מצעד הפרוטות

מילים רבות נאמרו ונכתבו אודות עיגול מחירים המצוינים על מוצרים בחנויות וברשתות השיווק. כבר מזמן הורגלנו ש-9.99 שקל הוא סכום אשר בפועל לא קיים וכי הסכום האמיתי במקרים כאלה הוא עשרה שקלים, אבל מה באשר למקרים בהם המחיר כולל סיומת של 5 או 10 אגורות התקפים בסל המטבעות? לאחר שבנק ישראל קבע שאגורה אינה תקפה בתשלום במזומן בלבד, הוחלט על מהלך לפיו יש לעגל את סכומי התשלום: עד פער של שתי אגורות יש לעגל את המחיר למעלה, למשל גביית שקל במקרים של 0.99 ו-0.98, פער של שתי אגורות (3,4,6,7) סביב חמש יעוגל למטה או למעלה ומחיר המסתיים באגורה אחת או בשתי אגורות יעוגל מטה.

ראוי לשים לב שעיגול האגורות נעשה לאחר החישוב הסופי של כלל הפריטים ברכישה אחת ולא לכל פריט בנפרד. על כל פנים, תקנות עיגול האגורות אינן חלות על עסקאות המתבצעות באמצעות המחאות או כרטיס אשראי - אז ניתן לחייב סכומים המסתיימים באגורות בודדות, שכן סכום הרכישה מועבר באמצעות חברות האשראי או הבנק.

סליחה, טעינו (ושוב טעינו)

חוקים לחוד ומציאות בנפרד - כפי שעולה למשל מביקור אקראי בסניף כפר השעשועים ברחוב אלנבי בתל אביב. המחיר שצוין על הבובה שבחרה בתי לצרף לאוסף עמד על 59.90 שקל; הופתעתי לגלות כי עת העברת כרטיס האשראי, הסכום עליו חויבתי עמד על 60 שקל. נכון, סכום עגול וקליט יותר, אבל את ההחלטה האם ברצוני לתרום את העודף לרשת - אשמח אם ישאירו בידיי. העומס על הקופות, הבת שמושכת אותי החוצה, ההמולה בחנות, ובעיקר - הסכום הצנוע שנבזז ממני באותו הרגע, גרמו לי לצאת תוך שאני זורקת לאוויר את המשפט "אתם חייבים לי עשר אגורות", חצי חיוך מהמוכר, נפנוף לשלום ואני בחוץ.

אבי כץ, מנכ"ל קבוצת כפר השעשועים הכוללת 187 סניפים ברחבי הארץ מסר בתגובה שזו הפעם הראשונה שמתקבלת תלונה מסוג זה. עוד הוסיף שעיגול סכומים הוא נושא שמקבל התייחסות רצינית ובלתי מתפשרת מצד הרשת. "אנו מקפידים להבהיר בהדרכות שאנו מקיימים לזכיינים ולמוכרנים מהו הנוהל התקין ואת מידת חשיבותו העליונה של קיומו. אנו מבררים לעומקו של עניין מהו מקור החריגה מן הנהלים הברורים של הקבוצה ופועלים כדי שחלילה לא יחזור על עצמו מקרה מסוג זה".

ביקור נוסף בכפר השעשועים, כשבוע לאחר המקרה ולאחר הבאתו לידיעת הנהלת הרשת, הוביל לתוצאות מקוממות יותר - לא רק ששוב עוגלו עשר האגורות הנותרות מהמחיר הנקוב על המוצר לטובת הרשת, אלא שהפעם בהערת תשומת לבה של הקופאית היא הסבירה ש"יש טעות בתמחור המוצרים, וכל מה שמסתיים ב-0.90 מעוגל מעלה". נוסיף חטא על פשע - המחירים מגובים בכרזות בריסטול זוהרות ובולטות המדגישות שבעתיים את המחיר, ה'שגוי' כאמור, המוטבע על המוצרים - רובם ככולם.

גם הפעם תגובת הרשת היתה נסערת לנוכח המקרה ה'לא מאפיין' ו'יוצא הדופן'. כך או כך, מבחינת בתי העסק הרי שמדובר בדרך נפלאה להרוויח כסף 'קל', שהוא בבחינת זניח לצרכן שברוב המקרים יבליג, אבל - חישוב מצטבר מוביל לסכומים שאינם מבוטלים כלל וכלל.

