"בנק ישראל זורק לממשלה את התפו"א הלוהט של המדיניות הפיסקאלית"

"החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי תואמת את הציפיות. בנק ישראל זורק את התפוח האדמה הלוהט של המדיניות הפיסקאלית לפתחה של הממשלה ונמצא בעמדת המתנה", כך אמר, יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות בהתייחסות להודעת בנק ישראל להותיר את ריבית חודש אפריל ומאי ללא שינוי - ברמה של 1.75%. לדבריו, "תוואי האינפלציה של 12 החודשים האחרונים עומד על 1.5%, בעוד הציפיות האינפלציונית שוכנות ברמה של 1.8%, יציבות התומכת בשמירת רמת שער ריבית בנק ישראל ברמה של 1.75%, מה שמשקף ריבית ריאלית אפסית ואף שלילית. גם הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל הרואה בשנה הקרובה אינפלציה ברמה של 1.7%, תומכת בשמירת ריבית בנק ישראל". יוסי פריימן מנכ"ל קבוצת פריקו
פריימן הוסיף, כי "אי הוודאות באשר למדיניות הפיסקאלית של הממשלה החדשה משמשת כגורם מרכזי בקביעת מדיניות הריבית של בנק ישראל. הממשלה נדרשת לנקוט שורה של קיצוצים במטרה לצמצם את האוברדראפט אליו נקלעה, מהלך מחויב לצורך שמירה על דירוג האשראי".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון אמר בתגובה להחלטת הריבית של בנק ישראל: "במציאות מחירי דיור המשתקפת מנתוני הלשכה לסטטיסטיקה לא מתקיימת בידי הבנק המרכזי הפריבילגיה להפחית ריבית במשק. במידה ובנק ישראל יידרש למערכה להאצת הפעילות במשק, יחדש הבנק את התהליך הפחתת הריבית. בנק ישראל נדרש לאסטרטגיית מטבע עדכנית לאור ההתחזקות של השקל למול הדולר, פער הריביות בין הריבית השקלית והריבית הדולרית, תומך בהתחזקות השקל כאב ראש עבור היצואנים ובנק ישראל".

עוד הוסיף פגוט: "עוצמת השקל אל מול הדולר מתרחשת על אף התחזקות הדולר אל מול היורו בעולם בשיעור של כ-7%-8% בחודש-חודשיים האחרונים ובמידה והדולר ישוב להיחלש בעולם, הרי הנפילה אל מול השקל יכולה אף להתעצם. העובדה שמדדי האביב גבוהים עונתית חותמת את פרק האינפלציה השלילית, ופנינו לשורה של מדדים חיוביים"
בשורה התחתונה אומר פגוט: "בנתונים הקיימים נראה שמחליפו של סטנלי פישר יהיה זה שייבצע את השינוי בריבית הבסיס במשק הישראלי. פישר סיים למעשה את תפקידו המוניטרי בבנק ישראל".
יניב פגוט צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט התייחס אף הוא להודעת בנק ישראל וציין, "להערכתנו, האפקטיביות של הפחתות הריבית בתקופה האחרונה על מצב הביקושים במשק, נמוכה, עקב התלות ברמת הביקוש בכלכלה העולמית. עם זאת, אנו מזהים בוודאות קשר בין ההפחתות להתייקרות מחירי הדיור ועלייה בהיקף המשכנתאות. על מנת שהפחתות ריבית עתידיות תהיינה אפקטיביות, יש לשלבן בצעדים פיסקליים שיגדילו את היקף ההכנסות ממסים ויפחיתו חסמים למטרת שכלול התחרות והפחתת המחירים לצרכן. הגדלת כוח הקנייה תאפשר את הגברת הצריכה הפרטית ותתרום לצמיחה ולהיקף המשרות במשק".
שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, אמר: "הקיצוץ הצפוי בתקציב, התחזקות השקל מול הדולר והיורו והאינפלציה הנמוכה מעוררים חשש מגלישה למיתון. אם לא יחול שינוי דרסטי, לא תהיה לבנק ישראל ברירה אלא להוריד את הריבית בחודשים הקרובים"

"הותרת הריבית על כנה חודש נוסף מאותתת שבנק ישראל מודאג יותר מהאפשרות של ליבוי בועת מחירים בשוק הדיור מאשר מהאפשרות של החרפת ההאטה במשק וגלישה למיתון. נראה שבנק ישראל לא רוצה לבזבז את תחמושת הריבית לפני העברת התקציב וההחלטות הפיסקליות של שר האוצר החדש. במידה שהממשלה החדשה ומשרד האוצר יחליטו על צמצום פיסקלי משמעותי, כלומר על קיצוצים משמעותיים בתקציב - בנק ישראל ירצה לבצע פעולה מוניטרית במקביל ולהוריד את הריבית".

