80% מהכנסות הסרט האחרון בסדרת דמדומים הגיעו מנשים

קרקעות שעתידן נמצא במחלוקת

מינהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר יתנגדו להעברת קרקעות המיועדות לבנייה מאסיווית, לרכבת ישראל. זו העמדה המתגבשת בתקופה האחרונה בגופים אלה, במסגרת הדיונים על הפרדת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות והפיכתה לחברה עצמאית.

שני המתחמים היקרים ביותר המשמשים את הרכבת הם מתחם רכבת מרכז בתל אביב, בפינת הרחובות ארלוזורוב ודרך חיפה, ומתחם תחנת הרכבת בבני ברק באזור התעשייה של העיר. על שני המתחמים יש תוכניות להקמת עשרות אלפי מ"ר, ואת שניהם, בין השאר, תדרוש המדינה לשמור ברשותה.

לפי סקר שהרכבת הזמינה, היא מחזיקה 33 אלף דונם ברחבי המדינה. כמו כן מבקשת הרכבת להעביר לרשותה 33 אלף דונם נוספים. העיקרון שינחה את המדינה במו"מ הוא להשאיר בידי הרכבת את התחנות שבהן השימוש העיקרי יהיה תחנות רכבת, גם אם יהיו שם 300-200 מ"ר מסחר. במקומות שבהם יש תוכניות גדולות, הרכבת תוכל להחזיק רק בתחנות ובשטח מסחרי סמלי לכמה חנויות, ואילו השטח המיועד לבנייה מאסיווית יוחזר למדינה.

במינהל תמכו בתחילה באפשרות להעביר חלק גדול מהקרקעות לחברה, כשזו תקום, מה גם שהיא תהיה בבעלות ממשלתית מלאה. ואולם תוכניות הבנייה הגדולות שהופכות, לפי בכירים במינהל, את הרכבת במידה רבה לחברת נדל"ן וגם הסבירות שבעתיד החברה תופרט, יחד עם נכסיה, הביאו לשינוי העמדה. במינהל מדגישים כי לרכבת אין חוזי חכירה וכי הקרקע הוקצתה לה על פי חוק, לצורכי רכבת בלבד.

מנכ"ל הרכבת, יוסי שניר, אמר ל"הארץ" כי עד היום המדינה לא עשתה דבר באותן קרקעות, ולכן יש מקום לתת הזדמנות לרכבת. לדבריו, הוא אינו רוצה את כל הקרקעות, אלא את מרביתן, כדי להגדיל את ההכנסה וכך לשפר את השירות לנוסע.

שניר הוסיף כי המודל של שימוש בנכסים לצורכי הרכבת מקובל מאוד במערב אירופה. הוא אמר כי המדינה היתה רוצה להשאיר לרכבת רק את הפסים והתחנות, אך הרכבת תעמוד על זכויותיה.

במידה שהצדדים לא יגיעו להסכם בתוך ארבעה חודשים, העניין יוכרע בוועדת שרים. בכל מקרה, מרבית הסיכויים שההכרעה בנוגע לנכסי הרכבת תהיה של גורמים פוליטיים, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה.

בעניין זה אפשר להזכיר את הסכם הקרקעות של המדינה עם חברת בזק מ-99'. שם כבר הושגו הסכמות - אך התנגדות של מנהל המינהל לשעבר, אבי דרכסלר, והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הביאה לשינוי ההסכם ב-2002 ולהחזר של אלפי דונמים של קרקעות יקרות לרשות המדינה.

נוסף על בזק והרכבת יש עוד כמה גופים המחזיקים מאות אלפי דונם של קרקעות מדינה בחכירה, שמצבם עדיין לא הוכרע. כמה מהמקרים נמצאים עדיין בהליכים של בחינה, ואחרים הגיעו כבר לשלב של הצעת פתרונות.

מו"מ עם ההסתדרות

המו"מ הארוך ביותר מתנהל עם ההסתדרות, המחזיקה ברחבי המדינה עשרות אלפי דונם בחכירה, חלקם באזורים יקרים. המדובר, בין השאר, בכמה מגרשי כדורגל שהבולטים הם אלה בקרית אונו ובקרית חיים. לגבי מגרש הכדורגל בקרית חיים כבר נחתם בעבר הסכם להקמת 2,000 דירות עם רובי שפירא המנוח, שהיה יזם ובעלי הפועל חיפה, ועם היזם יעקב אנגל.

ההסתדרות ביקשה לקבל לרשותה את הקרקעות, שהן קרקעות מינהל. בעבר הושגה הסכמה, אך בהסתדרות מסרבים כיום לקבל את הקרקעות תמורת תשלום של 66% משווי הקרקע למינהל. בנוסף המינהל הסכים להכיר להסתדרות במחצית מהיטל ההשבחה שישולם לרשויות המקומיות - כלומר, ההסתדרות תיהנה מהנחה בגובה מחצית ההיטל על כל מגרש.

הסדר זה נמצא כיום אצל היועץ המשפטי לממשלה לצורך בחינת חוקיותו. גם אם יוחלט לאשרו, הדבר יהיה טעון עדיין בהסכמה של ההסתדרות.

סעיף מיוחד בחוזה עם חברת החשמל

גוף גדול נוסף הוא חברת החשמל. לחברה יש חוזי חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל. החל בחודש שעבר הכניס המינהל סעיף מיוחד בחוזים המתחדשים (עם תום תקופת החכירה הראשונה). באותם חוזים נכתב כי אם החברה תאבד את הזיכיון לייצור חשמל באתר מסוים, למדינה תהיה אפשרות להחזיר את הקרקע לרשותה, בכפוף לפיצוי החברה על יתרת התקופה ועל ההשקעות שבוצעו במתחם.

