שכר הבכירים: החגיגה עולה מדרגה

יותר מ־200 מיליון שקל. זה האומדן לתוספת השכר לעומת 2012 שצפויים לקבל השנה מנהלי החברות בת"א־100 כתוצאה מעמידה במלוא דרישות מדיניות התגמול. תיקון 20 לחוק החברות, שזכה לכינוי "חוק שכר הבכירים", נועד למתן את חגיגת השכר בחברות בבורסה. אך השוואת תקרות התגמול המשתקפות מהמדיניות מראה כי התיקון לא רק שלא עצר את החגיגה, אלא העניק למנהלים יעדים חדשים של שכר ותקרות גבוהות יותר. הטבלה שלפניכם לא מודדת את עלות השכר, אלא מנסה לכמת את המספרים הפוטנציאליים העולים מתוך מדיניות התגמול. בפועל, התקרות צפויות להיות לא רחוקות מהמציאות. כשמדובר על כסף של בכירים, טובי המוחות נשכרו כדי להכין מסמכים מפולפלים, מבולבלים, אך עומדים בדרישות החוק. למי שפספס את קריאת מסמכי התגמול, אספנו כמה מהעיוותים שמסתתרים במדיניות התגמול של החברות.
לצפייה בטבלה המלאה לחצו כאן
חלק א' .חלק ב' . 1. תחרות של תקרות אלוף התקרות במונחי שכר ברוטו הוא מנכ"ל כיל סטפן בורגס, עם תקרה של 4.4 מיליון שקל. ברוטו. מנכ"ל טבע ג'רמי לוין יכול היה לעמוד בראש הטבלה בקלות עם שכר ברוטו של 5.4 מיליון שקל בשנה, אלא שהשכר שלו לא התפרסם במסגרת מדיניות תגמול אלא במסגרת זימון אסיפה לאישור שכר.
ג'רמי לוין . 2. עופרה שטראוס צריכה תמריץ אנחנו רגילים לשמוע מדוע צריכים לתמרץ בשכר גבוה ובבונוסים מנהלים שכירים, כדי שיתאמצו ויביאו תוצאות לחברה ולבעלי המניות. אלא שמדיניות התגמול בחלק מהחברות לא הסתפקה רק במתן שכר קבוע לבעלי שליטה המכהנים גם כבעלי תפקידים בכירים, אלא סידרה להם סדרת תמריצים.
לפי המדיניות של שטראוס, עופרה שטראוס, ממשפחת השליטה בקבוצה, יכולה לקבל מענק של עד 2 מיליון שקל בשנה. כך גם קבוצת הניהול של אלקו החזקות, בני משפחת זלקינד, שמבקשים שכר ומענקים עם תקרה של 12.2 מיליון שקל. למאיר שמיר, מבעלי השליטה במבטח שמיר ומנכ"ל החברה, יש רכיב משתנה שיכול להגיע ל־3 מיליון שקל. בולטת לטובה חברת אלרוב של אלפרד אקירוב - ועדת התגמול באלרוב ציינה כי נושאי משרה שהם בעלי שליטה לא צריכים תמרוץ נוסף בשביל להשיג תוצאות לחברה, מאחר שהם בכל מקרה הנהנים העיקריים מהצלחתה.
3. דואליות בלי תקרה מי שניצלו היטב את הניסוח בתיקון 20 הן החברות הדואליות, הנסחרות בתל אביב ובארה"ב, שנאלצו לפרסם מדיניות תגמול בגלל שהן כפופות לחוק החברות הישראלי. אלא שהחברות כפופות לכללי רשות ני"עהאמריקאית ולא בהכרח לרשות ני"ע הישראלית. כאן נמצא ההבדל המהותי בין התל אביביות לדואליות: בעוד שהתיקון לחוק הותיר מרחב תמרון נרחב יחסית, רשות ני"ע הישראלית דרשה תיאור של התשלומים השונים הניתנים לנושאי משרה וקביעת תקרות לבונוס. רוב החברות הישראליות הלכו בעצת רשות ני"ע וקבעו תקרות, אך רוב הדואליות פרסמו מסמך גדוש תיאורים אך חסר מספרים. חברות כמו אלביט מערכות, אלון רבוע כחול, אלוט, איזיצ'יפ ואחרות בכלל לא ציינו תקרות לבונוסים במדיניות. אגב, פריגו, החברה עם המשקל הגבוה ביותר בת"א־100, כלל לא פרסמה מדיניות — היא חברה זרה ולא כפופה לחוק הישראלי.
