ניצנים ראשונים להתעוררות המחאה הציבורית?

האם המחאה הציבורית הישראלית מתעוררת לחיים? אם לשפוט על פי התרחשויות הימים האחרונים בגזרת שטראוס והצרכנים הישראלים, ייתכן שהתשובה היא חיובית, אף שמוקדם עוד לומר. מובילי מחאת הקוטג' - שהיתה מניצני מחאת קיץ 2011 - שיגרו אתמול (א') מכתב למנכ"ל שטראוס גרופ גדי לסין שבו מחו על מחירי מוצרי החברה בארץ, הנמוכים לטענתם באופן משמעותי בהשוואה למחיריהם בחו"ל. "אם דרישותינו להוריד מחירים באופן מיידי לא ייענו, נקרא לציבור להחרים את מוצרי החברה החל ב־1 במרץ לחודש ימים", הוסיפו.

למודי קרבות מול הצרכן הישראלי בקיץ האחרון, בשטראוס הזדרזו אתמול לטפל מוקדם באש המחאה הצרכנית שהחלה בוערת מחדש. "עשינו כל שניתן לעשות כדי להוזיל את המוצרים, ואני מקווה שהציבור מבין זאת", אמר מנכ"ל החברה בישראל ציון בלס.

הוא הסביר את פערי המחירים בין ישראל לחו"ל בכך "שלקראת חג הפורים הנחגג בישראל ובקהילות היהודיות בעולם, יוצאים הקמעונאים בארץ ובחו"ל בהצעות אטרקטיביות של חטיפי שטראוס עלית".

בעמוד הפייסבוק של החברה נכתב אתמול, כי "מדינות רבות זולות יותר מישראל. כאן - הדלק יקר יותר, הדיור יקר יותר, הנסיעות יקרות יותר, המיסוי גבוה הרבה יותר ומחיר המים עולה מדי שנה בעשרות אחוזים. הדבר משפיע ישירות גם על מחירי מוצרי המזון בעולם הזולים יותר מבישראל".

ובשטראוס לא מגזימים. פסק זמן, החטיף שלהם שעורר את חמתם של יוזמי המחאה החדשה, הוא רק סימפטום קטן לתופעה גדולה יותר שישראל עוד לא נפטרה ממנה: יוקר המחיה. חודשים אחרי שמחאת הקיץ התמוססה - ועמה הזעקה הציבורית הגדולה נגד עלותם הכלכלית הגבוהה של החיים בישראל - ניכר כי השינוי המיוחל עוד לא הגיע.

מאז חודש אוקטובר, אז הורידו חברות המזון את מחירי מוצריהן בצורה דרסטית וגם התקיימה הפגנת ההמונים האחרונה, השתנו כמה דברים, זולת אחד: הדלק, החשמל, הארנונה, המזון ואפילו הפעוטונים - ממשיכים להתייקר בהתמדה. "כלכליסט" בחן את שורת ההתייקרויות הבולטות של ארבעת החודשים האחרונים. השורה התחתונה: יש כמה שירותים ומוצרים שהתייקרותם משמעותית יותר משל חטיף השוקולד.

מוצרי מזון
1.5%+
העלייה במחירי החלב ומוצריו בחודש ינואר לבדו, לפי הלמ"ס

להלן חדשות טובות אך ישנות: בארבעת החודשים האחרונים של 2012 סעיף המזון במדד המחירים (לא כולל ירקות ופירות) ירד ב־1.2%, ותרם את חלקו לירידה של 0.2% שנרשמה בתקופה זו במדד הכללי. בנק ישראל, שבדק לאחרונה את הנושא, ציין בשבוע שעבר כי ירידת מחירי המזון בשליש האחרון של 2011 קשורה בעיקר להוזלת מוצרי מזון בסיסיים על ידי רשתות השיווק, כתוצאה מהלחץ החברתי והחרמות של גל המחאה החברתית בחודשי הקיץ. בכל מקרה, השינויים במחירי המזון השונים לא היו אחידים ונעו לשני הכיוונים.

וכעת לחדשות הרעות והעדכניות: מתחילת 2012 התמונה השתנתה וסעיף המזון בחשבון החודשי התייקר בשיעור די בולט של 0.5%. זאת ככל הנראה על רקע התפוגגות ההשפעה של גל המחאה. בחלק מהמוצרים נרשמו בינואר עליות גדולות, כמו התייקרות של 2.2% במדפי הלחם, זינוק של 4.5% במחיר היוגורט ועלייה של 1.6% במחיר העופות.
אמנון אטד

שכר דירה
2%+
העלייה בשכר הדירה הממוצע בתל אביב באוקטובר־דצמבר 2011

מחאת קיץ 2011 אמנם החלה סביב מחירי הקוטג', אך צברה תאוצה בזכות העלאת נושא הדיור. אלא שבעיית מחירי השכירות עדיין כאן. מנתונים של הלמ"ס עולה כי ברבעון האחרון של 2011 ממוצע דמי השכירות בישראל עלה בהשוואה לרבעון הקודם והן בהשוואה לרבעון המקביל ב־2010. מפירוט המחירים עולה כי שכר הדירה הממוצע ברבעון האחרון של 2011 עמד על 3,192 שקל. מדובר בעלייה של 0.75% בהשוואה לרבעון הקודם ו־1.74% בהשוואה לרבעון המקביל ב־2010.

