"המעסיקים שמרנים, קשה להתחייב בפני הלקוחות"

התעשייה בסחרחורת
"קשה להתחייב בפני הלקוחות על תאריך יעד"

"אי־ודאות זה תמיד דבר רע לנו וללקוחות שלנו. לקוחות של המפעלים, בעיקר אלו מחו"ל, מצפים לקבל את ההזמנות שלהם, אין להם בדרך כלל מלאי לשעת חירום והם נתקעים בלי סחורה. במצב כזה הם שוקלים לפנות למפעל אחר שאינו תחת מתקפת טילים". כך אמר אתמול ל"כלכליסט" צביקה אורן, הבעלים של מ.ת.ר - מפעלי תעשיות רכבת מדימונה העוסק בשיפוץ קרונות משא.

"בטווח הקצר התפוקה של העובדים נמוכה יותר מבשגרה, אם זה בגלל היעדרויות ואם זה בגלל האזעקות הרבות. אני מברך על כל עובד שמגיע ועובד תחת אש, אבל המצב לא עוזר לשפר את התחרויות שלנו מול מפעלים באזורים אחרים בארץ ובעולם. העובדה שאיננו יודעים מתי יתסיים המבצע לא מוסיפה, כי קשה להתחייב בפני הספקים והלקוחות על תאריך יעד עד שלא נדע בוודאות.

יש מפעלים קטנים שאוספים בשגרה גרוש לגרוש ומסתמכים על התשלומים מהלקוחות, וכעת הם צריכים לשלם משכורות לעובדים מבלי לדעת מהיכן יביאו את הכסף. אני מאוד מקווה שהבנקים יתחשבו וירחיבו את האשראי של עסקים אלו".
התאחדות התעשיינים מעריכה את העלות של המבצע הצבאי לתעשייה בדרום ביותר מ־30 מיליון שקל ביום בממוצע.

ינון אלרועי, המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת, מסביר כי משרדו נמצא בקשר ישיר עם התעשיינים לאורך השבוע האחרון: "המשרד מסייע למפעלים ככל האפשר באמצעות מרכז חירום. כרגע אנחנו במצב ביניים, וצריך להבין שההוראות לא השתנו כל עוד פיקוד העורף לא ישנה את ההגדרות שלו - כלומר בשדרות עדיין לא ניתן לפתוח מפעלים". עם זאת, אלרועי מוסיף שמשרדו כבר חושב על היום שאחרי: "השר הורה על גיבוש מתווה לסייע למגזר העסקי. הפקנו לקחים ממבצעים קודמים כמו עופרת יצוקה, ובכוונתנו להעתיק את מה שהיה טוב ולשפר מה שניתן בשיקום העסקים ובפיצויים על הנזקים העקיפים שנגרמו להם כתוצאה מהלחימה".

בתוך כך, גם ענף התיירות סופג פגיעה. דורון דוד, מנכ"ל הולידיי אין אשקלון, אינו מודאג. אמנם ביום שלפני המבצע המלון נהנה מתפוסה של 80% שירדה במעט, אך גם עכשיו המלון אינו סובל מחוסר בתעסוקה: "בסך הכל אנחנו עובדים כרגיל עם תפוסה של 55% במשך כל שבוע הלחימה. הסיבה היא שהמלון מוצף בעיתונאים מכלי תקשורות ישראליים וזרים, זאת בנוסף לתושבי העיר שפונו לכאן לאחר שבתיהם נפגעו וילדים של עובדי קופת חולים שהגיעו לכאן לתורנות בעת המבצע".
לדבריו, "ביטולי הנופשים הם רק לחודש נובמבר, ולדעתי יום אחרי שתוכרז הפסקת אש יחזרו לכאן הנופשים".
הדר קנה

שוק ההון עוד לא מושפע
"אם המצב ייצא מגבול המוכר, השוק יגיב אחרת"

"השוק חזק יותר מההתפתחויות הגיאופוליטיות המקומיות, ולכן הפיגוע אתמול בתל אביב כלל לא השפיע עליו", אמרה אתמול נגה קנז, מנכ"לית חברת החיתום רוסאריו. קנז טוענת כי היא לא מקבלת פניות מלקוחות לדחות הנפקות, אך מציינת כי ייתכן שיש סיבה נוספת לתגובה המתונה של השוק המקומי: "צריך לזכור שבדרך כלל המשקיעים שמגיבים בצורה חדה ומהירה לאירועים כאלה הם משקיעים זרים, שפחות נמצאים היום בשוק הישראלי".

דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, אמר אתמול: "אין שינוי מהותי במדיניות ההשקעות שלנו או ההשפעה על המשק כל עוד האירועים לא יוצאים מגבולות המוכר. בימים האחרונים שוק ההון מושפע הרבה יותר מאירועי המאקרו־כלכלה בעולם מאשר מהמתיחות המקומית. אם תתרחש כניסה קרקעית לרצועת עזה או תפרוץ מלחמה מסיבית יותר בדרום שתגרום לשיתוק הפעילות העסקית של המדינה, זה יפרוץ מסגרות מוכרות, והתגובה של השוק תהיה שונה. במצב כזה נפעל בצורה אחרת לחלוטין, כדי להגן על עצמנו".
רחלי בינדמן וענת ציפקין

האם יקיימו פריימריז בזמן מבצע צבאי?
במפלגות העבודה ובקדימה מתנגדים לדחיית הבחירות בשל הלחימה בדרום

הפיגוע בתל אביב אמש והתמשכות הלחימה בדרום הארץ עוררו מחדש את שאלת הפריימריז הצפויים בשבוע הבא במפלגות הליכוד והעבודה. אתמול אף פנו נציגי הרשויות המקומיות לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה כי ידחה את הבחירות "עד יעבור זעם". עם זאת, משיחות של "כלכליסט" עם ראשי הסיעות עולה כי הם צפויים להתנגד במקרה שראש הממשלה יבקש מהם לדחות את הבחירות המתוכננות ל־22 בינואר.

התאריך האחרון להגשת הרשימות הסופיות לוועדת הבחירות הוא 6 בדצמבר. אם המבצע הצבאי יימשך עד אז והפריימריז יידחו, הממשלה תשאף לדחות את מועד הבחירות הכלליות. כדי לדחות את הבחירות יצטרך נתניהו לגייס רוב של 80 ח"כים, במטרה לשנות את חוק יסוד הכנסת.

בעוד שבכירים בליכוד אמרו אמש ל"כלכליסט" כי כל דחייה תתקבל בהבנה, בסיעת העבודה מבקשים לשמור על התאריכים המקוריים. בלשכתה של יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' אמרו כי הפריימריז הסיעתיים יתקיימו במועדם, ורק לאחר שנתניהו יבקש לשנות את מועד הבחירות ידונו בנושא. יחימוביץ' עצמה סירבה להגיב. עמדתו של יו"ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד לא השתנתה, ולדבריו אין לדחות את הבחירות כי "בישראל תמיד יש נושא קיומי על הפרק". גם יו"ר קדימה שאול מופז טוען כי אין שום סיבה, בינתיים, לדחות את הבחירות.

עם זאת, גורם באוצר חזר והתריע כי דחיית מועד הבחירות תוביל להארכת פרק הזמן שבו מתנהלת המדינה ללא תקציב מסודר. הדבר עלול להכביד על תהליכי קבלת ההחלטות ולכן גם יוביל להגדלת הגירעון, לדבריו. בכל הקשור להרחבת תקציב הביטחון אומרים באוצר כי יעסקו בכך רק לאחר סיום הלחימה. עם זאת, שלשום אישרו שרי הממשלה תוספת של 750 מיליון שקל לצורכי כיפת ברזל.
תומר אביטל

מערכת החינוך ממתינה להוראות פיקוד העורף
פרופ' כרמי: "אם נוכל לחזור ללימודים ביום ראשון, נוכל להתמודד עם הנזק"

הסטודנטים כבר החלו לספור את ימי הלימוד שאותם יצטרכו להשלים בחודשי הקיץ, מה שאומר פחות ימים לעבודה.
מכללת ספיר, שנמצאת בסמוך לעיר שדרות, סגורה ללימודים ולעבודה בהנחיית פיקוד העורף. "זה מטיל עומס קודם כל על הסטודנטים שיצטרכו לשהות במכללה יותר שבועות. זה פוגע באפשרות להתפרנס במהלך הקיץ, ובספיר זה קשה במיוחד כי לומדים אנשים שהם לא בדיוק מעשירי הארץ", מסביר פרופ' ג'ימי ויינבלט, נשיא המכללה. הפסד ימי הלימוד מהווה נזק כספי למערכת להשכלה גבוהה. "לפי ניסיון העבר, ייתכן שיהיו פיצויים מסוימים מהוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה עבור הפסד ימי לימודים", אומר ויינבלט.

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון שבה הופסקו הלימודים, מסבירה כי "זו פונקציה של זמן. אם נוכל ביום ראשון לחזור ללימודים, נוכל להתמודד עם הנזק בצורה סבירה, נזיז הכל בשבוע". "ביום השני ללחימה הגיעו 60% מעובדי האוניברסיטה וביום השלישי 30%. כל הדברים האלו מיתרגמים לכסף, ואנחנו יודעים שהשיפוי יהיה חלקי בלבד. שלא לדבר על המיגון - שער הכניסה לאוניברסיטה לא ממוגן והיינו צריכים להביא מהרגע לרגע מיגונית".

שני הנשיאים מזכירים כי מוסדות מחוץ לטווח האש יצטרכו לדאוג להשלמת החומר לסטודנטים הרבים שיצאו למילואים, אך כרמי, שמשמשת גם כיו"ר ועדת ראשי האוניברסיטאות, כבר צופה שעלויות הלחימה בדרום יובילו לקיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה: "כל האוניברסיטאות נכנסו למהלך של שיפור מחקר, הוראה והוספת תקנים כיוון שהובטחה תוספת תקציב, וייתכן שהמצב יחזיר את המערכת אחורה".