תקלה במערכת

תעריפי השיחות הסלולריות, אשר מלכתחילה נקבעו על מחירים שאינם עגולים, הם דוגמה טובה לעניין זה. לפני כשנה הוגשה נגד סלקום תביעה ייצוגית בטענה שהחברה מעגלת את תעריפי השיחות למעלה וכך גורפת מיליוני שקלים שלא כחוק. התביעה מתייחסת לתוכנית 'צעירים מדברים באפס', אשר לפי פרסומי סלקום אמורים לקוחותיה לשלם 58 אגורות לדקת שיחה רגילה. לטענת התביעה, באמצעות תחשיב המע"מ גרפה סלקום סכומי עתק, באופן הבא: עלות דקת שיחה ללא מע"מ הינה 49.57 - סכום שעוגל ל-50 אגורות, עליו מתווסף המע"מ, ומייקר את מחיר השיחה המקורי עליו התחייבה סלקום ל-58.5. שני הצדדים הגיעו לפשרה שבה החזירה סלקום 250 אלף שקל ללקוחותיה, והגישו בקשה משותפת למחוק את התביעה לפיה ארעה תקלה במערכת הגבייה לתוכנית הצעירים. בסלקום ביקשו להדגיש שמשהתבררה התקלה הטכנית, זוכו כל הלקוחות הרלוונטיים בסכום ממוצע של שקל וחצי בלבד ללקוח. השאלה המתבקשת במקרים כאלה היא מה היה קורה אילו אותו לקוח ערני ובעל אמביציה לא היה מעלה את הסוגיה? אילו סכומים היו נצברים לזכותה של סלקום עד היום? כנראה שתשובה לכך אין.

האשמת המחשב, הקופה או כל מכונה אחרת תוך הסרת האחריות מהאדם המפעיל אותה היא דרך נוחה גם במקרים אלה. הלוא בן המין האנושי צריך לתכנת את הקופה הרושמת הקובעת ומנפיקה את החשבון, בהתאם לחוק עיגול אגורות החל כזכור על תשלום מזומן בלבד. במקרה אחר שדווח בתקשורת לפני כשנה, נתגלה כי קופות רושמות של חברת ר.ש.ד ששימשו מסעדות ורשתות שיווק תוכנתו לעגל אגורות גם במקרים של תשלום בכרטיס אשראי; גם אז, לאחר פנייה של לקוח ערני, תוקן המעוות. סביר להניח שבתי העסק נהנו מהספק עד לאותה פנייה, ושהכספים שנגבו בשוגג לא הושבו מעולם לבעליהם

תשע תשעים ותשע

'הטריק' הישן שיובא אלינו ככל הנראה מארה"ב הוא בבחינת אחיזת עין שיווקית וכלכלית כאחד. לנצח ייקלט המחיר "9.99" ויישמר אצל רובנו כתשע ומשהו, בעוד בקופה נשלם לא פחות מעשר. למרות שתיאורטית אגורה אינה קיימת יותר, רישום מחירים באמצעותה עומד בבחינת החוק, וכנראה יעמוד בעתיד הקרוב. ניסיון לעורר עניין בתופעה הבעייתית נעשה על-ידי הצעת חוק רדומה שהוגשה לפני כשנתיים, לפיה יש לקנוס בתי עסק המתמחרים מוצרים באגורות שאינן מצויות בשוק המטבעות, שכן מחירים אלה עומדים בבחינת הטעיית הצרכן. גם הצעת חוק לעגל תמיד את המחירים מטה לא התקבלה. במשרד התמ"ת מסבירים שהנזק המרבי לצרכן הוא שתי אגורות במקרה של קנייה במזומן, "וזה נחשב לנזק לא בלתי סביל".

וכיצד נוהגות רשתות השיווק? מרשת הום סנטר נמסר שהיא פועלת לפי ההנחיות שקבע בנק ישראל, ולפיכך מונחות הקופאיות לפעול ולהחזיר עודף כנדרש.

גם רשת שופרסל מצהירה כי פועלת בהתאם לחוק שתבע בנק ישראל, ורשת המשביר החדש לצרכן פועלת בעניין זה לפי חוקים מעט שונים - מחירים המסתיימים ב-1-4 אגורות מעוגלים מטה לאפס, 6 ו-7 מחושבים כ-5 ו-8,9 מעוגלים מעלה. השוני מהקבוע בחוק בא לידי ביטוי במקרים בהם לדוגמה המחיר עומד על 4.44, אז לפי חוק יעוגל הסכום במזומן ל-4.45 ומשביר ייחשב 4.40. ההסבר לכך הוא כמובן ניסיון "ללכת לקראת הלקוח".

