ההצעה לריסון שכר הבכירים אושרה פה אחד בוועדת השרים לחקיקה
ההצעה תגיע לשולחן ועדת הכספים רק במושב הקיץ, בתקווה שהחקיקה תושלם לפני הפגרה שתחל בסוף יולי. השר יעקב נאמן: "מדובר בהצעת חוק מאוזנת שנעשתה לאחר מחקר משווה בכל העולם". הצעת חוק נוספת שאושרה קובעת כי תשלומים של צרכנים יירדו כאשר המדד אליו הם צמודים יורד
ההצעה לריסון שכר הבכירים אושרה היום (א') פה אחד בוועדת השרים לחקיקה. בשבועות הקרובים תעלה ההצעה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, אך היא תגיע לשולחן ועדת הכספים רק במושב הקיץ, לאחר פגרת האביב, בתקווה שהחקיקה תושלם לפני הפגרה הנוספת שתחל בסוף יולי.
מדובר למעשה בהמלצות ועדת נאמן מלפני שנה עם תוספות. הוועדה אינה מגבילה את השכר בחברות הציבוריות אך היא קובעת כללים לנורמות מקובלות שלפיהן יקבע השכר - כללי משל תאגידי הממשיך את תיקון 16 לחוק החברות.
לפי ההמלצות, תיקבע מדיניות תגמול על ידי ועדה מיוחדת שימנה הדירקטוריון. הוועדה תהיה מורכבת מרוב של דירקטורים חיצוניים ושאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. המלצות הוועדה יוגשו לאישור הדירקטוריון ומשם לבעלי המניות, שם המדיניות תאושר רק ברוב של בעלי מניות המיעוט, שאינן קשורות לבעל השליטה. במידה והמדיניות לא אושרה, הדבר יחזור לדירקטוריון שיהיה חייב להתייחס לתוצאות האסיפה הכללית ולבסוף הוא זה שיבחר את המדיניות כך שההכרעה הסופית היא של הדירקטוריון.
במילים פשוטות, הוועדה דורשת מהחברה, או יותר נכון מהדירקטוריון, להתנהג בבגרות. נאמן ואנשיו מאמינים שחברה רצינית תתבייש להעניק שכר למנכ"ל שגבוה פי 50 או 100 מהשכר הממוצע בחברה (בהמלצות המתוקנות, הממוצע כולל עובדי קבלן). המלצות נאמן משלימות תיקוני חקיקה רבים בשנים האחרונות המגבירים את כוחם של בעלי מניות המיעוט, עצמאותו של הדירקטוריון ואחריותו וכן התגברות כוחם של המוסדיים.
שר המשפטים, יעקב נאמן, ציין בישיבה כי ועדת השרים לחקיקה תעקוב אחרי ביצועי החוק וההתפתחויות בשוק בעקבותיו. לדברי נאמן, ב-2015 תיערך בדיקה מקיפה של הנושא. "מדובר בהצעת חוק מאוזנת שנעשתה לאחר מחקר משווה בכל העולם וב-OECD. אני מאמין שישראל תשמש אור לגויים בתחום חשוב ומורכב זה".
המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, הדגיש בדיון כי שכר עובדי הקבלן באותן חברות יהוו שיקול בקביעת מדיניות השכר. כמו כן ציין כי יהיה אישור פרטני של שכר המנכ"ל ממנו נגזרים משכורות שאר הבכירים בחברה, וכי בחלוקת אופציות יתחשבו בביצועים ארוכי טווח של הפירמה.
יוזמי החוק המקורי להגבלת שכר הבכירים חברי הכנסת, שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד), צפויים לתבוע בכנסת הכנסתם של שינויים בהצעה. לדבריהם, הצעת החוק שאושרה "היא אחיזת עיניים, ולא תביא להפחתה של שקל אחד בשכר הבכירים השערורייתי".
"צר לנו על כך שהצעת החוק ההגיונית והפשוטה לביצוע שהגשנו כבר לפני שנתיים, ועל פיה שכר הבכיר לא יעלה על פי חמישים מהשכר הנמוך ביותר – טורפדה במשך שנתיים בועדת נאמן והסתיימה בהצעה העלובה המועלית כיום", מסרו השניים. הם ציינו כי נוכח האכזבה, יניחו מחדש את הצעתם המקורית בשבועות הקרובים.
הצמדה דו כיוונית למדד
הצעת חוק נוספת שאושרה בוועדת השרים לחקיקה, נוגעת להצמדה של עסקאות למדדים השונים (מדד המחירים לצרכן, מדד תשומות הבניה או מדד הצמוד למטבע זר). לפי ההצעה, ההצמדה תהיה דו כיוונית ותופיע ככזאת על גבי החוזה האחיד, כלומר: כשהמדד יעלה הצרכן ישלם יותר, אך כשהמדד ירד הצרכן ישלם פחות. מדובר ביוזמה של ח"כ שי חרמש, חבר ועדת כספים (קדימה), שגובשה על ידיו ובשיתוף עם צמרת האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים.
לדברי לשכת חרמש, "בחוזים אחידים רבים מופיע תנאי הקובע שער מזערי למדד אליו הצמידו (בדרך כלל בגובה המדד ביום חתימת החוזה); המשמעות היא, שאם עלה ערכה הריאלי של התחייבות כספית, אזי הצרכן ישלם יותר אך אם ערכה הריאלי ירד, הצרכן מחויב לשלם על מוצר יקר יותר מערכו. במקרים רבים, כמו בהלוואות או משכנתאות נתון הצרכן בנוסף גם ללחץ כספי, בעתיו הוא פונה לקבל את הכסף".
חרמש מקווה כי החקיקה תגדיל את האיזון וההדדיות בין הספק הגדול והצרכן הבודד בכל שינוי ובכל מדד אליו הוצמדה העסקה. בחוזים האחידים שייכתבו מעתה ואילך, ייקבע באופן מפורש, כי הצרכן ישלם לא רק יותר כאשר המדד עולה, אלא גם פחות כאשר המדד יורד.