מוציאים קיטור
איחורים, צפיפות ותורים ארוכים הם מנת חלקם היומיומית של הנוסעים ברכבת, וזאת מבלי לומר ולו מילה אחת על בטיחות או על תאונות. אורלי פלג מזרחי קיבצה את התלונות ובדרך נתקלה ב"על הרציף" - התארגנות של נוסעים הנחושים לשפר את רמת השירות
בשנים האחרונות הפכה הרכבת לסוג התחבורה הציבורית המועדף על ידי עשרות אלפי נוסעים. תדירות הנסיעות בקווים הפופולריים דוגמת חיפה-תל אביב עלתה משמעותית, וללוח הזמנים התווספו רכבות ישירות רבות האמורות לגמוע את מאת הקילומטרים המחברים את בירת הצפון חיפה ללב המטרופולין התל אביבי תוך פחות מ-50 דקות, תוך שהן מרחפות בסמוך לפקקי התנועה המשתרכים במבואות גוש דן ומאפשרות לנוסעים בקרונות הממוזגים לנופף לשלום לנהגים המותשים בכביש.
לא בכדי השתמשנו במושג "אמורות", שכן מתלונות של עשרות נוסעים שהצטברו ב"גלובס" במהלך החודשים האחרונים עולה כי בחלק גדול מהמקרים נרשמים איחורים (המגיעים לעתים גם ל-20 דקות) בזמני הגעת הרכבות. תלונות אלה מצטרפות לתלונות אחרות על הצפיפות בקרונות, מחסור בעמדות לממכר כרטיסים, שירות לקוי ועוד.
בהנהלת הרכבת מודים כי לעתים קיימות בעיות, אך טוענים כי הם עושים את המרב כדי לשרת את ציבור הנוסעים. ברכבת נידבו גם את הנתון המפתיע ולפיו מסקר שנערך על ידם עלה כי 89% אחוז מהרכבות הגיעו בשנה האחרונה בזמן (אלא שנתון זה מכיל את כלל נסיעות הרכבת וכולל גם נסיעות בקווים שאינם מבוקשים, מתייחס גם לנסיעות בשעות הנחשבות "מתות" ואינו מתייחס לחריגות הגדולות מלוחות הזמנים בקווים המבוקשים דוגמת חיפה-תל אביב או תל אביב-כפר סבא, שם האיחורים, בעיקר בשעות העומס, הם עניין שבשגרה, א.פ.מ). לדבריהם, "רכבת ישראל מתפתחת באופן מסיבי וכל העת נסללים קווים חדשים. מספר הנוסעים עולה בהתמדה ותחנות חדשות נפתחות. רק בשנה האחרונה רכשה רכבת ישראל 50 קרונות ו-6 קטרים המתווספים לשירות הרכבות. בשבועות הקרובים ייכנס לתוקפו לוח זמנים חדש שבמסגרתו יתווספו עשרות רכבות ביום ויקלו על העומסים והצפיפות ברכבות".
עוד טוענים ברכבת כי הם פועלים לשיפור אמצעי המידע הטכנולוגיים לשירות הציבור, בין השאר באמצעות מערכת מידע לעדכון בזמן אמת של שינויים ואיחורים באמצעות אתר האינטרנט, המוקד הטלפוני ובתחנות.
מצעד התלונות
בינתיים נאלצים הנוסעים לבלות לעתים בקרונות צפופים ודחוסים "עד כדי חנק", כפי שמדווחים המתלוננים, בעיקר בשעות העומס ובימי א' בבוקר ו-ה' אחה"צ (עקב מספרם הרב של החיילים, הזכאים לנסוע חינם), לספוג איחורים בלוחות הזמנים, לשלם תעריף יקר יותר עבור רכבת מהירה גם אם זו מתמהמהת ומגיעה ליעד באיחור גדול ועוד. בהיעדר תחרות הולמת, ממשיכים כל אותם נוסעים לנסוע ברכבת, כשלא נותר להם אלא להמשיך לקטר.
"גלובס" העביר להנהלת רכבת ישראל את עיקרי התלונות שהצטברו במערכת. בשורות הבאות יובאו התלונות ולצדן ניסיונות הרכבת לספק הסברים לטענות שהועלו על ידי הנוסעים.
עמידה בעומס
דווקא בימים העמוסים במיוחד בקו חיפה-תל אביב, לא מקצה הרכבת קרונות "שמורים". עובדה זו, כמו גם העובדה שהנהלת הרכבת לא מתגברת את הקו בשעות העומס, מכעיסה נוסעים המוכנים לשלם את תוספת התשלום ובלבד שלא לבלות את הנסיעה בעמידה. הנוסעים העירו עוד שלמרות שברכבות העמוסות אין מקומות שמורים, בחלק מהמכונות האוטומטיות למכירת כרטיסים בכל זאת אפשר לרכוש כרטיסים כאלה בתוספת תשלום.
