שר־על לענייני כלכלה מחפש חיזוקים חיוביים

אבטלה ותעסוקה: החישוב החדש של הלמ"ס שגילה עוד 52 אלף מובטלים

בשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס כי שיעור האבטלה בישראל הוא לא 5.6% אלא 6.5%, כלומר לכאורה עלייה דרמטית של יותר מ־30%. מספר המובטלים, על פי הלמ"ס, אינו 175 אלף אלא 227 אלף. ההסבר לכך אינו נמצא בשינוי דרמטי במצב הכלכלי במשק, אלא בשינוי בשיטת החישוב. מעתה, אמרו בלמ"ס, תותאם שיטת החישוב של שיעור האבטלה לזו המקובלת במדינות ה־OECD. קברניטי המשק, שהתגאו עד כה בשיעור האבטלה הנמוך ביותר בישראל מאז 1983, יכולים להתנחם בכך שלפי המדגם החדש, שיעור האבטלה בפברואר דווקא "ירד" מ־6.6% ל־6.5%, ונראה שכרגע לפחות מגמת שיעור האבטלה נמצאת בירידה. עם זאת, עולה השאלה מהו הנתון האמיתי במשק הישראלי. פעילים חברתיים טוענים כי השיעור האמיתי הוא לפחות כפול ולא מן הנמנע כי גם אם הם מגזימים, שיפור נוסף של האומדן לאבטלה יגלה כי אכן כך.

מה שמעניין הוא שאף שגם חיילי צה"ל בסדיר הוכנסו לחישוב החדש והם למעשה 100% מועסקים, ואף שהפסיקו להתייחס לעולים כאל מגזר נפרד, שיעור האבטלה גדל ולא קטן. הסבר מסוים עשוי להסתתר בעובדה שהמדגם שבו משתמשים סוקרי הלמ"ס גדל. עד כה נבדקו כ־370 יישובים בישראל ובסקר האחרון נדגמו כ־470 יישובים, כאשר חלק גדול מהיישובים שהתווספו הם יישובים ערביים ויישובים בפריפריה, שם שיעור האבטלה גבוה יותר.

לדברי מרק פלדמן, האחראי על סטטיסטיקת תחום העבודה בלמ"ס, השינוי בשיעור האבטלה נובע כנראה מהשפעת שינוי ההגדרות השונות וממעבר לסקר חודשי, שהנתונים שנאספים בו נחשבים למדויקים יותר מהסקר הרבעוני שאיתו עבדו בלמ"ס עד עתה: "הכל יחד נתן את התוצאה שהתקבלה. עוד אי אפשר לשים אצבע ולהגדיר מהו אותו פקטור בולט ובודד שהביא לתוצאה זו". עם זאת, אומר פלדמן, אין כל כוונה לשנות את המדגם ואופן החישוב, שכן אין מדובר בטעות. לדבריו, בסופו של דבר הנוסחה החדשה אומדת טוב יותר את שיעור האבטלה במשק מאשר לפני כן.

תעסוקת המבוגרים מדאיגה

לאחרונה פרסם בנק ישראל כי תעסוקת הגברים החרדים עלתה ל־45% בשנה שעברה לעומת 39% ב־2009, אולם
השינוי נובע מתהליכים פנימיים בחברה החרדית ולא ממדיניות ממשלתית כלשהי. אותו הדבר בתעסוקת נשים ערביות, שעלתה בשנים האחרונות לאטה עד לשיעור של כ־25%, לאחר שעמדה על 20% בתחילת שנות האלפיים. גם כאן, התשובה לשינוי באה מהסוציולוגיה.

מה שעשוי היה לחולל מפנה הוא דו"ח טרכטנברג, שאושר בחלקו בממשלה. בעקבות לחץ חרדי, ירד מסדר היום נושא הגדלת התעסוקה בציבור זה, אולם אושרו תקציבים של מאות מיליוני שקלים להקמת מרכזי הכשרה ולסבסוד מעונות לנשים ערביות ולאמהות חד־הוריות.

