לצאת מהחובות

ההוצאות גדלות, המשכנתא חונקת והמינוס הורס לכם את החיים? יעל ניסקי מביאה דוגמאות לטעויות כספיות שכולם עושים, וטיפים שיעזרו לכם לצאת מהברוך

לכולנו יש תקופות של ירידות ועליות במצב הכלכלי, אבל לחלק גדול יש רק ירידות וירידות. לא אחת נקלע זוג צעיר או משפחה למעגל קסמים של חובות והלוואות, שנראה כאילו אין דרך להחזיר אותו אחורה. זוגות צעירים רבים טוענים שבעצם אין אפשרות לחיות במדינה הזאת בלי להיכנס לחובות - המשכנתא, העלויות הגבוהות של גידול הילדים, והחיים בכלל. לא אחת נלקחות הלוואות כדי לכסות על הלוואות אחרות, כרטיסי האשראי חוגגים וכך גם ההלוואות החוץ בנקאיות ולא נראה שיש לכך סוף באופק.

מסתבר שהשכיחות של התופעה יותר גבוהה מכפי שנדמה. גיל אורלי, מנכ"ל חברת "יבולים" לאימון וייעוץ כלכלי למשפחות ומחבר הספר "נוסחת הכסף" מסביר: "התהליך נקרא 'סחרור הלוואות' והוא מאפיין את כל שכבות האוכלוסיה. כ- 60% מהאוכלוסיה חיה מעבר ליכולת הכלכלית שלה, וזאת התוצאה". סחרור ההלוואות והכניסה לחובות לא תלויים במעמד החברתי, משום שמדובר בתהליך תלוי תרבות. מעמד הבינייים כמו גם העשירון העליון, שלכאורה לא חסר לו כסף, יכולים בקלות להיכנס למצב ביש. "התרבות שאנו חיים בה היא תרבות של פיתוי, העדר גבולות ועודף מסגרות אשראי, במיוחד בשימוש בכרטיסי אשראי".

איך אנשים נכנסים לחובות ואיך אפשר לצאת מהם – יצאנו להתיעץ עם מומחים, סקרנו מספר מקרים אמיתיים וחזרנו עם צעדים למתחילים.

מקרה 1: הזוג הצעיר הקלאסי

פנינו לעזרא שמיר, מנכ"ל חברת "הון משפחתי", שסיפר לנו על מקרה אמיתי שטיפל בו לאחרונה. מדובר בזוג שהתחתן והחליט לקנות דירה קטנה ונחמדה בעלות של 150 אלף דולר. לזוג היה רק 30 אלף דולר ממימון עצמי, אך לאחר התייעצות עם ההורים, החליטו לקחת משכנתא של 120 אלף דולר. אחר כך הגיע הריהוט, המכשור החשמלי והשלמות אחרות בעוד כ- 30 אלף דולר. סך הכל נוצר חוב של 150 אלף דולר, שאותו הם נאלצו לשלם מידי חודש בסכום של 4,000 שקלים, למשך 20 שנה. אם לא די בכך, הרי שלזוג גם היה תינוק קטן שהיו צריכים לדאוג לו.

כל הנטל הזה היה פשוט כבד מנשוא, והזוג נכנס למינוסים הולכים וגדלים, הצ'קים חזרו והחלו לחזור גם החיובים של המשכנתא שלא כובדו בבנק. גם לאחר שהזוג החליט למכור את הדירה בלית ברירה, נוצר חוב גדול משווי הדירה שהפך לצרה שרדפה אותם שנים.

"האמירה הקבועה שאנשים נוהגים לומר – שעדיף כביכול לשלם משכנתא על הדירה שלך במקום שכר דירה, היא מטעה והיא הופכת לטעות פטאלית עבור זוגות רבים" מסביר שמיר: "אם הזוג הזה היה לוקח את ההון העצמי שלו שעמד בתחילה על 30 אלף דולר והיה משקיע אותו, ללא ספק תוך 20 שנה הוא היה הופך לסכום יפה של 180 אלף דולר, שאיתו אפשר לקנות דירה".

