10 הדיברות של הבנקים

הרכב המוחות הבנקאי גיבשו סדרת טיעונים לענייני העמלות. חלק ההם הוצגו בפני הנגיד סטנלי פישר, שרק בחודשים האחרונים תפס את עומק כשל השוק שהוא חי בו. להלן עשרת הדיברות של הבנקים:

2. "אף עמלה שכלולה בעסקת החבילה לא הועלתה". החבילה כללה מספר מוגבל של עמלות. בינתיים העלו אחרות והמציאו חדשות.

3."בשום מקום בעולם אין פיקוח על עמלות". לא בדיוק. בשום מדינה עם כלכלה מודרנית אין חוק לפיקוח על העמלות. אבל השוק הפיננסי בישראל אינו מודרני ואינו מפותח. אצלנו קיים כשל שוק מתמשך.

4. "הצעות החוק הן קיצוניות, לא פרופורציונליות ולא סבירות". גם 250 עמלות בנקאיות שלעולם רק עולות ואף פעם לא מתבטלות זה קיצוני, לא פרופורציונלי ולא סביר.

5. "רוב הציבור חושב שהוא משלם הרבה יותר ממה שקורה בפועל". נכון, רוב הציבור מטומטם, רואה צל הרים כעמלות. מה לעשות שבסוף הוא משלם.

7. "כשמסתכלים על רווחי הבנקים באופן אבסולוטי הם באמת מספרים גדולים, אבל אם מסתכלים עליהם באופן יחסי הם מרוויחים אפילו פחות מאשר בעולם". נכון. נכון. נכון. הבנקים בישראל מציגים תשואות נמוכות ביחס לעולם. זה רק אומר שהמנהלים לא טובים מספיק, בטח לא ביחס לשכר ולבונוסים שהם מושכים ושמתחרים בגדולי העולם. הבנקים בישראל לא מציגים רווחים מספיקים, גם כי את הכסף הטוב הם מחלקים ביניהם: הבעלים, המנהלים והעובדים.

8. "אם החקיקה באה כענישה על רווחים, אז נלך גם לטבע ולכל מי שמרוויח כסף". כדאי שראשי הבנקים יבדקו מה הם מעניקים לבנק ולבעלי המניות שלו ומה הם מקבלים בתמורה. וישוו את הממצאים לאלי הורביץ וישראל מקוב מטבע.

10. "רוב רובו של הציבור לא משלם מעבר ל-10 שקלים או 18 שקל. ומי שפעיל - יודע להתמקח". קודם כל תוקף עסקת החבילה בעמלות פג. מה גם שרוב רובו של הציבור לא שילם רק את החבילה, הוא שילם גם תוספות. ונכון, מי שעובד הרבה עם הבנק גם יודע להתמקח, גם יודע לעשות את חשבון התשואה שלו, וגם לא זקוק לחקיקה המגינה. כל השאר חייבים את זה.

כל עוד קיים כשל שוק כל כך בולט ובוטה, כל עוד הבנקאים, מהראשון עד האחרון, מנסים להרוויח על חשבון הציבור, אין ברירה אלא להעביר חקיקה מגבילת עמלות. ולבדוק את זה זה שוב בעוד שלוש שנים.