מי שעוד מחכים להשקעה ברורה ולמדיניות מסודרת הם העובדים המבוגרים, שם שיעור האבטלה אמנם נמוך (4.5% מגילי 55 ומעלה), אבל העתיד צופה כי זו תהפוך לאחת הבעיות הקשות של שוק העבודה בשנים הבאות עם הזדקנות האוכלוסייה. בשנתיים האחרונות החל משרד התמ"ת לערוך ערבי תעסוקה מתוקשרים למחפשי עבודה מבוגרים ואף הקים מרכז ייעודי בתל אביב, אבל נראה שהנושא עוד לא מקבל את החשיבות הראויה לו.
מיקי פלד

יחסי עבודה: העובדים גילו מחדש כמה כוח יש להם

באופן מעט אירוני, את המפנה הדרמטי ביותר ביחסי העבודה במשק הישראל בשנים האחרונות הביא לא אחר מבנימין נתניהו. בתמורה לשידוך מפלגת העבודה לממשלתו, הסכים נתניהו לתת ליו"ר ההסתדרות עופר עיני הסכמה ל־12 תיקוני חקיקה שהגדילו את כוח ארגוני העובדים והקשיחו את העונשים על הפרות חוקי העבודה.

מאבק הרופאים, שנמשך כשנה, השפיע גם הוא על מערכת יחסי העבודה בכך שבאופן תקדימי נפרץ הסכם חתום בין ארגון עובדים למעסיקים, רק בשל התנגדות ארוכה של ציבור קטן יחסית מקרב כלל הרופאים, עד כדי ביזוי החלטות בית הדין הארצי לעבודה.

במקביל, הכנסת גם היא הגדילה את כוחם של העובדים, בעיקר ח"כים כמו שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד), שהמשיכו את שיתוף הפעולה מהכנסת הקודמת והביאו לחקיקת כמה חוקים חשובים. גם מעמדם של עובדי הקבלן נראה עתה מעט יותר אופטימי עם חתימת ההסכם לגביהם בין ההסתדרות למשרד האוצר, שקבע בין השאר את קליטתם להעסקה ישירה והשוואת תנאי חלק מעובדי הקבלן.
מיקי פלד

אי־שוויון: ישראל עדיין מדורגת בין המדינות האחרונות במדד אי־השוויון

קשה לאמוד את השינוי בשיעור העניים ובפערי ההכנסות, שכן מדובר בשינויים ארוכי טווח, שאורכים שנים. ממשלת נתניהו לא שינתה את התמונה - לטובה או לרעה. שיעור העניים בישראל עמד ב־2010 על 20% וככל הנראה אותו נתון נכון גם לימים אלו. מדד ג'יני - המודד את פערי ההכנסות במשק - דווקא קטן ב־1.3% בין 2009 ל־2010, כלומר הפערים קטנו, גם אם באופן זניח. אולם נתון זה מטעה, שכן כאשר מסתכלים על פערי ההכנסות מאז 1999, רואים כי המדד גדל ב־6.9%, כלומר הפערים בין העניים והעשירים לא רק גדלו, אלא שהמגמה היא גידול מתמיד בפערים.

זו לא תוצאה של מדיניות ממשלה מסוימת, אלא של כל הממשלות שמורידות מסים מהעשירונים העליונים ושוחקות קצבאות לעשירונים שלמטה. בשורה התחתונה ישראל עדיין ממוקמת במעלה אי־השוויון במדינות ה־OECD.
מיקי פלד

תקשורת: התחרות גברה, אך המדיניות תקועה בעבר

כמעט כל צרכן חש זאת - מצבו בתחום התקשורת כיום טוב משמעותית משהיה טרם חילופי השרים. מחירי הסלולר ירדו, האינטרנט רחב הפס הולך ומתקדם, וגם ספקיות הטלוויזיה הרב־ערוצית נדרשו להציע לצרכן מחירים סבירים, אל מול האלטרנטיבה החינמית אך המוגבלת - עידן פלוס.