שמיר מסביר שאין שום חובה לקנות דירה ולא צריך להיכנס ללחץ סביביתי מהעניין: "ב- 10 שנים הראשונות זוגות צעירים לא צריכים לקנות דירה, עדיף לשכור דירה ואת יתרת הכסף לחסוך ובינתיים לחיות בלי עול". העובדה שאין משכנתא שרובצת עליכם, תרשה לכם להתפתח מקצועית ולהיות גמישים יותר בעלויות המגורים.

מקרה 2: הזוג המוצלח

מקרה מעניין של זוג שלכאורה לא היה צריך להיכנס לחובות. הבעל רואה חשבון והאישה עורכת דין מצליחה. שניהם אקדמאים, ואחד מהם אמור אפילו, על פי מקצועו, להבין בכספים. הזוג הזה הרוויח משכורת יפה, והוגדר כזוג של "העשירון העליון". הם קנו בית גדול, שני רכבים, נסעו לחו"ל מספר פעמים כל שנה למטרות בילוי וקנו רהיטים בלי חשבון. הפזרנות שלטה בכל ואם לא די בכך, לאישה היה חשבון נפרד משלה, מה שצמצם את היכולת לשלוט במצב. התיאום בין בני הזוג שאף לאפס, וכל אחד עשה ככל העולה על רוחו בכסף. בלי תכנון ובלי גבולות.

עד מהרה הזוג הזה מצא את עצמו עם החזרי חובות וחיובים של כרטיסי אשראי בלתי אפשריים. למרות שנראה כי לא היה חסר להם כסף, הם בעצם חיו מעבר ליכולת הכלכלית שלהם. "הזוג בנה על כך שתמיד יהיה לו כסף, אבל בסופן של דבר, החזרי החובות 'אכלו' להם את כל המשכורת, ולא נשאר להם ממה לחיות" מסביר גיל אורלי: "זוגות חייבים לנהל את כספם בתקשורת פתוחה ולקבל החלטות ביחד, לעשות החלטות מחושבות".

אורלי מסביר שזהו מקרה קלאסי של זוג שחי בתפיסת עולם שאומרת ש"חיים רק פעם אחת", וצריך לחיות בלי חשבון כל עוד אפשר לענות על סיפוקים מיידית. "התפיסה הזאת גורמת תוך שנה-שנתיים לירידה משמעותית ברמת החיים וסיבוך בחובות, דבר שפגע גם בחיים הזוגיים ובחיי המשפחה".

אולי חלקכם נמצאים במצב הזה בדיוק. השכנים שלכם אולי מרוויחים חצי מהמשכורת שלכם, אבל הם מצליחים להתמודד עם תשלומי משכנתא, עם גידול ילדים ואפילו מצליחים לצאת לבילויים. אתם לעומתם עשויים להרוויח המון, אבל לא מצליחים להתמודד אפילו עם הקניות במכולת. "המצב הזה נקרא 'היפוך כלכלי'" מסביר אורלי: "גם אם מדובר באנשים במעמד העליון, מרגע שהם חיים מעבר ליכולת שלהם, תוך שנתיים הם נופלים כלכלית. זאת לעומת מי שמרוויח פחות אבל מצליח לחסוך".

מקרה 3: ילדים

זוג צעיר הגיע למשרדו של גיל אורלי עם בעיה שכיחה, למרות שבדרך כלל לא נהוג להגדיר אותה כבעיה – הילדים. כל עוד הזוג חי לבדו, הכל היה תחת שליטה. ברגע שנולד הילד הראשון האוברדראפט התחיל לצמוח. כל חודש הם הוציאו עוד 3,000 שקלים יותר ממה שמצבם אפשר להם, עד שבשלב מסוים פקיד הבנק התקשר והציע להם הלוואה. הם לקחו אותה, אבל לא שינו את אורח חייהם. וכך, ל- 3,000 המיותרים שהוצאו כל חודש נוספו עוד 500 לכיסוי ההלוואה. המינוס לא הפסיק לגדול והזוג המשיך לקחת עוד ועוד הלוואות לכיסוי שלו.

