מלחמה? איזו מלחמה?

היתה מלחמה? אחד הדברים המרתיחים ביותר במלחמה האחרונה היא השימוש הכפול שעשתה הממשלה ברטוריקה. כשהיה צריך לגייס את הציבור, הסכסוך הוגדר כ'מלחמה'; כשהיה צריך לשלוח את אנשי מס רכוש עם פיצויים לצפון, הממשלה – קרי: משרד האוצר - עשתה כל מאמץ כדי להמנע מהגדרת מה שקרה ביולי-אוגוסט 2006 כמלחמה. כי על פי חוק, הממשלה חייבת לפצות אזרחים על נזקי מלחמה.

הסיפור המכוער הזה נמשך גם היום. הממשלה החליטה בינואר 2007 להגדיר את חיפה, ורק את חיפה, כאזור פיתוח ב', דבר המעניק לתושביה שורה של הקלות מס ומעודד צמיחה ושיקום. אבל הממשלה לא טרחה לעשות זאת גם כלפי ערים אחרות שנפגעו מן המלחמה, כגון הקריות, נשר וטירת הכרמל.

ראשי הערים שלהן מיהרו לעתור לבג"צ, שהורה לממשלה לנמק את החלטתה עד סוף חודש פברואר. באוצר, כמובן, מיהרו להודיע שהם התנגדו לכל הטבה, כולל לחיפה. הם חמודים שם, אתם חייבים להודות.

נמשך משבר המזון: מחירי החלב צפויים להתייקר ברבעון הקרוב ב-5.3%, וזאת לאחר שכבר עלו ב-7.8% ברבעון האחרון של 2007. העליה במחיר נובעת מהעליה במחיר המזון לבהמות – בעיה שבה דנו בשבוע שעבר – וגם מהעליה המטורפת במחירי האנרגיה, זו שכבר העלתה לנו את מחירי החשמל.

החקלאים כבר דורשים את הוצאת מחירי החלב מפיקוח. אפשר להבין אותם – הם נאלצים לייצר במחירי הפסד – אבל באמת רק זה חסר לנו עכשיו. אגב, כל עליית המחירים חצי השנה האחרונה מהווה שחיקה משמעותית בשכר, אבל במשרד האוצר ביטלו לפני כמה חודשים את תוספת השכר שהיתה מיועדת לינואר. כנראה ששם לא מרגישים שום שחיקה.

צמרמורת: הידיעה הפחות סימפטית של השבוע היתה, ללא ספק, הודעתה של חברת החשמל, בשיאו של גל קור שאפילו זקני צפת לא זוכרים, שצפויות הפסקות חשמל יזומות עקב העומס הרב.

עכשיו, אלה כמה מכם יזכרו שחברת החשמל ממהרת להנפיק הודעות כאלה גם בקיץ, כשנרשמים שיאי חום. הקיץ והחורף, שמגיעים בקביעות ראויה להערצה מזה מיליוני שנים (ובשנים האחרונות מכחידים עונות מסורתיות כמו סתיו ואביב), ממשיכים להפתיע את חברת החשמל.

חברים יקרים בחברת החשמל: אנחנו משלמים לכם כסף, והרבה, תמורת שירות סביר פלוס. אנא, הפסיקו לילל והתחילו לעבוד. אתם חושבים שתהיה צריכה גבוהה יותר? יצרו יותר חשמל ופחות הודעות כסת"ח לעיתונות. תודה.

צדיק השבוע - שר התקשורת, אריאל אטיאס, זוכה בדרך כלל לבוז וסלידה מהתקשורת. אפשר להבין את זה: רק בישראל יכול אדם שמתנגד לתקשורת מודרנית ורוצה לחסום אותה להפוך לשר התקשורת. אבל השבוע צריך להסיר בפניו את מגבעת הבורסלינו.

כפי שכבר ציינו בעבר, תאגידי הסלולר מרשים לעצמם להעלות מחירים ללקוחות שלהם, שכבולים אליהם בחוזה ל-36 חודשים, מדי שישה חודשים. החוזה, למעשה, הוא חד צדדי: התאגיד קונס אותך אם אתה רוצה להשתחרר לפני הזמן – אבל אין לו בעיה לחלוב אותך שש פעמים במהלך החוזה.

אטיאס – ורק על זה מגיע לו מקדש קטן – החליט שחוזה הוא חוזה גם כשתאגיד חתום עליו, והוציא תקנה האוסרת על תאגידי הסלולר להעלות מחירים לאורך כל תקופת ההתקשרות. רוצים להעלות מחירים? דברו איתי עוד שלוש שנים. אנחנו צפויים, על כן, לשמוע בקרוב המון יללות על כך שהשר לא מבין בתקשורת. אולי זה נכון, אבל בהגינות הוא מבין גם מבין.

נבל השבוע - החנקן של המדינה, בנק פועלים. כפי שכבר דיווחנו בעבר, הבנק איבד 9% מערכו במפולת הסאב-פריים האמריקנית. עכשיו, אחרי שהמפקח על הבנקים פתח בחקירה, הגיעו בבנק למסקנה שיש צורך בארגון מחדש.

ובמיטב המסורת של שרי "האבטלה מתחילה בתוכך" אריסון, החליטו שם לפטר – סליחה, להוציא לפנסיה מוקדמת - 250 עובדים. לא, חס וחלילה, את הדירקטורים שאישרו את התכניות הכושלות. לא את המנכ"לים. לא, להם אין מה לדאוג. הם ימשיכו לקבל את המשכורות השמנות שלהם. מי שיפוטר הם עובדים מן השורה.

אז בהנתן שבנק פועלים מפטר עובדים בין אם הוא מרוויח ובין אם הוא מפסיד, המסקנה האירונית היא שלעובדי בנק פועלים עדיף שהבנק שלהם יפסיד, והרבה. אחרי הכל, כשהבנק הרוויח מיליארד בשנה, שרי פיטרה 900 עובדים; כשהוא הפסיד שני מיליארדים, הוא פיטר רק 250.