השערוריה של השנה
השנה האחרונה לוקחת עמה כמה שערוריות צרכניות שאי אפשר להישאר אדישים אליהן: ההתאכזרות לפליטי הצפון במלחמה, האמירות הגזעניות של סהר שפע, הקלות הבלתי נסבלת של העלאת העמלות ועוד. מהי שערוריית השנה שלכם? הצביעו
בתי המלון בימי המלחמה בצפון: פתאום בוטלו מבצעי ההנחות
מלחמת לבנון השנייה, שהפתיעה את הישראלים בכלל ואת תושבי הצפון בפרט, הייתה ללא ספק אחת מנקודות המבחן של הצרכן הישראלי. בעוד שחיילי צה"ל נלחמו ותושבי הצפון (הגדרה שכללה כמיליון תושבים) הופגזו, היו מי שמקסמו רווחים, לא פעם על חשבון האחרים. האזעקות שהביאו עימן את הטילים "הבריחו" עשרות אלפים מתושבי הצפון לחלקי הארץ האחרים. כל אלה שלא התברכו בקרובי משפחה שהתנדבו לארח את הפליטים, נאלצו להשתכן בבתי מלון, כשהיעד המועדף היה אילת.
אלא שכאן חיכתה לאותם "נופשים מאונס" הפתעה לא נעימה. לא חלפו 48 שעות מתחילת המלחמה, ומלונות באילת, שעד אותה תקופה לא נהנו מעודף ביקושים, ביטלו באופן גורף את כל מבצעי ההנחות, עובדה שהקפיצה את המחירים ב-10%-20%.
התיירים שהציפו את העיר טענו גם שסוחרי העיר ניצלו את המצב והפקיעו מחירים, והיה גם מי שדיווח על כך שנאלץ לשלם לא פחות מעשרה שקלים עבור בקבוק קטן וצונן של מים מינרליים. עליית המחירים באילת הביאה לעצומות אינטרנטיות שקראו להחרמת התיירות בעיר, אלא שכדרכם של חרמות צרכנייים בישראל, גם חרם זה גווע עוד לפני שהפך לממשי.
לא חלפו מספר ימים, ובתי מלון בירושלים ובים המלח, שהחלו גם הם להרגיש את ביקושי השיא, נקטו בצעדים דומים. בדיקה שנעשתה בימי המלחמה העלתה שעלות השהות למשפחה עם שני ילדים בבית מלון באילת על בסיס חצי פנסיון הייתה כ-1,400 שקל ליום.
מי שהפתיעו לטובה היו בתי המלון ושרותי התיירות באזור תל אביב, שהעניקו הנחות לתושבי הצפון, וחלקם אף הציעו הטבות דוגמת ארוחות חינם לילדי הצפון.
טיב טעם: בשר עוף מקולקל ומתובל
בתחילת ינואר הכניס התחקיר ששודר ב"כלבוטק" את רשת טיב טעם למערבולת תקשורתית, לאחר ששלוש מוכרות בשלושה סניפים שונים תועדו כשהן "משפצות" בשר עוף ישן ומקולקל, ממחזרות אותו באמצעות תיבול ומשגרות אותו היישר למדפים במקום לפחי האשפה. ההתנצלות הפומבית על ידי דובר הרשת, שגויס אס.או.אס בעקבות המשבר הצפוי, מיהרה להגיע במטרה להרגיע את הרוחות.
בחלוף שלושה חודשים, עולה הרשת שוב לכותרות, והפעם לא לבד, לאחר שהתגלה כי היא משווקת ביצים שפג תוקפן, האסורות למכירה. לרוע מזלה, התפרסמה הפרשה בדיוק ביום שבו הכריזה הרשת על קמפיין פרסומי הבא לכפר על פרשת העופות שטרם נס ליחה (וריחה).
פרשת מהילת הדלק: מוהלים ומועלים
פרשיית הדלק המהול הגיעה לשיא כאשר משטרת ירושלים הודיעה כי חברת אנרגיה 2000 להפצת דלק בירושלים חשודה במהילת מאות אלפי ליטרים של סולר ובנזין ומכירתו לתחנות, רובן של חברת דלק, בבירה.