"הזוג טיפל בסימפטום ולא בשורש הבעיה" מסביר אורלי: "ילד מחייב שינוי והתאמה למצב משפחתי חדש. הם לא שינו דבר באורח חייהם, אבל התחייבו להלוואות עד שהם הגיעו למשבר כלכלי". אורלי טוען שהסטיגמה הפופולרית לא מדוייקת, ושזוגות צעירים יכולים לחיות בכבוד במדינת ישראל עם האמצעים הקיימים: "אפשר לחיות טוב ממשכורת ולהגיע להישגים כלכליים יפים, אבל לעיתים אנחנו מצפים לחיות ברמת חיים גבוהה מידי ולא מסתגלים לשינויים הדרושים במעברים בחיים, כמו כשמביאים ילדים".

מקרה 4: האם החד הורית

אמא חד הורית הגיעה לייעוץ במשרדו של עזרא שמיר. לפני הפרידה, החיים היו טובים: שני בני הזוג עבדו, הייתה דירה במשכנתא, הבעל התעסק בנושאי הכספים ושני הילדים גדלו לתפארת. אחרי הפרידה, הדירה והילדים עברו לרשותה של האישה, ופתאום היא מצאה את עצמה בסחרור של חובות שלא ידעה איך לצאת ממנו. היא אמנם קיבלה את הדירה, אך יחד איתה גם את המשכנתא. והמשמעות הכלכלית של גידול הילדים התבטאה ב-2,000 עד 3,000 שקלים בחודש לכל אחד.

היה לה קשה להתמודד עם הנושא של כלכלת הבית לאורך השנים. המזונות שקיבלה עזרו, אבל היא לא הצליחה להחזיק משרה והסתמכה על המזונות בלבד. בא יום, והילדים גדלו. המזונות מימנו אותה עד שהילדים הוגדרו כ"בגירים", כלומר עד שהגיעו לגיל 21. בשלב זה נגמרו לה מקורות המימון.

"כשיש פרידה, בני זוג לא עושים חשבון כלכלי" מסביר שמיר: "ההחלטות נלקחות ברגשות עזים מהבטן והשכל הישר פשוט מתאבד. צריך להבין שראשית, המצב משתנה – במקום דירה אחת ושתי משכורות, יש שתי דירות ומשכורת אחת לכל אחד בנפרד. שנית - יש לנהל את החיים אחרת, בצורה מסודרת ולחשוב קדימה. מזונות לא יכנסו לחשבון לנצח".

שמיר מסביר שבמקרים רבים צריך לקחת בחשבון שיהיו וויתורים כואבים, כמו מעבר לדירה קטנה יותר, משטר חדש של הוצאות וצירוף הילדים לאחר שחרורם מהצבא למערך הכלכלי של הבית. נשים מסוימות יצטרכו לצאת לעבוד כדי לפרנס. יחד עם זאת, הוא טוען שאישה לא חייבת להתמודד לבד עם המצב: "אנחנו יצורים זוגיים" מסביר שמיר: "זה רק הגיוני להתחבר עם בן זוג חדש לאחר פרידה מבן הזוג הקודם. כמובן שצריכה להיות אהבה, אבל אנחנו ללא ספק בנויים לחיים משותפים בזוגיות כלכלית".

מקרה 5: צרות לא עלינו

זוג מבוגר הגיע למשרדו של עזרא שמיר עם בעיה כואבת. לאורך השנים הזוג היה מבוסס עם שתי משכורות יפות, קנה דירה, גידל ילדים וחי חיים נורמליים לחלוטין. לצערם, הבעל חלה ונאלץ להפסיק לעבוד. הם נאלצו להתרוצץ בין בתי חולים בארץ ובחו"ל והבעל עבר ניתוחים לא קלים. לא היה לבעל ביטוח בריאות, לא ביטוח חיים ולא ביטוח סיעודי - וכל הפרוצדורות הרפואיות פשוט רוקנו להם את החסכון המשפחתי והכניסו אותם לחובות שקשה לצאת מהם.