הסיבה לאותו סעיף היא שב-2006 מסתיים הזיכיון של חברת חשמל, ואז קיימת אפשרות שגופים פרטיים ייכנסו לשוק החשמל ויזכו במכרזים באזורים שונים על חשבון החברה. סעיף כזה אינו מבטיח החזרה "חלקה" בכל מקרה, שהרי יש מקום למו"מ על גובה ההשקעה ועל שווי הזכויות ליתרת התקופה.

מו"מ נוסף שאמור לעלות על סדר היום בשנה הקרובה הוא עם רשות הדואר. הרשות מחזיקה בחוזי חכירה ונתקלת בבעיה דומה לזו של בזק: חוזים שונים ואי-בהירות לגבי השאלה באילו מתחמים היא מחזיקה בחוזי חכירה לדורות, המבטיחים לה המשך אחזקה בקרקע גם לאחר שינוי ייעוד. לרשות הדואר יש עשרות מתחמים בגדלים שונים ברחבי המדינה, כולל במרכזי הערים. בכמה מהמתחמים ניתן לבנות, במקום סניפים קיימים, פרויקטים של אלפי מ"ר למסחר ולמשרדים ואולי גם למגורים.

הסדרת החוזים עם בתי החולים

חוזים נוספים הנבחנים כיום במינהל ובמשרדי החשב הכללי, מתייחסים לקרקעות של בתי החולים. מרבית בתי החולים מחזיקים בקרקעות בלא חוזי חכירה מסודרים. במידה שהם זקוקים לשטחים נוספים, הם פונים בדרך כלל לחשב הכללי ומקבלים הקצאת קרקעות.

מצב זה יצר עיוותים שונים, בהם בנייה של אלפי מ"ר שאינם לצורכי בית החולים. כפי שפורסם ב"הארץ", מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, בודק את חוזי החכירה מול גופים שונים, בהם בית החולים שיבא בתל השומר. שם, לדוגמה, נבנו אלפי מ"ר של שטחי מסחר שאינם קשורים לפעילות העיקרית של בית החולים. דמי השכירות מבעלי העסקים, או דמי החכירה לפי ייעוד של נדל"ן מניב, לא מועברים מבתי החולים למינהל - כך שבית החולים רושם הכנסה נוספת.

הכוונה כעת במינהל ובמשרד החשב הכללי היא להסדיר את מעמד הקרקעות באמצעות חוזי חכירה מסודרים. השטחים ייבדקו ואם קיימים שטחים שאינם נחוצים להם, הם יוחזרו למינהל. אם נבנו שטחים מסחריים על קרקעות שקיבלו בתי החולים, הכוונה היא להגיע להסכם שלפיו המדינה תקבל את חלקה - כלומר דמי חכירה לפי ייעוד של נדל"ן מניב.

נסים והמגזר החקלאי

ואולם הדיונים על השטחים הגדולים ביותר התקיימו ועדיין מתקיימים עם המגזר החקלאי. אל המו"מ עם החקלאים ועם הסוכנות היהודית, המבקשת להפשיר אדמות חקלאיות, מתקשר השר לשעבר משה נסים. בנוגע להוראות המעבר שיקבעו אילו תוכניות על קרקעות חקלאיות יוכלו להתקדם וגובה הפיצוי לחקלאים - מקיימת עדיין ועדה בראשות נסים ישיבות. הוועדה, חמישה חברים שמונו על ידי מועצת המינהל, נדרשה להשלים המלצותיה בתוך חודשיים (עד סוף 2002), אך הליך גיבוש ההמלצות עדיין לא החל.

הסיבה - הוגשו מאות רבות של פניות לוועדה מגורמים שונים המבקשים להביע את דעתם: נציגי ממשלה, כמו משרדי השיכון והחקלאות, חקלאים ונציגיהם וכן אלה המתנגדים למתן כל פיצוי לחקלאים, בהם הקשת המזרחית, לאחר החלטת בג"ץ בעניין (בג"ץ החקלאים מ-2002).

עד היום התקיימו כ-15 ישיבות של שימוע. לדברי נסים, צפויות עוד כארבע ישיבות כאלה בשבועות הקרובים ואז יתכנסו החברים - שני נציגי קרן קיימת לישראל, שני נציגי משרדי ממשלה ונסים - לדון בהמלצות. כלומר, מדובר בחודש נוסף לפחות ואז כמובן יהיה צורך בדיון ואישור, או דחיית ההמלצות, במועצת מקרקעי ישראל.

המו"מ השני שאליו קשור נסים, והפעם כמגשר, הוא בין המדינה לסוכנות היהודית. הוויכוח הוא על הפיצוי המגיע לסוכנות במקרה של הפשרות הקרקע, באותם מקרים שבהם היישוב קשור בחוזה משולש - הסוכנות חכרה מהמינהל והיישוב חכר את הקרקע מהסוכנות. הסוכנות דרשה לקבל 4% משווי הקרקע בכל מקרה של הפשרה, כדי לכסות את השקעותיה בקרקע במשך השנים. בסוכנות טוענים כי הכספים הושקעו לצורכי חקלאות ולא ליזמות. את הכסף מתחייבים בסוכנות להשקיע בצרכים חדשים של המדינה.

הליך הגישור "תקוע" כבר כמה חודשים. לדברי נסים, הסיבה לכך היא טכנית: נקבעה פגישה אצל ראש הממשלה, אריאל שרון, בהשתתפות יו"ר הסוכנות סלי מרידור - אך זו נדחתה בשל הבחירות והיא תתקיים, להערכת נסים, לאחר שהליך הרכבת הממשלה יסתיים. בפגישה זו, מאמין נסים, אפשר יהיה להגיע להסכמות ולפתור את העימות.