ועדת השרים: כיל תממן 90% מקציר המלח המוערך בכ-5 מיליארד שקל

ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (א') שתי הצעות החוק של משה מטלון (ישראל ביתנו). ההצעה הראשונה קובעת שמפעלי ים המלח מקבוצת כיל ישאו ב-90% מעלות איסוף המלח בבריכה המאיימת להציף את בתי המלון לחוף ים המלח. עלות הקציר נאמדת בכ-5 מיליארד שקל לפי הממשלה ובכ-3.8 מיליארד שקל לפי כיל.

על פי הצעה נוספת שהתקבלה, תוקם קרן לשמירה ופיתוח סביבתי בים המלח שמימונה יגיע מתוספת התמלוגים שתשלם חברת מפעלי ים המלח למדינה. משרד האוצר יזרים לקרן 150 מיליון שקל עד שנת 2016. שתי ההצעות תואמות את עמדתם המשותפת של שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן.

מגעים בין הממשלה לכיל על מימון כריית המלח מהבריכה לא הניבו תוצאות. בכיל טוענים כי על פי הסכמים עם הממשלה לא חלה על החברה חובה לממן את עלות הכריה, אולם החברה מוכנה לשאת בחלק גדול מהעלות.

על פי הערכות, כיל הציעה לממן את הכריה בכ-3 מיליארד שקל אולם לא הגיעה להבנות עם הממשלה על המימון הנוסף במידה והעלות תהיה גבוה מ-3.8 מיליארד שקל. גם המגעים בנוגע לחובות בגין תמלוגי עבר של מפעלי ים המלח והגדלת התמלוגים מ-2011 לא הניבו סיכומים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בעבר כי אם הצדדים לא יגיעו לסיכום מרצון ניתן יהיה להפעיל חקיקה שתחייב את החברה לעמוד בדרישות הממשלה.

בדברי ההסבר שלו ציין מטלון כי חברת מפעלי ים המלח הוקמה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1952 כדי לנצל את אוצרות הטבע בים המלח. בשנת 1961 נחקק חוק זיכיון ים המלח ומכוח שטר הזיכיון שבו - העניקה המדינה לחברה את הזכות הייחודית למצות את המחצבים, מלחי המחצבים והכימיקלים שבים המלח.

לשם כך הותר לחברה לבצע את כל העבודות הדרושות לרבות הקמת סוללות, בריכות אידוי, תחנת שאיבה והנחת צינורות, זאת לצד הזכות, בכפוף לאישור הרשות המוסמכת, לחצוב ולכרות סלעים ומחצבים לצורך תהליכי הייצור ולצורך בניית המפעל.

על בעלת הזכיון, חברת מפעלי ים המלח, הוטלה חובה לפעול בכל השקידה הראויה להפיק את מלחי המחצב, המחצבים, הכימיקלים ולשווקם. כדי לנצל את המחצבים שבמימי הים הקימה חברת מפעלי ים המלח בריכות אידוי בשטח של עשרות קילומטרים רבועים בתוך שטח הים על ידי בניית סוללות סביבן. בשל הצורך לשמור על כושר ייצור מתאים - יש להעלות את מפלס המים בבריכות, דבר המחייב, מזמן לזמן את הגבהת הסוללות.

ברבות השנים הסבה עבודת המפעלים נזקים לים המלח. הצפתה המתמדת של הימה הדרומית מחד ויבוש הימה הצפונית מאידך גורמים להצטברות של תוצר לוואי בדמות מלח על קרקעית האגם. לכך השלכות מרחיקות לכת העלולות - שבמידה ולא יתוקנו בהקדם עלולות להיות בלתי הפיכות.

במהלך תהליכי היצור שמתבצעים על ידי החברה, מהווה המלח המצטבר על קרקעית האגם פסולת תעשייתית. מן הצדק שהמפעל שמייצר את הפסולת יישא בעלויות פינוייה. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי 90% מעלות המימון של גירוד המלח ופינויו יוטלו על מפעלי ים המלח, ו-10% הנותרים על אוצר המדינה בסכום שלא יפחת מ-150 מיליון שקל חדשים.

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, בירך על החלטת ועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעות החוק של ח"כ מטלון בנושא. לדבריו, "החלטת ועדת השרים, תאפשר את ביצוע הקציר במימון העיקרי של המפעלים כמו גם הקמת קרן לפיתוח התיירותי של האזור. הדבר מהווה פריצת דרך במאמץ הלאומי לשיקומו ופיתוחו של ים המלח".

עוד הוסיף מיסז'ניקוב כי "מצער שמשרד האוצר אשר נכשל לאורך זמן רב במשא ומתן עם המפעלים פוגע במאמץ לתקן הזנחה של עשרות שנים שהביאה את ים המלח למצבו. גרירת הרגליים של האוצר במשך חודשים רבים מנעה קבלת החלטה בנושא ואילצה את השרים לתמוך בהצעות החוק הפרטיות".