בתל אביב מחיר השכירות הממוצע עלה ברבעון האחרון של 2011 ב־2% בהשוואה לרבעון הקודם ל־4,621 שקל. בירושלים דמי השכירות הממוצעים ברבעון עמדו על 3,517 שקל לעומת 3,510 שקל ברבעון הקודם, ואילו בחיפה הם טיפסו תוך רבעון מ־2,188 שקל ל־2,221 שקל. בכל מקרה, 2012 רק החלה, אך מגמת ההתייקרות עדיין כאן: מתחילת השנה חלה עלייה של 0.5% במחירי השכירות הממוצעים.
דותן לוי

רכב
2.5%+
ההתייקרות הממוצעת במחירי המכוניות המשפחתיות החל מ־2012

עם פרוץ 2012 הפכה הדרך המובילה את המשפחה הישראלית אל הכביש במכוניתה הפרטית - ליקרה יותר. אם במהלך 2011 רוב המכוניות המשפחתיות (בעלות מנוע 1.6 ליטרים) עלו 120 אלף שקל, הרי שהשנה החדשה הביאה לעדכון המחיר כלפי מעלה ב־3,000 שקל ל־123 אלף שקל.

איך מסבירים את ההתייקרות הזו, העומדת על שיעור של 2.5%? יבואנית מאזדה, דלק מוטורס, העלתה מחירים בעקבות התייקרות הין היפני, ושאר היבואנים יישרו קו. הגורם המרכזי לכך הוא הלחצים שהופעלו מצד חברות הליסינג: עלייה במחירה של מכונית חדשה מביאה לעלייה בערכו של אותו דגם משנת ייצור אחרת בשוק המשומשות, מה שמנפח בסופו של דבר את שווי ציי הרכב של חברות הליסינג.

עליית המחיר משפיעה ישירות גם על כיסם של מחזיקי הרכב הצמוד. שווי שימוש מחושב לפי 2.48% מערכה של המכונית, ולכן מי שייקח מכונית ליסינג ישלם סכום גבוה יותר על שווי השימוש בהשוואה לאשתקד.
תומר הדר

ארנונה
3.1%+
התייקרות הארנונה הכלל־ארצית שנכנסה לתוקף בינואר

ב־1 בינואר נרשמה עלייה במחירי הארנונה הארציים בשיעור כולל של 3.1%. איך מסבירים זאת במשרד הפנים האחראי על הנושא? שם אומרים כי עלייה זו קבועה בחוק ההסדרים במשק המדינה, המחושבת לפי הצמדה למדד יוקר המחיה. לשר הפנים אלי ישי, כך מדגישים שם, אין כל סמכות למנוע את ההתייקרות הזו.

הבעיה האמיתית היא שכלל לא בטוח כי בכך תיעצר העלייה במחירי הארנונה השנה. על פי חוק, הרשויות המקומיות רשאיות להגיש בקשה נוספת לייקור הארנונה בשטחן עד סוף פברואר. בקשות אלה ייבחנו קודם כל במשרד הפנים ולאחר סינון ראשוני הן יגיעו לאישור משרד האוצר. אישור בקשות מיוחדות אינו עניין נדיר בשנים האחרונות. ב־2011 כבר קיבלו עיריות באר שבע וחדרה אישור חריג להעלאת הארנונה למגורים ב־5%.

במשרד הפנים טוענים כי עד לסוף החודש אין ביכולתם לדעת אילו ערים הגישו בקשה להעלאת הארנונה ל־2012.
שירלי ששון־עזר

חשמל
6.6%+
העלייה הצפויה בתעריפי החשמל עד לסוף חודש מרץ הקרוב

לצערו הרב, הציבור הישראלי נאלץ להתרגל בשנים האחרונות להתייקרויות חוזרות ונשנות של תעריפי החשמל. החודשים שחלפו מאז תום המחאה לא שינו מגמה זו. למעשה, עד לסוף הרבעון הראשון של 2012 צפויים מחירי החשמל לעלות ב־6.6%, זאת במסגרת שימוע שהוציאה רשות החשמל להעלאת תעריף החשמל ב־13.4% לאורך שלוש שנים.