"בעוד אנשים חיים ונהנים מהחיים, הם שוכחים לדאוג להבטיח את מצבם בעתיד" מסביר שמיר: "הביטוח הוא אחד ממטרות החיים. אנחנו חייבים להבטיח את עצמנו כדי שלא ניקלע למצב ביש". באותב מידה, אחד מבני הזוג עלול להיות מפוטר מעבודתו, או לצאת לפנסיה בבוא היום. גם במקרה זה היו עוזרים תכנון מוקדם לעתיד.

מה עושים כדי לצאת מהחובות?

אם גם אתם הזדהתם עם הסיפורים שהבאנו, דעו שיש פתרונות. אפשר לצאת מהחובות, אבל זה יצריך מכם לעשות שינויים. קנו ספרים וגשו לשיחות ייעוץ עם מומחים אם אתם מרגישים שאתם צריכים ליווי לתהליך. אך אל תזניחו - התחילו לעבוד על זה עוד היום.

"כדי לצאת מחובות צריך להתכונן למלחמה ולתכנון אסטרטגי מדויק. אי אפשר להסתפק רק בצרכנות נבונה" מסביר אורלי. הנה כמה טיפים שקיבלנו מהמומחים להתחלת התהליך ברגל ימין:

התכוננו לתהליך הבראה מוגדר זמן
"התהליך המנטלי קודם לכל" מסביר אורלי: "צאו מהאוטומט והסתגלו למצב חדש". אורלי מסביר שהמשפחה צריכה להכין תוכנית הבראה מאומצת שמוגבלת לתקופה קצרה של חצי שנה עד שנה וחצי: "קל יותר להצליח נפשית אם יודעים מתי התוכנית מתחילה ומתי היא נגמרת".

נהלו את התקציב נכון
בנושא ניהול התקציב, כולם מסכימים שצריך פשוט לקחת עט, נייר ומחשבון, לעשות רשימה של הכנסות מול הוצאות, ולהתחיל לתכנן את המאזן נכון. "הפער בין ההוצאות להכנסות הוא שורש הבעיה והמפתח לפתרון הוא בתכנון עד לרמת השקל הבודד" מסביר אורלי: "הכינו תוכנית חירום - החליטו מראש באיזה סכומים אתם מצמצמים ולאורך איזו תקופת זמן ואם יש צורך –שנו את שיטת ניהול ההלוואות והחובות".

יש לנהל תקציב קפדני שיש בו צמצום דראסטי כדי לצאת ממעגל הקסמים של ההלוואות – החל מניהול הלוואות נכון, דרך ביטול הכבלים והלווין למספר חודשים וצמצום בבילויים וכלה בשימוש בפלאפונים."בין חוב של 20 אלף לחוב של 100 אלף עומד רק הזמן" מסביר אורלי: "תוך שנתיים שלוש אפשר להגיע בקלות לחוב של 100 אלף ולכן חשוב לטפל בשורש הבעיה מוקדם ככל האפשר".

ניהול החובות
אם מרוב הלוואות, משכנתא דוחקת וחובות לכרטיסי אשראי אתם לא מוצאים את הידיים והרגליים, לשמיר יש דירוג נוח: "יש לדרג את החובות לשלושה: חוב לטווח קצר – תשלומים שוטפים בחשבון, חוב לטווח בינוני – הלוואה, וחוב לטווח ארוך – משכנתא" שמיר מסביר שככל שעולים במדרג החובות כך עלות ההלוואה, כלומר הריבית בשוטף, נמוכה יותר וגם ההחזר החודשי נמוך יותר.

שמיר טוען שהמעונינים לצאת מהחובות צריכים לשאוף לעלות במדרג ההלוואות. לדוגמה, אם יש לנו הלוואה גדולה שאנחנו לא מצליחים לכסות כי התשלום החודשי ענק, אולי כדאי לנסות לפרוש אותה למשכנתא לאורך זמן, כך שנוכל לעמוד בתשלומים החודשיים. "אם פורשים הלוואה ברור שזה עולה יותר כסף בחישוב הכללי, אבל לעיתים פשוט אין ברירה כי המצב קשה" מוסיף אורלי: "חיסול החובות הוא הישג חשוב יותר מההפסדים הקטנים הכרוכים בפרישת הלוואה".