4. אלופי הפינוקים בשתי חברות בולטות דאגו היטב לפנק את הבכירים: החברה לישראל והפניקס. מדיניות התגמול של החברה לישראל כוללת תקרת שכר שנתית של כ־2.95 מיליון שקל למנכ"ל ניר גלעד, מענק נוסף שיוכל להגיע ל־5 מיליון שקל ועוד מענק מיוחד בהיקף של 4 מיליון שקל. שיהיה. ועדת התגמול של הפניקס קבעה למנכ"ל אייל לפידות מדיניות שיכולה להסתכם בכ־16 מיליון שקל, הכוללת רכיב קבוע של 3.86 מיליון שקל בשנה, מענק משתנה של 4 מיליון שקל בשנה, תקרת מענק במניות של 6.8 מיליון שקל בשנה, ובנוסף - מענק שימור של 1.23 מיליון שקל.
מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד . צילום: אוראל כהן 5. מצנחים של זהב זהו לא סוד מדינה שמשתלם במיוחד להיות בכיר בבנק מקומי, אך מדיניות התגמול מלמדות שגם עזיבה של הבנק היא יעד ששווה לשאוף אליו. כך, למשל, מנכ"ל הפועלים ציון קינן ומנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח יקבלו מצנח זהב של עד 250% ממכפלת משכורתם האחרונה בבנק במספר שנות עבודתם בבנק. רוסק־עמינח וקינן ייהנו מפיצויי פרישה של עד 487.5 אלף שקל ו־437.5 אלף שקל בהתאמה לכל שנת עבודה שישלימו בבנק. בנוסף, השניים יזכו לפיצוי נוסף בגין הודעה מוקדמת או אי־תחרות. אבל לא רק בבנקים התנאים מתגמלים. בהראל זוכה המנכ"ל מישל סיבוני למענק פרישה מרבי של 12 משכורות ועוד מענק אי־תחרות של 5 מיליון שקל. בגולף זוכה המנכ"לית אילנה קאופמן למענק פרישה שיכול להגיע ל־15 חודשים, ובגזית גלוב, המנכ"ל רוני סופר יוכל להגיע למענק פרישה של 18 משכורות חודשיות.
6. משנים בוס, מקבלים מענק כמה מהחברות דאגו למנהלים הבכירים לעוד מענק במקרה של שינוי שליטה. לפי מדיניות התגמול של פרוטרום, מנהל העסקים הראשי אורי יהודאי יכול לקבל שכר של 2.64 מיליון שקל אם הוא יסיים את עבודותו בחברה בתוך שנה מרגע שישתנה מבנה הבעלות בחברה.
7. בלי להתאמץ מבין הבנקים הגדולים, מזרחי טפחות הציג את מדיניות התגמול המפורטת והשקופה ביותר. אך אם לשפוט את יעדי המינימום שנקבעו ליו"ר משה וידמן ולמנכ"ל הנכנס אלדד פרשר, נראה כי רק דרמה מיוחדת תמנע מהבכירים לקבל בונוס מפנק במיוחד. כך לדוגמה, יובטח לשניים בונוס אם יצליחו להשיג תשואה להון הגבוהה מ־9%, כשבשנים האחרונות השיג הבנק תשואה להון סביב 13%.
אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות הנכנס . צילום: עמית שעל