במשטרה ציינו כי על פי החשד, גם כמה עובדים במשרדי הממשלה לקחו חלק במעשה הנפשע, כאשר חשפו באוזני החשודים במעילה את מועד בדיקת המונים בתחנות הדלק טרם הבדיקה.
חברת דלק מיהרה להכריז כי אינה קשורה לפרשה, וכי אם יאומתו החשדות, אין היא אלא קורבן להונאה של אנרגיה 2000. כך או כך, על שולחן בית המשפט הונחו שתי בקשות לתביעות ייצוגיות בסכומי עתק, גם כנגד חברת דלק שמכרה לטענת העותרים דלק מהול ללקוחותיה.
הבנקים: מעלים עמלות בלי חשבון. למה? כי הם יכולים
בנק לאומי היה הראשון שהודיע בסוף חודש אוקטובר על התייקרות העמלות, ושלושה שבועות מאוחר יותר, למרות הביקורת הציבורית הגואה, יישרו הבנקים פועלים ודיסקונט קו ועדכנו אף הם את מחירי העמלות. מכאן ואילך תפש נושא העמלות כותרות רבות, והמהומה סביבו, הכוללת איום בחקיקה לפיקוח על העמלות, עדיין רחוקה מלהסתיים.
העמלות שייקרו הבנקים כללו בין היתר את עמלת הקצאת אשראי בחשבון עו"ש שהוכפלה מ-6 שקלים ל-12 שקלים ברבעון, את דמי ניהול חודשיים בחשבון עסקי יעלו ל-168 שקל במקום 150 שקל ואת עמלת החזרת צ'ק שעלתה ל-55 שקל במקום 43 שקל. החזרת צ'ק דחוי לעומת זאת עלתה ב-8% ותעמוד על 11 שקל.
העלאת העמלות חצתה קווים והצליחה להרגיז כמעט את כל הנוגעים בדבר, החל מארגוני הצרכנים, עבור לפוליטיקאים, וכלה בנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שניצל את הארוחה השנתית של איגוד הבנקים כדי לתקוף בחריפות את התנהלות המערכת הבנקאית בתחום התחרות הקמעונית. "מצב שבנק אחד מעלה עמלות ובנקים אחרים הולכים מיד בעקבותיו - מעורר רושם של אי-תחרותיות וגורר תגובה ביקורתית מצד הציבור והכנסת. גם רשימת עמלות ארוכה, מוגזמת ואפילו מגוחכת פוגעת בתחרות. איני מבין מדוע יש צורך בכך, בעוד שבמדינות אחרות בנקים מתפרנסים בעיקר ממרווחי הריבית".
ואם למישהו עדיין לא ברורה הסיבה למחאה, נציין רק שבמערכת הבנקאית מעריכים כי העלאת העמלות של שלושת הבנקים הגדולים תעלה את הכנסותיהם מעמלות בכ-320-380 מיליון שקל בשנה.
ועוד, נתונים שנאספו ב"גלובס" העלו כי רק הכפלת עמלת הקצאת האשראי בבנה"פ מ-2 שקל בחודש ל-4 שקל בחודש, צפויה להגדיל את הכנסות הבנק בכ-15 מיליון שקל. העלאת העמלות תגדיל את הכנסות הבנק ב-135-155 מיליון שקל בשנה. עוד חשוב לציין שדווקא שני הבנקים הקטנים: איגוד והבינלאומי התחייבו שלא להעלות עמלות למשך שנה לפחות.
מהלכים אלה של הבנקים חידדו שוב את העובדה שבפועל אין תחרות בשוק הבנקאות בישראל.
צ'רלטון ושידורי המונדיאל: גמר גביע העולם בסחטנות
משחקי המונדיאל שנערכו השנה בגרמניה נחרתו בזיכרוננו לא רק בזכות הנגיחה המפורסמת שהובילה לסיום עגום בקריירה של זידאן האגדי, אלא גם בזכות סערת צ'רלטון וזכויות השידור על המשחקים.