תגובת הרכבת: "בשעות אלה, שבהן קיים ביקוש גבוה של נוסעים, מפעילה רכבת ישראל את כל הציוד הנייד הזמין העומד לרשותה ופועלת בתפוסה מלאה. מעבר לכך אין אפשרות נוספת לתגבר את תדירות הרכבות".
בתגובה לנושא הכרטיסים השמורים נמסר כי האוטומט למכירת כרטיסים מתוכנת שלא למכור כרטיסים "שמורים" ברכבות שבהן אין מקומות כאלה, ובמידה ונמכרים כאלה כרטיסים מדובר בתקלה. עוד נטען כי ברכבות העמוסות לא נמכרים כרטיסים "שמורים" מאחר ועקב עומס הנוסעים הרכבת אינה יכולה להבטיח את השירות לנוסעים.
מאספת בתוספת תשלום
עבור נסיעה ברכבת ישירה, האמורה לעשות את הדרך מחיפה-לתל אביב בכ-50 דקות ללא תחנות ביניים, גובה הרכבת תוספת של שלושה שקלים לכיוון, אלא שנוסעים מעידים שלעתים מזומנות, בעיקר בשעות העומס, מתעכבת הרכבת, צוברת איחורים, ולעתים אף משנה את ייעודה במהלך הנסיעה והופכת לרכבת מאספת. הנוסעים מוחים על כך שגם במקרים כאלה הם נאלצים לשלם את תוספת התשלום.
שלושת השקלים נגבים גם מבעלי כרטיס "חופשי חודשי" או כרטיסייה, וזאת למרות שבשום מקום על הכרטיס או הכרטיסייה לא מצוינת העובדה שתידרש תוספת עבור נסיעה ברכבת ישירה. ניסינו לברר מדוע נוסע המשלם לרכבת מראש כ-700 שקל לחודש כדי להגיע מחיפה לת"א צריך להוסיף תשלום עבור האפשרות לעשות זאת מהר יותר.
תגובת הרכבת: "רכבת ישראל פועלת על פי תקנות שרי התחבורה והאוצר הקובעות את תעריפי הנסיעה ברכבות וקובעות כי עבור שירות מיוחד כדוגמת נסיעה ברכבת ישירה או נסיעה במקום שמור ייגבה מחיר גבוה יותר מזה של רכבות מאספות". תקנות אלה, על פי הרכבת, חלות גם על מחזיקי "חופשי חודשי".
עוד נמסר כי לא נהוג להפוך את הרכבת מישירה למאספת תוך כדי נסיעה, וכי הדבר מתרחש לעתים רחוקות, במקרה של תקלה המשפיעה על סדרי התנועה הרגילים של הרכבות. במקרה כזה השיקול הוא דאגה לתועלתם של מרב הנוסעים ושאיפה להחזיר את התנועה הסדירה ברשת הרכבות בזמן הקצר ביותר.
אבל מי סופר?
מי שזכה בחוויה המפוקפקת של נסיעה בשעות העומס ודאי מכיר את התופעה - לקרונות נדחסים מאות אנשים הדורסים איש את רעהו. עם תחילת הנסיעה מתמקמים בלית ברירה חלק מהנוסעים על הרצפה ובמעברים ובכך מונעים תזוזה ותנועה בתוך ובין הקרונות עד כדי סכנת נפשות. נוסעים שטרחו ובדקו טוענים כי לעתים נדחסים לקרונות 50 איש ויותר ממספר הנוסעים המרבי (בישיבה ובעמידה) המותרים על פי יצרני הקרונות, כפי שהם מופיעים באתר האינטרנט של הרכבת.
מהרכבת נמסר בתגובה כי פקחי הרכבת מוסמכים להגביל את כניסת הנוסעים ואף להחליט על אי העלאת נוסעים ברכבות מסוימות. בנוסף, ברכבות קיימת מערכת המתריעה ומונעת המשך נסיעה של הרכבת במידה וישנם עומסים שיש בהם כדי לסכן את בטיחות הנסיעה. במקביל, רכבת ישראל מבצעת בדיקות לבחינת העומסים על מנת לתת מענה לביקושים. ברכבת הדגישו עם זאת כי כל נוסעי הרכבת, ללא קשר למספרם, מבוטחים.