הפעימה הראשונה תצא לפועל עד סוף מרץ, והפעימה השנייה תגיע בתחילת 2013 ותעמוד על 2.6%. הפעימה השלישית תיושם בתחילת 2014 ותעמוד על 3.7%. הבעיה היא שבשנה החולפת כבר נרשמה עלייה כפולה בתעריף החשמל, שיוחסה לחסרונו של הגז המצרי, שסיפק עד פברואר 2011 כ־40% מהביקוש בישראל. שורת פיגועים העלימו אותו מהנוף, וחברת החשמל נאלצה להפעיל את תחנות הכוח בסולר, שייקר את תשומות הייצור שלה פי 11. התוצאה: באוגוסט עלו תעריפי החשמל בכ־10% ובנובמבר התייקרו ב־5%.
ליאור גוטמן

דלק
8.4%+
העלייה הצפויה במחיר הבנזין מתחילת השנה ועד מרץ

חודש וחצי בלבד חלפו מאז החלה 2012, אך בזמן הזה כבר הספיק מחיר הבנזין (אוקטן 95) להתייקר ב־5%. ההתייקרות הראשונה נרשמה בתחילת ינואר, אז עלה מחיר הבנזין ב־1.6% ל־7.23 שקלים לליטר, כשבפברואר נמשכה המגמה עם התייקרות של 3.18%, ל־7.46 שקלים לליטר. בתחילת מרץ צפוי להירשם שיא חדש של 7.71 שקלים לליטר - התייקרות של לא פחות מ־25 אגורות לליטר. עליית המחיר מיוחסת לעליית מחיר הנפט העולמי.

התייקרות הדלק אולי גורמת לרבים יותר להשתמש בתחבורה הציבורית, אך גם היא התייקרה בתחילת השנה בשיעור ממוצע של 3%. ההתייקרות מבוצעת במסגרת החלטת הממשלה מ־1997, שלפיה מעדכנים את התעריפים פעמיים בשנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. כך למשל נסיעה בקווי האוטובוסים העירוניים בתל אביב, ירושלים וחיפה עולה 6.6 שקלים.
ליאור גוטמן

מעונות ופעוטונים
8.5%+
העלייה האחרונה במחירי המעונות והפעוטונים המפוקחים

את הבשורה הרעה הזו לא בטוח שכל ההורים שיצאו לרחובות בקיץ האחרון הפנימו כהלכה: מחירי מעונות היום והפעוטונים המפוקחים על ידי משרד התמ"ת עלו בנובמבר האחרון ב־6.6%–8.5%. התשלום החודשי עלה ב־100 שקל ועומד על 2,187 שקל לתינוק ו־1,664 שקל לילד עד גיל 3. במבט חודשי הסכום אולי נראה לא משמעותי, אך במונחים שנתיים מדובר בהתייקרות של 1,200 שקל.

ומדוע עודכנו תווי המחיר כלפי מעלה? כמו תמיד ההסבר מתמקד בכך שעלויות תפעול הגנים התייקרו בשל שורה של החלטות הממשלה, דוגמת העלאת תעריפי החשמל, המים והארנונה. באוגוסט כבר היו אמורים התעריפים לעלות, אולם אז המחאה הציבורית הביאה לדחיית ההחלטה בכמה חודשים.

עדכון המחירים חל בפועל על משפחות ממעמד הביניים, שכן משרדי האוצר והתמ"ת החליטו לסבסד בכ־80 מיליון שקל את עליית המחיר הזו לעשירונים התחתונים.
מיקי פלד

מים
20%+
הזינוק בתעריפי המים לתעשייה החל מינואר 2012

חורף 2012 מתקרב לסיום בקול תרועה רמה בכל הנוגע לכמויות המשקעים, אבל גם זה לא כל כך עוזר לחשבונות המים - לפחות לא בעולם התעשייה והחקלאות. בחודש ינואר האחרון עודכנו תעריפי המים בישראל בשיעורים שונים - כשהמגמה היא אחת: כלפי מעלה. מחירי המים לתעשייה, למשל, עלו בשיעור של כ־20% ל־6.04 שקלים לקוב, בעוד שתעריפי המים לחקלאות רשמו עלייה של כ־7% ל־1.79 שקלים לקוב. ברשות המים מסבירים כי מדובר ביישום של הסכם בן כמה שנים בין מגזרים אלה למדינה.

על כל פנים, אפשר אולי להתעודד מנתון אחד: תעריפי המים למשקי הבית לא עלו מאז תחילת השנה. ברשות המים מציינים כי השארת תעריפי המים לצרכנים על כנם בוצעה חרף העובדה שב־2011 עלו תעריפי החשמל בהיקף של כ־15%. כשהחשמל מתייקר השימוש במתקני ההתפלה מתייקר גם הוא, ולכן הציפייה היתה שהתייקרות החשמל תתגלגל לכיסם של צרכני המים. בינתיים, זה עוד לא קרה.
ליאור גוטמן