סוגיית עלותם של השידורים לצרכן הישראלי החלה להתעורר עוד בטרם צמח כר הדשא באצטדיונים בגרמניה, והמחירים הראשונים שנזרקו לאוויר הגיעו לכ-800 שקל לחבילה. גם לאחר "צניחת המחיר" ל-492 שקל לא שככו הרוחות וצוות מיוחד לפתרון שידורי המונדיאל הוקם על ידי הכנסת. בין הפתרונות שהוצעו - העלאת אגרת הטלוויזיה ואפילו הפלת הממשלה.
חרם הצרכנים החל לרקום עור וגידים, ועל העצומה נאספו אלפי חתימות של אוהדי כדורגל ממורמרים המסתכלים בקנאה על תושבי המדינות השכנות שיצפו במשחקים חינם.
בשלב הבא של הסאגה, ירדו המחירים ל-309 שקל עבור לקוחות הכבלים והלווין ול-189 שקל למתחייבים לשנתיים נוספות. עם הורדת המחירים, דווח בגאווה על אלפי מצטרפים מידי יום. שיתוף הפעולה בין לאומי קארד לבין חברת הכבלים והלוויין הוליד את המחיר הנמוך ביותר של כ-100 שקל למחזיקי כרטיס האשראי.
הצרכנים שעמדו בגאווה בסירובם נאלצו להסתפק ב-12 מהמשחקים המכריעים אשר שודרו בערוצים המסחריים. לצד המשחקים הוצפו הצרכנים במוצרי מונדיאל שגלשו דרך כורסאות טלוויזיה ומיטות מונדיאל לתחומי הליפ גלוס, ההלבשה התחתונה, ג'ל גילוח, דיאודורנט ועוד. "אלמנות" המונדיאל הוזמנו להתנחם במרכזי הקניות, מסעדות וברים פתחו שעריהם לאוהדי הכדורגל. לא נשכח, כמובן, את בהלת המסכים הדקים - משווקי הפלזמות והאל.סי.די נהנו ממכירות מוגברות של צרכנים שביקשו לצפות באיכות טובה ומדויקת באגלי הזיעה של פאביו קנבארו, קפטן נבחרת איטליה, מניף את גביע העולם.
מי שביקש לקחת חלק בפסטיבל הכדורגל ולחוש את החוויה מקרוב, נאלץ להיפרד מסכומים בלתי מבוטלים עבור כרטיסי הכניסה למשחק שהאמירו לכ-5,000 אירו למשחקי הגמר, זאת מבלי לכלכל את עלויות הטיסה והשהות.
ארומה וסהר שפע מסתבכים באמירות גזעניות
להחרים את ארומה! לעבור למתחרים! ארומה נמחקה לי מהפה! קפה בטעם של גזענות! כך טיקבק עמישראל הזועם והפגוע בהמוניו לכל ידיעה שעסקה בפרשת התבטאויותיו האומללות של סהר שפע, מבעלי ארומה ("את אישה שחורה ונחותה, את מטומטמת", "את אפס, ואני מרוויח 800 דולר לדקה") - ומייד רץ להשקיט את נפשו באספרסו קצר, של ארומה כמובן.
האם היו אלה מספרן וחריפותן של התגובות הנזעמות שדחפו את בעלי הרשת לתבוע את שפע בסכום של 20 מיליון שקל, ולהתנער מחוצנו? או שאולי מדובר בסכסוך עסקי נושן, שבו שירתו התגובות הזועמות אינטרס של מי מהצדדים? לארומה פתרונים. מה שבטוח, גם המקרה הזה לא שינה את העובדה הבסיסית - בישראל חרם צרכנים פשוט לא עובד, ולא משנה אם מדובר בבשר מסריח או באמירות גזעניות.
אם חרם צרכנים מוצדק במקרה הזה או לא, זו כבר שאלה אחרת, אבל הפער בין העליהום לבין המצב בשטח - סניפי ארומה הומים כתמיד - מלמד משהו על תפיסת החרם הישראלית: מאחורי המקלדת ובחסות האנונימיות הופכת כל מיכל מתל-אביב ל"פגועה 32" או "נסערת והמומה", והיא נשבעת חגיגית שכף רגלה לא תדרוך עוד ברשת, ומתכוונת לזה בכל ליבה. עשר דקות אחר כך, כשהיא יוצאת לרחוב, היא עוצרת לקנות סלט עוף של ארומה. הרי בינינו, מי יידע?
(על ארומה: מעיין כהן)