שני המהלכים החשובים ביותר בתקופת שר התקשורת משה כחלון עד כה היו הפחתת קנסות היציאה בכל הענף, והכנת השטח לכניסת תחרות בסלולר באמצעות הפחתת דמי הקישוריות והענקת רישיונות למפעילים וירטואליים ופיזיים (מירס וגולן טלקום). את השפעת הפחתת קנסות היציאה חווה הצרכן ב־2011, את כניסת התחרות בסלולר יחווה ב־2012.
אך בכל אותן שנים התעכב הטיפול במדיניות ארוכת טווח. אטיות וחוסר החלטיות באשר למבנה שוק התקשורת עלולים למסמס את ההישגים של כחלון בתקופת השר שיבוא אחריו. בשלוש השנים שחלפו אפשר היה לעשות יותר באופן היקפי, אך המיקוד בתחום הסלולר, ובעיקר הנטייה להתמקד בעיקר במערכת היחסים בין הצרכן לחברות, הותיר מאחור תחומים אחרים, שחוזרים לשולחן השר ודורשים פתרון דחוף.
גילעד נס

חינוך: העלויות יירדו, הפיקוח ישתפר אבל לאיכות אין פתרון בעתיד הקרוב

נושא החינוך זוכה להרבה תשומת לב מהממשלה הנוכחית אבל התמורות והשינויים יקחו זמן רב. וכך, למרות שהפיקוח על המסגרות צפוי להשתפר, ועלויות החינוך יירדו באופן ניכר, ספק אם מי שילדיו לומדים היום במערכת החינוך יזכה ליהנות מפירות השינוי.

המלצות ועדת טרכטנברג הביאו להחלטת הממשלה להרחיב את היצע מעונות היום ואת הקריטריונים לזכאות לסבסוד, ליישם את חוק חינוך חינם מגיל 3, להרחיב את היצע הגנים הציבוריים, להרחיב את שעות הפעילות במסגרות החינוכיות לגילאי 3–9 ליום לימודים ארוך, להגביל ולפקח על מחירי ספרי הלימוד ולקצץ בנטל תשלומי ההורים.

ההחלטה צפויה להוזיל באופן משמעותי את גידול הילדים, כאשר חישוב גס מעריך חיסכון של כ־100 אלף שקל לילד מגיל 0 עד 18, עם זאת, החלטת הממשלה עוד רחוקה מיישום, והיא צפויה להתממש במלואה רק בעוד כחמש שנים.
במקביל, באוגוסט האחרון נחתם הסכם עוז לתמורה למורי בתי הספר התיכוניים, המצטרף לרפורמת אופק חדש בבתי הספר היסודיים ובגנים, ויביא לעלייה במשכורות המורים עם הרחבת שעות העבודה והגדרת חלק מהשעות כשעות עבודה פרטניות עם התלמידים. מנגד, במלאות חמש שנים לרפורמת אופק חדש בקיץ הקרוב היא עלולה להיפתח לדיונים מחדש, כיוון שרבים המורים והגננות שאינם מרוצים מתנאי השכר.
ליאור בן דוד

מסים: הלחץ הציבורי גרם לשינוי מוחלט במדיניות

עד המחאה החברתית בקיץ האחרון ודו"ח טרכנטברג שחובר בעקבותיה, נקטה הממשלה מדיניות של הורדת המסים הישירים - מס חברות ומס הכנסה. ב־2006 נכנסה לתוקפה הרפורמה הרב־שנתית להפחתת מסים שמאחוריה עמד ראש הממשלה נתניהו. על פי מתווה הרפורמה, מס החברות היה אמור לרדת בהדרגה בכל שנה עד שיגיע לשיעור של 18% ב־2016. גם מס ההכנסה ליחידים היה אמור לפחות משמעותית.

הפחתות המס הישירות גרמו לכך שהמס העקיף (על מוצרים ושירותים) עלה ותרם להעמקת הפערים הכלכליים בין עשירים לשאר האוכלוסייה, שכן מס העקיף הכביד בעיקר - ועדיין מכביד - על מעמד הביניים והמעמד הנמוך.
ב
־1 בינואר 2012 נכנסו לתוקפן כמעט כל ההמלצות מפרק המסים של דו"ח טרכטנברג, שמטרתן היתה העלאת מסים לעשירים וחברות שנועדה להקטין את הפערים החברתיים ולהכניס יותר כסף לקופת המדינה מחד, והפחתת מסים, הענקת נקודות זכות והפחתת מכסים שנועדו להוריד את יוקר המחיה בישראל מאידך.

