מתרחקים מהחלום: מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה עלה ל-135
מחקר שערך משרד השיכון ופורסם היום חושף כי מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה ממוצעת בישראל עלה ב-32 משכורות מאז שנת 2008. עבור דירת 5 חדרים ידרש הישראלי להיפרד מ-180 משכורות מלאות
הישראלים נאלצים להיפרד מ-135 משכורות על מנת לרכוש דירה, ארבע משכורות יותר בהשוואה לשנת 2012 ו-32 משכורות יותר בהשוואה לשנת 2008, במהלכה נדרש הישראלי ל-103 משכורות על מנת לקנות דירה, כך עולה מסקירת אגף בכיר למידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון, בניהולו של יוסי שבת.
מספר המשכורות מחושב על-ידי חילוק של מחיר הדירה הממוצע בארץ ברבעון הראשון (1.23 מיליון שקל) בשכר חודשי הממוצע במשק (9,113 שקל).
חלום הדירה מתרחק. 132 משכורות מלאות לדירה ממוצעת
"אף שמספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה עלה משמעותית בשנים האחרונות, הרי שהסיבה העיקרית לעלייה זו היא העובדה כי בשנים 2005–2013 עלה השכר הריאלי בכ-2% בלבד, בעוד שהתמ"ג גדל בכ-38%, ומחירי הדירות עלו בכ-45% ריאלית, באותה תקופה", מציינים כותבי הדוח.
יצוין כי עבור דירת חמישה חדרים נדרש הישראלי לשלם כ-180 משכורות, ועבור דירת 3 חדרים – 90 משכורות.
שכר הדירה זינק ביחס לשכר הממוצע במשק
עוד עולה מהדוח, שחלקים ממנו פורסמו כבר אתמול, כי היחס בין שכר הדירה הממוצע לבין השכר הממוצע במשק - אחד הפרמטרים למדידת יוקר הדיור - זינק לאחרונה: בשנת 2007 היווה שכר הדירה 30% מהשכר הממוצע (שכר דירה ממוצע של כ-2,300 שקל לעומת שכר ממוצע של 7,750 שקל לשכיר ישראלי), אך ברבעון הראשון של השנה הגיע היחס לרמה של 37% (3,411 שקל מתוך שכר של 9,113 ש"ח).
בחינה של מלאי הדירות במשק הישראלי מגלה את הסיבה העיקרית לעליית המחירים - מחסור חמור ומתמשך בפתרונות דיור. לפי נתוני משרד השיכון, בשנת 2012 חסרו בישראל 101 אלף דירות, וזאת משום שמספר משקי הבית, 2.47 מיליון, עלה על מלאי הדירות בישראל (כל הדירות הקיימות במדינה), שהסתכם ב-2.36 מיליון יחידות דיור. בשנת 2008, הפער בין משקי הבית למלאי הדירות הסתכם ב-82.5 אלף יחידות דיור, כך שהמחסור מתרחב. יצוין כי בשנת 1995 היה עודף מלאי של כמעט 50 אלף דירות.
עלייה של 26% בסך ההלוואות לדירה
עוד עולה מהסקירה כי סך ההלוואות שניתנו לרכישת דירות בשליש הראשון של השנה הסתכם ב-15.7 מיליארד שקל, זינוק של 26% מהשליש הראשון אשתקד. "ירידה מצטברת בריבית בנק ישראל ב-2 נקודות אחוז מאז אוקטובר 2011, ומתוכה מחצית האחוז בחודש מאי, משפיעה במישרין ובעקיפין גם על ירידת הריבית בהלוואות לדיור, ובכך מעודדת משקי בית ורוכשים להגדיל את היקף ההלוואות והמינוף במטרה לממן רכישת דירות מגורים במחיר שממשיך ועולה", כותבים מחברי הסקירה. "בתחילת 2013 הריבית הריאלית (ריבית בנק ישראל בניכוי ציפיות אינפלציוניות) הינה שלילית ומסייעת לעידוד הביקוש, לאחר שהייתה חיובית בשיעור של אחוז במחצית השנייה של 2011 וסייעה אז במיתון הביקוש ובריסון עליית מחירי הדירות".
עוד מגמה שמדאיגה את קבריניטי משרד השיכון היא חוסר ההתאמה בין קצב עליית מחירי הדירות לבין קצב עליית מחירי השכירויות: הפער בין מדד מחירי הדירות למדד שכר הדירה עמד בסוף הרבעון הראשון של השנה על 25%. "פער זה משקף היבט נוסף להתפתחות חריגה במחירי הדירות", מזהירים כותבי הסקירה. יצוין כי בשוק בריא, אמורה להיות התאמה בין עליית מחירי הדירות לעליית מחירי השכירויות, על מנת לייצר תשואה קבועה.