משרד החינוך הקים מטה חירום ובראשו מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר, שמטפלת בכל בתי הספר והגנים המתמודדים עם מצב הלחימה. לגבי החזר זמן הלימודים האבוד שטאובר מבטיחה שאין סיבה לדאוג: "זאת לא פעם ראשונה שתלמידים מפסידים לימודים בגלל לחימה ואנחנו מיומנים".
חן פונדק

החקלאים עובדים תחת אש
"החקלאים משלמים משכורות אבל אין פדיון"

חוסר הוודאות בנוגע לגובה הפיצויים שיקבלו החקלאים ביישובי עוטף עזה גורם להם לצאת לעבוד בשדות למרות הסכנה הממשית לחייהם. "חוסר ודאות זו הגדרה טובה, אבל אנחנו מתגלגלים עם המציאות", אומר דרור תנורי, מנהל מפעלים אזוריים יישובי חבל מעון. "היום למשל, כל הייצור בשדות ובקיבוצים של עוטף עזה שותק.

"פה ושם יש איזה מגדל שאוזר אומץ ויוצא. צריך להבין שבחקלאות יש לוחות זמנים שלא קשורים לכלום. מה שלא תזרע היום לא תוכל למכור בעוד ארבעה חודשים.

"אם היינו יודעים שהמדינה לא מסכימה לשלם לנו או לחלופין שנקבל פיצוי אז בסדר, אנו יודעים שעבור אובדן החממה נקבל סכום קבוע, אך היות שכל זה נמצא בסימן שאלה, אנשים אומרים שעדיף למות פה מאשר למות בסוף השנה, וזה מצמרר".

תנורי טוען שיש גם נזקים עקיפים, "כמו לאבד לקוח בגלל המצב. קשה לאמוד את זה כרגע.

"אבל יש גם נזקים ישירים שנאמדים בלא מעט כסף, למשל תשלום משכורות. אנחנו משלמים משכורות אבל אין פדיון. אתה בספק גדול כמה פיצוי תקבל על מה שקרה לשדה שלך. בעופרת יצוקה למשל זה לקח כשנה עד שאנשים פה קיבלו פיצוי, ויש חקלאים שיכולים לקרוס בינתיים בזמן הזה.

|"לכן, בשם הסכנה שאנשים לא יראו מהמדינה כלום הם לוקחים סיכון בראש צלול, 'אני אלך לרסס כי האלטרנטיבה היא שאני לא אראה מהמדינה כלום'".
הדס שפר
בשוק העבודה מנסים להתייעל
"המעסיקים הופכים לשמרנים באי־ודאות"

המצב הביטחוני וההשפעות הכלכליות הנגזרות ממנו לא יפסחו על שוק העבודה בישראל, אך השאלה היא מה הנזק שתקופת אי־הוודאות הגדולה הזו יגרום. כבר כיום שיעור האבטלה בדרום (כולל אזורים שאינם תחת טווח הרקטות מעזה) עומד על 7.7% לעומת 6.7% בכלל הארץ, נכון לרבעון השלישי של השנה.

"גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק את גודל ההשפעה, המצב משפיע על כל עובד שחושב לשדרג את עצמו בעבודה חדשה או על מי שמחפש עבודה", אומר פרופ' איל קמחי, מומחה לשוק העבודה מהאוניברסיטה העברית ומרכז טאוב. "שני סוגי העובדים יתחילו להתנהג בצורה שמרנית יותר, האחד יחשוב פעמיים לפני שיעזוב את העבודה הנוכחית שלו והשני יסתפק
בפחות כי הוא מודע לכך שהרבה אנשים מחפשים עתה עבודה, כל זה תחת ההנחה שאנשים הם שונאי סיכון בתנאים של חוסר ודאות". כך גם לגבי המעסיקים: "אם מעסיק חשב לשכור כמה עובדים, אולי עכשיו הוא יחשוב פעם שנייה", אומר קמחי.

במקרה של עסקים שנכנסים למשבר כלכלי - אם באופן ישיר כי נאלצים לסגור עסק עקב הוראות פיקוד העורף ואם באופן עקיף בשל ירידה בהזמנות - המעסיקים יידרשו לצעדי התייעלות.

"מחקרים מראים כי העובדים החלשים יותר הם שסובלים באירועים כאלו. כי למעסיק קשה יותר לוותר על עובד ברמות השכר הגבוהות שלא בטוח שיוכל לגייס אותו מחדש לאחר שהמצב ישתפר, אבל את העובד בשכר מינימום קל יותר לפטר, כי אם הוא לא יחזור כשהמצב ישתפר יהיה אפשר להחליף אותו בעובד אחר", אומר קמחי ומוסיף: "המנהלים הבכירים נפגעים הכי הרבה בשכרם בתקופות קשות".
מיקי פלד