגבית עבור עוד 7 רשתות רדיו הפונות לאוכלוסיות שאחרת לא היו מקבלות שום התייחסות. יש לנו שידורים באמהרית, שידורים בערבים, קול המוסיקה ואפילו אף ערוץ הכנסת. אמנם הרייטינג של הערוץ הראשון אינו גבוה במיוחד, אך הערוץ אינו מתיימר להתחרות בערוצים מסחריים. הוא לא משדר לאותו קהל".
"ללא רשות השידור יכלו חובבי המוסיקה הקלאסית והתרבות לחלום על שידורים כמו ב'קול המוסיקה'. גם אנשים שמחפשים תכניות תעודה ייחודיות, היו יכולים לחלום על כך. בערוץ 1 לא היו מבטלים שידור של סרט נגד "ישראייר" רק כי אחד מבעליו הוא מבעלי הערוץ. אנו לא כפופים לאף אחד, ולא חייבים טובות. אנחנו לא מונעים משיקולים מסחריים, ולכן יכולים לתת תיעוד טוב יותר של המציאות המדינית והעולמית."
ובכל זאת, בעבר תוארו כמה ממנכ"לי הרשות כמי שנכנעים בקלות לתכתיבי הממשלה
"ייתכן והיו האשמות כאלה בעבר. כיום אין שום זיקה פוליטית בין המנכ"ל לאושיות הממשלה ועל כן אין לנו שום כפיפות לפקידים או בעלי תפקידים בממשלה או בכנסת."
האם אין דרך אוטומאטית לגבית האגרה כך שלא תורגש כל כך?
"הרעיון חיובי, והרשות תבחן את האפשרות לקיים מגעים עם היצרנים והספקים בניסיון להטמיע נוהל כזה באופן וולונטרי".
ברשות מציינים כיום כי הם שוקדים על רפורמה, ועריכת לוח שידורים חדש ואטרקטיבי יותר. המטרה, טוענים שם, היא להפוך את הערוץ הציבורי לרלוונטי יותר, ולהצדיק, בין היתר, את אותם 360 שקלים שאנו משלמים מדי שנה. מאידך, אין בדעתם של קברניטי הערוץ הראשון להתחרות בתכניות ריאליטי ובידור להמונים. "יש עוד צופים ראויים במדינה הזו," טוענים שם. כך או כך, האגרה הולכת להישאר איתנו עוד זמן מה.
מה אומר החוק
על פי החוק, כאמור, החנויות מחויבות לדווח לרשות על כל אזרח שרכש מקלט טלוויזיה. גם אתם, כאזרחים, מחויבים לדווח על מקלט שנמצא בביתכם. מסך מחשב, אגב, אינו נחשב למקלט טלוויזיה, אולם על אחזקת מכשיר רדיו יש לשלם אגרה, שמובאת בחשבון בעת קניית המכשיר.
אם יש לכם מקלט טלוויזיה ואינכם משתמשים בו, עדיין עליכם לשלם אגרה. ב-29 ביוני 2003 קבעה השופטת אורית אפעל גבאי כי טענתו של מחזיק מקלט טלוויזיה, לפיה הוא לא השתמש בו לצפייה, אינה קבילה. בסיס החיוב שנקבע בחוק רשות השידור, פסקה השופטת, אינו שימוש במכשיר אלא החזקתו.
הרשות החליטה להקשיח את עמדותיה בנושא, ושולחת קנסות למי שמאחר בתשלום. עם זאת, ניתן להתמקח מעט בטלפון, ולקבל הנחה על הקנסות והריביות כתנאי לתשלום כל החובות הקודמים.
האגרה משולמת באמצעות חיוב חשבון הבנק בהוראת קבע, תשלום בכרטיס אשראי, תשלום מראש או בשני תשלומים. ניתן לשלם את האגרה באתר של רשות השידור ובטלפון שמספרו 1800-226666.