בעקבות ההמלצות עלה שיעור מס החברות ל־25%, המס על רווחי ההון עלה מ־20% ל־25%, בוטלו רוב הפחתות מס היחידים, התקבלו 2 נקודות זיכוי לגבר לכל ילד עד גיל 3, מס הכנסה שלילי הורחב לפריסה ארצית, בוטלו מכסים על יבוא מוצרים שונים והועלה סכום הקניות באינטרנט הפטור ממכס.

שינויים אלו היו אמורים להקל על מעמד הביניים, אך בפועל התוספות לנטו וההטבות יוסיפו ברוב המקרים עשרות שקלים בלבד לנטו, ולא מדובר בשינוי משמעותי.
הדר קנה

דיור: מחירים גואים מחכים לרפורמות תקועות

צוות 100 הימים שהקים ראש הממשלה נתניהו עם בחירתו העלה את נושא המקרקעין למרכז העניינים. התוכנית כללה שתי רפורמות: האחת במינהל מקרקעי ישראל שמטרתה שינוי מבני בגוף המנהל את קרקעות המדינה והשנייה היא רפורמת חוק התכנון והבנייה שמטרתה מחיקת החוק מ־1965 והעמדת חוק שיפשט הליכים בירוקרטיים, ישפר את הליכי התכנון וייעל את הליכי הוצאת ההיתרים.

במבחן המציאות, שלוש שנים לאחר בחירת נתניהו, שתי הרפורמות תקועות: הרפורמה במינהל בגלל חילוקי דעות בסוגיות הקשורות באדמות הקק"ל. הפרומה בחוק התכנון והבנייה שאותה ניסה נתניהו לזרז - בגלל התנגדות ציבורית עזה. ההצבעות בחוק שתוכננו לסיום מושב החורף של הכנסת נדחו לתאריך לא ידוע. מעל רפורמה זו מרחף גם משבר קואליציוני שהחל בגלל התנגדות של סיעת ישראל ביתנו.

במהלך שלוש שנות קדנציית נתניהו נרשמה עלייה במחירי הדיור שהגיעה לנקודת רתיחה ביולי האחרון. על פי הלמ"ס בין הרבעון הראשון של 2009 לרבעון הראשון של 2011 חלה עליה הדרגתית במחירי הדיור. למשל על פי הנתונים, דירת 4 חדרים באזור המרכז שמחירה עמד על 932 אלף שקל בתחילת 2009 עלה לכ־1.17 מיליון שקל בתחילת 2011, זינוק של כ־25%. התוצאה הישירה של העליה במחירי הדיור מתבטאת בקיפאון של שוק הנדל"ן שהחל כבר בחודש מאי 2011. גם מחירי השכירות טיפסו. על פי נתוני הלמ"ס דמי השכירות במרכז בדירות 4 חדרים זינקו בכ־12%. כך למשל בדירת 4 חדרים שדמי השכירות שלה עמדו על 3,025 שקל בתחילת 2009 והאמירו לכ־3,401 שקל ב־2011.
שירלי ששון-עזר

חשמל ודלק: בפתחה של התקופה היקרה ביותר

מחירי הבנזין בישראל מפוקחים על ידי מינהל הדלק שבמשרד האנרגיה והמים, כך שמרכיביו קבועים ומתחלקים בין מס ישיר (בלו), מע"מ, מחיר הבנזין באגן הים התיכון ומרווח שיווק החברות. בתחילת 2009 רכשו אזרחי ישראל ליטר בנזין (תזקיק) ב־4.75 שקל, אולם בתום כהונת שנה לממשלת נתניהו זינק המחיר לכ־6.5 שקל. בשנה לאחר מכן נרשמה עלייה במחירי התזקיקים, ומחיר הדולר המשיך לעלות עד שיא של 6.71 שקל לליטר בסוף השנה. לקראת 2011 מצא האוצר פטנט וביקש להעלות את המס ב־40 אגורות לליטר.

