השופטת אלשיך: "הטענה שזייפתי פרוטוקול התבררה כעורבא פרח"
אלשיך מגיבה לראשונה לפרשת הפרוטוקול המשופץ ומביעה עמדתה לגבי עצומת התמיכה של 100 עורכי דין בה
"בסופו של יום אותה האשמה חמורה ב'זיוף פרוטוקול' אשר עמדה בליבת התלונה... נדחתה והתבררה כעורבא פרח" – כך טוענת סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, בהתייחסה במסגרת החלטה שיפוטית לפרשת הפרוטוקול המשופץ.
השופטת אלשיך מסרה לפני זמן קצר החלטה בה דחתה את בקשתה של רחל סופר הנמצאת בהליכי פשיטת רגל מזה 3 שנים לפסול עצמה, ובמסגרת ההחלטה היא מתייחסת בצורה מפורטת, ובאופן חריג, לפרשת הפרוטוקול ולספיחים של הפרשה, ומגיבה בכך לטענות שהעלתה נגדה סופר.
לדברי אלשיך בהחלטתה, לטענה שהיא 'זייפה פרוטוקול' "אין זכר בהחלטת הנציב עצמו שעניינה תיקון החלטה שלא בהתאם לפרוצדורה והיא נדחית בשתי ידיים בהחלטתו המפורטת של כב' הנשיא ד"ר אשר גרוניס".
אלשיך כתבה עוד כי נימוקיה הכלליים של סופר כעילה לפסילתה סבבו סביב הנחה של סופר כי בינה לבין הנאמן בתיק, עו"ד איתן ארז "קיים קשר חריג והדוק, אשר אינו מאפשר לי לדון באורח אובייקטיבי בתיקים בהם מופיע עו"ד ארז". אלשיך מתייחסת לטענת סופר לפיה עו"ד ארז הוא אחד מ-100 החותמים על עצומת התמיכה באלשיך במסגרת פרשת הפרוטוקול וכותבת על המכתב כי "הלכה למעשה חתומים עליו עורכי דין, לרבות אחד מבאי כוחה לשעבר (של רחל סופר). זאת כאשר עורכי הדין החתומים על המכתב ביקשו לשיטתם לא לקבוע מסמרות לעניין התלונה שנדונה כנגדי, אלא לצאת כנגד אווירה כללית של התלהמות וחריצת דין מראש".
לדברי אלשיך, "למרות שהנציב סבור, לשיטתו, כי תופעת מכתב התמיכה הינה בלתי ראויה ויש ליתן עליה את הדעת במישור של כללי האתיקה החלים על עורכי דין, הרי שאף הוא מביע את דעתו באורח מפורש, כי מכתב שכזה אינו מקים עילת פסילה גורפת החלה בכל תיק בו מופיע אחד מחותמי המכתב".
אלשיך מוסיפה כי "אין במכתב התמיכה של הפרקליטים אשר כלל לא הופנה אלי ולא הגיע לידי, וידיעתי לגבי תוכנו וזהות החותמים עליו הינה מן התקשורת ומתוך שאילתות שהועברו אלי באמצעות דוברות בתי המשפט. למיטב ידיעתי והבנתי אין בו אלא גילוי הערכה בתחום המקצועי, תחום בו היתה ונותרה ההיכרות ביני לבין חותמי המכתב. חזקה על אותם פרקליטים אשר הופיעו לפני לא אחת – לעיתים זכו בתיקיהם ולעיתים יצאו כשידם על התחתונה – כי למיטב הבנתי אין הם מצפים למאומה אשר יחרוג מדרך התנהלות זו".
לדברי אלשיך "אחזור ואבהיר: לא אני ביקשתי את כתיבת המכתב, ואני דוחה בשאט נפש את הרמיזות בעניין זה, וודאי את 'החשש' שאני עלולה 'לזכור' מי חתם על המכתב ומי לא, בכל האמור בתוצאות שתתייחסנה אל בקשות שיגיש לבית המשפט".
אלשיך אף כותבת בהחלטתה כי "אין כל ממש באותו 'קשר אישי' לכאורה ביני לבין עו"ד ארז, אשר פשוטו כמשמעו הינו יצירה מלאכותית של עיתונאים וגורמים בעלי עניין אחרים, אשר 'הודבקה' לי זה מכבר, ולמותר לציין כי הדבר נעשה בלא כל אחיזה במציאות". לדבריה, "עו"ד ארז כמוהו כפרקליטים אחרים המתמחים בדיני חדלות פרעון אומנם מופיע לפני אולם כל אותה חרושת שמועות על קשר החורג מכך אינה אלה יציר דימיון תקשורתי גרידא. עיתונאים שעשו ספקולציות הצליחו לנטוע אותן ספקולציות כעובדות ועתה הפך הוויכוח רק לשאלה עד כמה הקשרים שלי עם עו"ד איתן ארז עמוקים ואמיצים".
לדברי אלשיך, דוגמה מובהקת לכך מצויה בטענה של רחל סופר לפיה בתה של מזכירתה של אלשיך הועסקה כמזכירה במשרדו של עו"ד ארז, והיא כותבת כי "לא רק שאין לי יד ורגל בהעסקה זו של גב' אלה קוסטינר באותה עבודה, אלא שמיטבם של דברים ומאחר ואין לי כל קשר שוטף עם עו"ד ארז, הרי שהדבר התגלה לי אך במאוחר ודווקא מתוך אחת הבקשות שהוגשו בתיק של החייבת עצמה".
לדברי אלשיך בעובדה זו אין עילה לפסלות שופט: "במלוא הכבוד הראוי, ההחלטות בלשכתי מתקבלות וניתנות על ידי, וודאי שלא בידי מזכירתי ובוודאי שאין היא מורשה או נוהגת 'ללחוש על אוזני' בעניינים הנוגעים להכרעות במחלוקת המונחות בפני. פעם נוספת דומה כי עסקינן בניסיון לתבל וליצוק חיים מן הגורן ומן היקב לאותו קשר אישי דימיוני ביני לבין עו"ד ארז שהלכה למעשה אינו קיים כלל ועיקר".