מכירת נכסים
רובנו מחזיקים נכסים מיותרים שאנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם, או להסתפק בנכסים זולים יותר במקומם. "רכבים יקרים ומיותרים ודירות שלא מניבות הכנסה נכונה יכולים לשמש בסיס לכיסוי חובות" מסביר שמיר: "קחו בחשבון שהחובות תמיד יגדלו בעוד הרכב והדירה עשויים לרדת בערכם".

נהלו חשבון אחד משותף
ניהול חשבון משותף יכול לחסוך כסף ולשפר את הבקרה על ההוצאות. הדבר מתבטא גם בחיסכון בעמלות ויחס מועדף מהבנקים בכרטיסי אשראי והלוואות. מעבר לכך, חשבון בנק משותף מאפשר שליטה טובה יותר בהוצאות, וקבלת דוחות ונתונים מרוכזים שיעזרו לכם להבין את התמונה הכללית בקלות.

מתי לקחת משכנתא?
לכל המומחים שדיברנו איתם דעה משותפת: אסור לקחת משכנתא שסכום ההחזר החודשי שלה גבוה מ- 20% מההכנסות. אם אין ביכולתכם לקנות דירה בסכום שיאפשר זאת – חכו לזמן המתאים.

ילדים הם פרויקט כלכלי
אם אתם מתכננים ילדים, קחו בחשבון שב- 4-5 שנים הראשונות הם יעלו לכם כ- 2,000 עד 3,000 שקל כל אחד. "מרבית העלות הולכת על מטפלות ומעון, ורק כ- 600 שקלים מהסכום הולך להוצאות מחייה שוטפות של הילד" מסביר אורלי: "צריך לקחת בחשבון ירידה ברמת החיים בשנים הראשונות, גם אם לאחר מכן היא יכולה לעלות בחזרה. לכך מוסיף שמיר: "תכננו מראש את מספר הילדים והפער ביניהם כדי שתוכלו להתאושש כלכלית". אם תביאו ילדים בפער של שנה-שנה וחצי, משמעות הדבר שתצטרכו לממן לשניהם פעוטון או מטפלת במקביל. "עדיף להביא ילד כל 3 עד 5 שנים כדי להיערך נכון לילד הבא" מסביר שמיר.

התכוננו לבלתי מתוכנן
הרבה הוצאות נראות לנו לכאורה כבלתי צפויות, כמו מקרר שהתקלקל, טיפול שיניים או ריהוט שיש להחליף. "אלו הוצאות חריגות" מוסיף שמיר: "אבל בעצם הן אמורות להיות מתוכננות. אם תפרישו כ- 10% מההוצאה החודשית שלכם הצידה לחיסכון, תוכלו לעמוד בהן בלי להיכנס לחובות מיותרים".

צאו מתפיסה של "חיים רק פעם אחת"
התפיסה הזאת תוביל אתכם תוך שנה-שנתיים לסיבוך בחובות. תקצבו את עצמכם וחיו לפי היכולת שלכם: "הכל מתחיל בתפיסת העולם", מסביר אורלי: "צריך להפסיק לחיות לפי ציפיות החברה. נקודת הייחוס צריכה להיות היכולת שלכם ולא לחצי הסביבה והתחרות עם חברים ושכנים. זה גם חינוך טוב יותר לילדים". בהמשך לכך, דאגו גם לביטוחי חיים מתאימים ולחסכון לפנסיה. "זה נכון שחיים רק פעם אחת, אבל צריך גם לסיים אותם בצורה יפה ובכיף" מוסיף שמיר. דאגו מוקדם ככל האפשר להעברת כספים למטרות הללו כדי שלא תיכנסו לחובות בעתיד.

המשיכו לחלום
אם אתם עכשיו מרגישים קצת מיואשים, הנה טיפ אחד אחרון שקיבלנו משמיר: "המשיכו לחלום ולהגשים חלומות, כי בלי חלומות לא מתקדמים לשום מקום". מה שלא יהיה - אנחנו מתכוונים לאמץ בעיקר את הטיפ הזה.