הולכים על כל הקופה
מכירת כרטיסים לרכבת בתחנת "השלום" בתל אביב, הסמוכה לקניון עזריאלי וידועה כאחת העמוסות בארץ, מתבצעת אך ורק באמצעות מכונות אוטומטיות. למרות שניתן לעבור לתחנה רק באמצעות כרטיס רכבת, אין בקניון קופת כרטיסים. לפני המכונות משתרך לרוב תור ארוך של נוסעים וההמתנה הממושכת לא אחת גורמת לנוסעים להחמיץ את הרכבת שתכננו לתפוס.
תגובת רכבת ישראל: בתשובה לשאלתנו מדוע אין מוסיפים עמדות למכירת כרטיסים, נמסר כי הנהלת הרכבת מחליטה על הוספת מכשירים למכירת כרטיסים בהסתמך על בחינת ביקושי הנוסעים בתחנות, וכי בתחנת השלום מוצבות כבר היום חמש עמדות אוטומטיות ושתי קופות (בתחנה עצמה ולא בקניון. א.פ.מ) ורכבת ישראל בוחנת בימים אלה אפשרות להוסיף קופה נוספת.
מקומות שמורים למי?
נוסעים ששדרגו את כרטיס הנסיעה שלהם לכרטיס בקרון השמור (וגם מצאו אחד כזה ברכבת) נתקלים לא אחת בתופעה: עובדי הרכבת יושבים במקומות שעל פי הכרטיס אמורים להיות של הנוסעים. הנוסעים טוענים כי הם חשים באי נוחות לפנות לעובדי הרכבת ולבקש מהם לפנות את מקומותיהם. חלקם העידו כי לא אחת, עקב חוסר הנעימות, עברו לקרון אחר בניסיון למצוא מקום ישיבה: "אני לא מבין מדוע הרכבת מכבדת את עובדיה ואינה מכבדת את נוסעיה המשלמים מחיר מלא", תהה אחד הנוסעים.
תגובת רכבת ישראל: "על פי הכללים יכולים עובדי הרכבת להזמין מקום מראש. אם לא עשו כן, לא יישמר להם מקום ומחובתם לקום לנוסעים בעלי כרטיס שמור".
לי זה עולה יותר
ולסיום מקבץ זה: נושא כאוב נוסף - עגלות המזנון. בין הנוסעים הדחוסים ברכבות העמוסות עושות את דרכן עגלות המזנון המציעות לנוסעים המותשים כריך שתייה קלה או כוס משקה חם. אלא שלטענות הנוסעים המחירים הנגבים במזנונים הניידים גבוהים להחריד, בעגלות אין מחירון ולעתים נוקבים מוכרים שונים במחירים שונים עבור פריט זהה. כך למשל בקבוק אישי של תה קר נמכר בעשרה שקלים ושקית במבה גדולה נמכרת ב-7.50 שקלים.
תגובת רכבת ישראל: "שירותי ההסעדה ברכבות מופעלים על ידי זכיין אשר זכה במכרז. המחירים נקבעו לאחר שבוצע סקר מחירים של מוצרים דומים במזנונים וקיוסקים, ובמיוחד כאלה הממוקמים במקומות ציבוריים ובמקומות הקשורים לתחבורה ציבורית. מתוצאות הסקר עולה כי המחירים סבירים ביותר". ברכבת ביקשו להדגיש כי במחיר המוצרים הנמכרים ברכבת מגולם גם הערך המוסף לנוסע המקבל את המוצר עד למקומו".
עולים על הפסים
יש מי שקצה נפשו והחליט לעשות מעשה. המדובר בתנועת "על הרציף - להחזיר את הרכבת לפסים, תנועת נוסעי רכבת ישראל", שנוסדה לפני ארבעה חודשים על ידי קבוצת נוסעי רכבת קבועים במטרה לשנות את גישת רכבת ישראל כלפי לקוחותיה - הנוסעים.
מייסדי התנועה, הפועלים בהתנדבות, מבקשים באמצעות פעולות הסברה ומחאה להביא למהפך תפיסתי בתנאי הנסיעה והשירות המוגשים כיום לנוסעי הרכבת. לדבריהם, רוב הנוסעים, ובעיקר הקבועים ביניהם, חשים זלזול מצד הנהלת הרכבת בכל הקשור לאיחורים, מפגעי בטיחות וחוסר יעילות. בתנועה, שתירשם בקרוב כעמותה, טוענים כי תנאי הנסיעה והשירות ברכבת ישראל הם מהירודים ביותר בעולם המערבי ויש אפילו כאלה שישוו אותם לתאי רכבות בעולם השלישי.