הדולר לא עוצר: עלה ב-0.7% ושערו היציג - 4.035 שקלים

הדולר המשיך היום (ה') בהתחזקות מול השקל לאחר שכבש אתמול שיא של יותר משלוש שנים כשהצליח לעלות מעל לרמה הפסיכולוגית של 4 שקלים.

הדולר עלה ב-0.7% ושערו היציג נקבע על 4.035 שקלים - שיא של שלוש שנים. היורו זינק ב-1.2% ושערו היציג נקבע על 4.96 שקלים, שיא מאז מאי.

שערו היציג של הדולר עלה אתמול ב־0.65% ונקבע על 4.008 שקלים, שיא של שלוש שנים. זאת, על רקע המדד השלילי של יוני והמתיחות הביטחונית הגוברת בסוריה. המטבע האמריקאי התחזק ב־4.9% מתחילת השנה מול השקל.

השאלה כעת היא מה יקרה לשער החליפין של השקל. מה שיקבע זאת במידה רבה הוא "החשבון השוטף במאזן התשלומים", המבטא את הפער בין סך היבוא והיצוא של כלל הסחורות והשירותים.

כשסך היבוא גדול מסך היצוא, יוצא מהארץ מט"ח לחו"ל כדי לממן את עודף היבוא. במקרה כזה גדלים הביקושים למט"ח, וכשהביקוש עולה על ההיצע, מתחזקים שערי החליפין של המטבעות החשובים מול שער השקל.

על מה שצפוי לנו בתחום זה אפשר היה לעמוד כבר לפני 10 חודשים, במסיבת עיתונאים שכינס נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. "המגמות בחשבון השוטף של מאזן התשלומים מתחילות להשתנות", אמר אז פישר, "לאחר שהתרגלנו בשנים האחרונות לעודף מתמשך גדול בחשבון השוטף. אנחנו צופים בשנה הקרובה חשבון שוטף פחות או יותר מאוזן. המשק הישראלי יכול אמנם להתקיים בסביבה של חשבון שוטף מאוזן, אולם זוהי מציאות חדשה שיש להכיר אותה"
.
כמה שבועות לאחר מכן כינס נגיד בנק ישראל מסיבת עיתונאים נוספת, שבה העריך כי ב־2011 יירשם בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גירעון של 1% מהתוצר (כ־2.5 מיליארד דולר), לאחר שמונה שנים רצופות של עודף. ביחס ל־2012 העריך פישר כי הגירעון בחשבון השוטף יסתכם בכ־3.5 מיליארד דולר.

המשמעות המעשית של תחזיות הנגיד היא שזרם הדולרים העצום שהגיע לארץ בשנים האחרונות, בין היתר על רקע העודף בחשבון השוטף, וגרם להתחזקות השקל, צפוי לשנות כיוון ולצאת מישראל. התפתחות כזאת חייבת בהכרח להביא להיחלשות השקל, כפי שאכן קורה מתחילת השנה. סיבה נוספת לחולשה המתמשכת של השקל היא המשך יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ. מנתונים שפרסם החודש בנק ישראל מתברר כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה מימשו הזרים איגרות מק"מ בסכום נטו של קרוב ל־18 מיליארד שקל. חלק גדול מהסכום הומר למט"ח והועבר להשקעות במדינות אחרות. עם זאת, ההערכה היא שיציאת הזרים מהמק"מ מוצתה והיא לא תשפיע יותר על שער החליפין.

"לשערי חליפין אין תחזיות, בקושי הנחות עבודה. בכל זאת, כשיש שינויים מהירים בשער החליפין – לכל כיוון – התחזיות לטווח קצר נוטות להיות סתגלניות – הן ממשיכות עם הכיוון החדש ומקצינות אותו. יש להיזהר מאוד עם תחזיות כאלו. המצב כרגע הוא שכל פיחות נוסף בשקל יגרום לו להתרחק מהתחום בו הוא 'אמור' להימצא משיקולים כלכליים. זו יכולה להיות תוצאה של אינרציה ומומנטום, בצד חששות ריאליים לגבי המצב הכלכלי, הפיסיקאלי והגיאו-פוליטי, בשילוב השינויים שנעשו במדיניות המס, שתרמה, בחודשים האחרונים, למכירה מוגדלת של מק"מ על ידי תושבי חוץ", כותב רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.

המשך יציאת הזרים משוק המק"מ נובע מכמה גורמים: הירידה באטרקטיביות המשק הישראלי; המצב הביטחוני באזור; המלחמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במט"ח בתחילת השנה שעברה; ביטול הפטור ממס בשיעור של 15% למשקיעים זרים על רווחים במק"מ ובאיגרות חוב לטווח קצר, וארבע הפחתות הריבית בהיקף מצטבר של 1% שביצע בנק ישראל מאז אוקטובר האחרון, שהקטינו את כדאיות ההשקעה קצרת הטווח בשקל.