נקמת המינוס

בראשון ביולי תיכנס לתוקפה הוראה של בנק ישראל האוסרת על הבנקים לאשר חריגה ממסגרת האשראי של הלקוחות שלהם. התקנה החדשה מחייבת את הבנקים להסדרי אשראי חדשים עם הלקוחות, ומחייבת את הלקוחות להיערך לקראת השינוי הצפוי בניהול החשבון שלהם.

מה אומרת ההוראה?

ההוראה אוסרת על הבנקים לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת האשראי שהוקצתה להם. זה לא אומר שאי אפשר להיכנס יותר למינוס, אלא שאי אפשר להיכנס למינוס בלי הגבלה. לכל חשבון מקצה הבנק מסגרת אשראי – גובה משיכת היתר שמרשה לכם הבנק לקחת. במצב הקיים כיום, אתם יכולים למשוך כספים שהם מעבר למסגרת האשראי שהוקצתה לכם, בתנאי שאתם משלמים ריבית גבוהה מאד לבנק. לקוחות רבים ניצלו את המצב הזה, והגיעו לחריגות גבוהות. בנק ישראל מנסה להילחם בתופעה הזו, וכך להסדיר את מסגרות האשראי והחריגות של הלקוחות.

עם זאת, למרות ההוראה המפורשת, ארבע פעמים בשנה יוכלו הבנקים להקצות לכם מסגרת אשראי זמנית, אשר תכסה חריגה פתאומית בחשבונכם. למשל, אם קניתם ספה, ונתתם המחאה של 5,000 שקל, ובכך חרגתם ממסגרת האשראי שלכם ב-1,000 שקל, יוכל הבנק להגדיל לכם את מסגרת האשראי בצורה זמנית. כמובן, שהבנק לא יעשה זאת אם אתם לקוחות שקשה לסמוך עליהם. אבל גם אם אתם לקוחות נאמנים ומסודרים, הבנק לא יוכל לעשות זאת כל הזמן. כאמור, ארבע פעמים בשנה בלבד.

מה זה אומר לגביי?

החל מהראשון ביולי, הבנק לא יחייב משיכות שהן מעבר למסגרת האשראי שמותרת לך. כלומר, אם הגעת לתחתית מסגרת האשראי שלך, הבנק יחזיר כל המחאה שתרשום, יפסיק הורדות של הוראות קבע מכרטיס האשראי ויסרב להוציא מזומן במכשירים האוטומטיים. לפי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף מאי 2006, ב-20% מחשבונות הבנק הפרטיים עדיין יש חריגות ממסגרת האשראי. אותם לקוחות עלולים להגיע למצבים לא נעימים כלל, שקודם היו פטורים מהם לחלוטין.

בחלק גדול מהמקרים, מסגרת האשראי של הבנק היא בגובה המשכורת החודשית. הבשורה הטובה היא שגם אם לא כך המצב אצלכם (כלומר, המסגרת גדולה בהרבה מהמשכורת) - סביר להניח שהבנק לא יוריד לכם את סכום המסגרת בבת אחת, אלא יודיע לכם בכתב על החריגה, ויבקשכם להסדיר את העניין בתוך מספר חודשים.

אז מה עושה הבנק?

בנק ישראל טוען כי ההוראה החדשה לא נועדה לפגוע במשקי הבית. יואב להמן, המפקח על הבנקים, הורה לבנקים שלא לפגוע במסגרת האשראי של הלקוחות הפרטיים. כלומר, כדי לאפשר לכם לנהל את אותה פעילות שבה הורגלתם, מגדילים הבנקים את מסגרת האשראי שלכם. ברי אורן מחברת "בנק רייט" אומר כי "כיום אין בעיה לבקש מסגרות פי שתיים ופי שלוש מהשכר החודשי".

לפי נתוני בנק ישראל חודש מאי, מתוך 3.1 מליוני חשבונות העו"ש בחמשת הבנקים הגדולים, בהם נדרשת מסגרת אשראי, הוסדרו מסגרות אשראי ל- 92% מהחשבונות. כלומר, רק 8% מהלקוחות עדיין צריכים להסדיר מול הבנק שלהם את מסגרת האשראי.

אז מה בעצם ההבדל?

לקוחות פרטיים אשר מפקחים כראוי על חשבון הבנק שלהם, לא צפויים לראות שינויים משמעותיים בחשבון. עם זאת, שיטת חיוב הריביות של הבנק משתנה מעט. במצב הקיים כיום, הבנק גובה ריבית מסויימת על משיכת יתר, וריבית גבוהה הרבה יותר על חריגה ממסגרת האשראי. עכשיו, הבק מגדיל את מסגרות האשראי, ומפסיד את הרווח הפוטנציאלי מחריגה ממסגרות האשראי. ולכן, הוא גובה עמלה גבוהה יותר על מסגרת האשראי הגבוהה.