בחברות הסלולריות, מאופן ביצוע החשבון, יש מקרים בהם מגיעים מחירי התעריפים לשברי אגורות. במקרים כאלה, כפי שמורה חוק השקל החדש - סכום המסתיים בחצי אגורה ויותר מעוגל למעלה, ופחות מחצי אגורה מעוגל לאפס. חברת סלקום מצהירה שהיא פועלת על פי כל דין. דובר פרטנר מציין את התקן הישראלי 5262 שעניינו אמינות החיוב וגילוי נאות בחשבונות הטלפון. דהיינו, סכום לתשלום עבור שיחה יחידה מעוגל לסכום הקרוב המסתיים בשלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית של השקל, וסכום בחשבון יעוגל לסכום הקרוב המסתיים בשתי ספרות אחרי הנקודה.

בפלאפון מציינים סוגיה אחרת ויוצאת דופן. ראשית יש לזכור שרוב רובם של לקוחות החברות הסלולריות משלמים את חשבונותיהם באמצעות הוראת קבע בנקאית או באמצעות כרטיס האשראי, אז אין צורך לעגל את הסכומים. היה והחשבון החודשי הנו 100.02 שקל, שתי האגורות הנותרות עבור אותם לקוחות בודדים שמשלמים במזומן, יועברו לחובת החשבון הבא. כלומר - לא מעגלים מצד אחד ולא מוותרים מצד שני.

טעות לעולם חוזרת

ביקור שלישי בסניף כפר השעשועים באלנבי, במטרה לנסות ולהוציאם 'צדיקים' אחרי הכול, הניב תוצאות מאכזבות אך לא לגמרי מפתיעות. הפעם הקופאית עיגלה 20 אגורות מהחשבון לטובת הרשת וזאת 'מבלי להניד עפעף'. פנייה שלישית אל הרשת השיגה את התגובה הבאה: "בבדיקה שערכה הרשת עולה כי כל החנויות מכבדות את המחיר הנקוב על המוצר, למעט החנות המדוברת באלנבי. סניף זה מנוהל על ידי זכיין חיצוני. הרשת התריעה מספר פעמים בפני הזכיין, הן טלפונית והן במכתב נוקב. בעקבות פנייתך הנוספת, הרשת רואה בהתנהגות זו הפרה בוטה של הסכם הזכייניות עמה, ולכן יינקטו נגדו הליכים בגין עילת הפרת החוזה".

כדי לגבות את האמור יצאנו לבדוק את הסניף בכפר-סבא. והנה צדיק - עשר אגורות, טבין ותקילין עודף!

עניין הזכיינות הוא נושא מרתק בפני עצמו. אך זה המקום להזכיר שעבור הצרכן זה לא משנה מי מנהל או המקום, איך ולמה. מבחינתי הסניף הסורר, כפי שהוגדר על-ידי הרשת, וקרוב לוודאי שלפני הסכמים שנחתמו עמו - הוא כפר השעשועים, עד שלא יימצא לו שם אחר.

דין פרוטה כדין מאה

הבעיה העיקרית של עיגול אגורות במחירי מוצרים, שכאמור עומד בבחינת עבירה על החוק, הוא דווקא הצרכן, שבעבור סכומי הכסף הזעומים הללו מקסימום ירטון לרגע - אבל ימשיך לסדר היום מבלי לעשות דבר. גם במועצה לצרכנות מספרים שרק מדי פעם צצות תלונות בעניין זה, על אף ולמרות העבירה על החוק. ובכל זאת, על הצרכנים לגלות ערנות ולבדוק היטב את החיוב והעודף בעמדת התשלום. גם המועצה לצרכנות מעודדת שלא לשתוק ולהתלונן על בתי עסק אשר עוברים על החוק, באמצעותה או באמצעות משרד התמ"ת.

ממשרד התמ"ת נמסר כי "במידה והעסק עבר על תקנת עיגול האגורות במחירים הרי שמדובר בהטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, בדומה להטעיה כאשר המחיר המופיע על גבי המוצר שונה מהמחיר בקופה. צרכנים שלא מתעצלים להתלונן, יוכלו לפנות למחוז משרד התמ"ת הקרוב למקום המגורים: מרכז: 03-5125403; חיפה והצפון: 04-8619333; ירושלים: 02-6294944; באר-שבע והדרום: 08-6239970