בן אריה ציין כי "מול בנק ישראל עמדה דילמה קשה: מצד אחד, המשך הורדת הריבית ילבה את עליית מחירי הדירות ועלול להביא ליצירת בועת מחירים. מצד שני, האינדיקטורים הכלכליים האחרונים - הקיצוץ הצפוי בתקציב, התחזקות השקל מול הדולר והאירו והאינפלציה הנמוכה - מעוררים חשש מהתגברות ההאטה ואף מגלישה למיתון. אינדיקטורים אלה מצביעים על כך שאין מנוס משמירה על סביבת ריבית נמוכה ואף מצביעים על הכרח להורדת ריבית נוספת בחודשים הקרובים, אם לא יחול שינוי דרסטי בנתונים הכלכליים בעולם".
גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, התייחס להחלטת בנק ישראל ואמר, "ארבע החלטות מסיום הקדנציה נחשבות כ'זמן הפציעות' של תקופת הנגידות. אין טעם לקחת בזמן כזה סיכונים מיותרים ומאידך, ראוי להשאיר לנגיד הבא מספיק כלים להתמודדות עם האתגרים הלא פשוטים שתקציב המדינה והקואליציה החדשה ייצרו לו וזאת ללא קשר לזהותו.

"הדילמה נותרה זהה: מחד מחירי הנדל"ן המסרבים להירגע ותרומת הריבית הנמוכה להזנתם ומצד שני, מדדי המחירים הנמוכים, ההאטה בצמיחה, החולשה ביצוא לאירופה והמיתון הכבד שם מחייבים את רמת הריבית הנמוכה ביותר כשגם כאן מלחמת המטבעות והרצון לראות שקל חלש יותר מפתים להחזיק על השקל את הריבית הנמוכה ביותר".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש-מיטב, מסר בתגובה להודעת הריבית "השיקולים נגד הורדת הריבית היו כבדי משקל. סוף סוף עליית מחירי הדירות מתחילה להשפיע על החלטות הריבית. עד לא מזמן, בנק ישראל התייחס לריבית כאל כלי לטיפול במצב הכלכלי במשק, כאשר עליות המחירים בשוק הדיור קיבלו התייחסות נפרדת באמצעים מיוחדים אחרים. כתוצאה מכך, הריבית המשיכה לרדת והמחירים המשיכו לעלות. הפעם בנק ישראל אומר לא עוד.

"סיבה נוספת שבלטה בהחלטתו של בנק ישראל קשורה לניהול תקציב המדינה. בנק ישראל שולח מסר מאוד תקיף לכיוון הממשלה בנושא הגירעון, כאשר הוא אומר שחריגה בגירעון עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית העומדים בפני המשק. הוא אומנם לא מפרט האם עלייה בשיעורי הריבית תתרחש כתוצאה מתגובת שוק האג"ח, או שגם בנק ישראל יתרום את חלקו ע"י העלאת שיעור הריבית שבשליטתו. האיום המרומז מעיד שסובלנותו של בנק ישראל ביחס לחריגה בגירעון מתחילה לפוג והוא מצפה שהממשלה החדשה ושר האוצר החדש יפעלו בתקיפות ובמהירות.

"הסיכוי להורדות ריבית נוספות בהמשך השנה לא גבוה. מעבר למכשול מחירי הדירות והגירעון התקציבי, סימני השיפור בכלכלה המקומית והעולמית שהופיעו לאחרונה, גם הם תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי.

ייתכן מאוד שהשינוי האחרון בריבית ע"י הועדה המוניטארית בראשותו של הנגיד פישר כבר מאחורינו. הצעד הבא יהיה העלאת הריבית, אבל עליה יחליט כבר הנגיד הבא, יתכן לקראת סוף השנה".