רונן מרטין כהן, מחבר הספר "כלכלה בצל קלקלה”, מסביר כי מסגרות האשראי המוגדלות מחולקות לרוב לשני חלקים. החלק הראשון הוא מסגרת האשראי הקודמת, שעליה משלמים ריבית של פריים +6% בממוצע בשנה. החלק השני הוא מסגרת האשראי המוגדלת שעליה משלמים פריים +9-11%. מבלבל? ניתן דוגמה. נניח שמסגרת האשראי הקודמת שלכם הייתה 7,000 שקל. כלומר, על כל שקל ש"לוויתם" מהבנק שילמתם ריבית של פריים פלוס שישה אחוזים. עכשיו, מסגרת האשראי שלכם היא 15 אלף שקל. עדיין תשלמו ריבית של פריים פלוס שישה אחוזים על כל שקל של אובדראפט עד 7,000 שקל, אבל מ-7,000 ועד 15,000 שקל, תשלמו ריבית גבוהה יותר, שעומדת בממוצע על פריים פלוס 9-11 אחוזים בשנה.

איך אפשר להימנע ממצבים מביכים?

היועצים שדיברנו איתם מדגישים כי הדבר החשוב ביותר הוא לבצע מפה כלכלית של חשבון הבנק שלך, כדי שתוכל לדעת איך מתנהל החשבון שלך. רונן מרטין כהן מסביר כיצד לקבל מידע מושכל על החשבון: “צריך לבנות מפה של הוצאות והכנסות לפי ממוצע רב חודשי. זה לוקח זמן, אבל אז אתה יודע בדיוק אם במרבית הזמן אתה נמצא ביתרה או בחריגה. ברגע שאתה יודע את זה, תוכל לפרט לעצמך את סוגי ההוצאות, ולהחליט על מסגרת הצמצומים בהתאם לעדיפות העסקית של כל סוג הוצאה. והעדיפות העסקית היא לא מה אתה אוהב לקנות, אלא עד כמה תיפגע איכות החיים אם לא תשלם את אותה הוצאה. כלומר, אי תשלום משכנתה מסוכן יותר מאי תשלום ממתקים".

מרטין כהן ממשיך ומסביר כי רוב האנשים שבויים במיתוס שגוי ולפיו הם מוציאים יותר מאשר הם מכניסים. לדבריו, כאשר אנשים מגיעים לתחתית החבית, והבנק לא מוכן לאפשר להם למשוך יותר כסף, הם פתאום מצליחים לאזן את ההוצאות וההכנסות שלהם, משוב שחרב הבנק מוטלת על צווארם. מרטין כהן ממליץ לאזן את ההכנסות וההוצאות לפני שמגיעים למצב של אין-ברירה. אחת הדרכים הבטוחות ביותר לעשות זאת היא לבדוק את אמצעי התשלום שלך. כלומר, לבדוק מה אתה משלם בכרטיסי אשראי, מה אתה משלם בהוראות קבע, ולהיות עם יד על הדופק על כל ההוצאות, ולא רק על אלו שיוצאות ישירות מהארנק. מרטין כהן נותן כדוגמה אנשים שהחליטו להחזיר לבנק את כרטיס האשראי, באופן זמני, והצליחו כך להוריד 30% מן ההוצאות שלהם.

איך אפשר לסלק את המינוס שקיים היום בחשבון?

יש כמה שיטות לכך. ברי אורן מבנק רייט ממליץ, למשל, על כרטיסי אשראי מתגלגלים כמו כרטיס "מולטי" של לאומי קרד וכרטיס "מור" של ישראכרט. הרעיון המרכזי בכרטיסים האלו הוא שהם מעניקים מסגרת אשראי נוספת. כלומר, אם החיוב שלכם הוא על 2,000 שקל, וקבעתם עם חברת כרטיסי האשראי כי החיוב החודשי לא יעלה על 500 שקל, אתם תחוייבו באותו חודש ב-500 שקל, והשאר יינתן כהלוואה. ברור כי על מסגרת אשראי מוגדלת כזו תצטרכו לשלם ריבית גבוהה יותר.

שיטה נוספת היא הלוואה תקציבית שאותה מציעים הבנקים או גופי מימון חוץ-בנקאיים. ניתן לקחת הלוואה, לסגור את המינוס, ואז להתחיל להחזיר את ההלוואה. מרטין כהן מזהיר מפני ההשלכות הפסיכולוגיות של צעד שכזה. לדבריו, “הלוואות לכיסוי משיכת יתר הן מסוכנות, מפני שהן נותנות את האשליה שהכל בסדר”. לדבריו, האנשים שיכולים להרשות לעצמם לקחת הלוואה שכזו הם אנשים שעשו את המפה הכלכלית, ויודעים שהם יכולים לצמצם את ההוצאות בשיעור שיאפשר להם לשלם את הריבית על ההלוואה. אם בכל זאת החלטתם לקחת הלוואה, כדאי לעשות סקר שוק, כדי לוודא שאתם מקבלים את התנאים הטובים ביותר להחזרת ההלוואה. את זה תוכלו לעשות באמצעות שיחה עם פקיד הבנק שלכם, או באמצעות השוואה בין התנאים שמציעים הבנקים השונים.

השיטה הבטוחה ביותר היא יצירת תכנית הבראה כלכלית, שכוללת מסגרת אשראי מוגדלת לטווח קצר. כלומר, לגשת לפקיד הבנק ולסכם איתו מסגרת אשראי מוגדלת, שתלך ותצטמצם מדי חודש. לדברי מרטין כהן, "המפתח ליצירת תוכנית כזו הוא אמינות. אם סיכמת עם הבנק על מסגרת אשראי מוגדלת לזמן קצר, אתה צריך להראות שאתה עומד ביעדים שהצבת לעצמך".

יש לכם עוד שאלות? יש מי שיענה בפורום צרכנות.