הבעיה היתה שמחיר חבית הנפט השתולל, ובתחילת ינואר נרשם שיא חדש של 7.14 שקל. נתניהו נחלץ לטובת העם והוריד את המס כך שליטר נמכר ב־7.04 שקל, רק כדי לגלות שבמרץ מחיר הבנזין בעולם זינק ל־7.30 שקל. מאז מנהלת המדינה קרב מאסף נגד מחיר החבית העולמי, עד לשיא של 8 שקלים לליטר. עבור האזרחים הסובלים הפתרון היה יכול לבוא רק באמצעות הורדת המס על הבנזין או ביטול המע"מ שמוטל עליו. הנחה שהאוצר מעוניין בזה.

באופן מפתיע, דווקא תעריפי החשמל בישראל ירדו בשנים האחרונות, פועל יוצא של שימוש גובר בגז להפעלת תחנות הכוח. לפי דו"חות חברת החשמל לסוף 2011, עלות ייצור קילו־ואט בודד של חשמל באמצעות גז היא כ־14 אגורות, ואילו השימוש בסולר לייצור אותה כמות עולה כ־1.1 שקל. התוצאה - ברוב המקרים עלייה בשימוש בגז טבעי גרמה לירידה בתעריף החשמל, ולהפך. בחינת שלוש השנים האחרונות מעלה שבמאי 2009, עם כינון ממשלת נתניהו, עמד תעריף החשמל על 52.59 שקל לקוט"ש, לא כולל מע"מ. בפברואר 2010, שיא השימוש בגז מצרי וישראלי, הוא ירד ל־43.59 אגורות לקוט"ש, לא כולל מע"מ. טיפוס המחיר החל כי הגז המצרי נעלם מהמערכת, והצפי הוא למחיר של כ־54 אגורות לא כולל מע"מ מאפריל 2012.
ליאור גוטמן

יוקר המחיה: המחאה הניעה את משרד התמ"ת, אולי מוועדת המזון תצא בשורה

המחאה החברתית השפיעה על התנהלות משרד התמ"ת בכל הנוגע לטיפול יוקר המחיה בישראל, היא היתה זו שהסמיכה את המשרד לעמוד בחוד החנית לטיפול בנושא, וגרמה לו לחשב את מסלולו מחדש.

עם פרוץ מחאת הקוטג', בחודש יוני, הכריז שר התמ"ת שלום שמחון על הקמת ועדת המשנה לבחינת ענף החלב בראשות מנכ"ל משרדו שרון קדמי, שהיתה אמונה לבחון את הכשלים שהובילו להתייקרויות בענף ולפעול להוזלתן. ואולם עד כה לא הצליחה הוועדה, שפרסמה את המלצותיה בסוף יולי, להעביר את ההמלצות לאישור הממשלה, בין היתר על רקע לחץ הלובי החקלאי והתנגדות משרד החקלאות, ושרים וחברי כנסת מש"ס, ישראל ביתנו והליכוד. בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" פשרה מסתמנת שאליה הגיעו נציגי משרד החקלאות והאוצר, וזו צפויה להיחתם סופית, לדברי מקורבים, בשבועות הקרובים. הפשרה תטפל בהפחתת מחיר המטרה של החלב במתווה מדורג; בשינוי שיטת החישוב של מחיר המטרה; בפתיחת ענף הגבינות הקשות ליבוא; ובדיווח של רפתות ומחלבות על רווחיות.

הוועדה המרכזית, ואולי זו שצפויה להביא בשורה לצרכנים בנוגע ליוקר המחיה, הנה הוועדה לבחינת ענפי המזון והצריכה, גם היא בראשות קדמי, שהוקמה בסוף יוני בהוראת שמחון ושר האוצר שטייניץ. הוועדה, שהיתה אמורה לפרסם מסקנות תוך ארבעה חודשים, פרסמה עד כה המלצות חלקיות שעוסקות בהפחתת מכסים ובצרכנות. מדובר בהמלצות כגון הפחתת המכס על מזון מעובד ועל בשר טרי וקפוא, וחובת הבלטת מוצרים בפיקוח.

פרק התחרותיות, שבדו"ח הביניים של הוועדה היה נדמה שצפוי להביא בשורה של ממש - שכן כלל כיוונים מרחיקי לכת כגון הגבלת צמיחה של קמעונאים ופיקוח על מרווחים של יצרנים שחולשים על נתחי שוק גבוהים - צפוי להתפרסם בסוף אפריל.
טל ליטמן