ח"כ יריב לוין על כנס התקשורת: שמירה על חופש הביטוי וסוף חופש הביזוי

"אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה בחופש העיתונות היא התפוררות העבודה המאורגנת בתקשורת, מצבם העלוב של העיתונאים כעובדים והמנהג של איש לנפשו וכל כלי תקשורת לנפשו". כך אמרה היום יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', בתגובה לדיון החירום שנערך הבוקר בהשתתפות בכירי העיתונאים בישראל.

העיתונאים שהתכנסו קראו לתקשורת חופשית בישראל בעקבות שורה של חוקים ומהלכים פוליטיים המאיימים על עתיד חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה בישראל. יחימוביץ שעבדה בעבר בקול ישראל ובחדשות ערוץ 2 אמרה כי מאות העיתונאים שהגיעו לכינוס קבעו בהתייצבותם סטנדרט חדש וחשוב מאין כמותו של סולידריות. "רק איחוד של כל העיתונאים מכל כלי התקשורת בכירים וזוטרים בשילוב ידיים למאבקים משותפים - יביאו למפנה בהידרדרות הקשה של חופש העיתונות המהווה סכנה לדמוקרטיה".

יחימוביץ' הוסיפה כי "המתקפה על התקשורת באה כעת הן מכיוון בעלי ההון השולטים בחלקים ממנה והן מכיוון הממשלה המבקשת לחזק את אחיזתה בכלי התקשורת הכפופים לה, והן מצד הכנסת המחוקקת חוקים שמקשים במכוון על עבודה עיתונאית אמיתית."

ח"כ ניצן הורביץ (מרצ) עיתונאי לשעבר בערוץ 10 שנכח בכינוס אמר כי "צריך להבין שלא מדובר בצעד בודד או מקרי או ביוזמה של ח"כ מסויים אלא במהלך לכל אורך החזית נגד כל מה שהתקשורת החופשית מייצגת. המהלך מגובה מהדרגים הפוליטיים הגבוהים. אני שמח שהרבה מאוד עיתונאים מתחילים להבין מול מה אנו בעצם עומדים".

הורביץ סיפר כי "חופש העיתונות קשור בצורה עמוקה בתנאי העבודה של אלה שעובדים בענף כלומר בתנאי העיתונאים ושאר העובדים. ברגע שתנאי העבודה גרועים: אין איגוד, אין ביטחון תעסוקתי וגם חופש העיתונות נמצא בסכנה קשה"

ח"כ נחמן שי (קדימה) אמר כי: "אני בא לדיון הזה בידיים נקיות. בעבודתי התקשורתית כמו בתפקידי הנוכחי בוועדת הכלכלה הקפדתי להעניק לתקשורת את מירב התנאים והסביבה התומכת כדי שבתוכה תוכל לתפקד בעצמאות ובמקצועיות. עכשיו מתברר כי החומות הסיניות הללו הן סביב התקשורת האלקטרונית והן סביב התקשורת הכתובה נפלו והממשלה בחקיקה פרועה משתלחת ופוגענית סותמת את פיה של התקשורת".

שי הוסיף כי "אין דמוקרטיה בלי תקשורת חופשית ולכן תפקידם הראשוני במעלה של חברי הכנסת הוא להוקיע את הממשלה, לדחות את לחציה ובמידת הצורך לבנות מחדש את החומות שירחיקו כל מעורבות זרה ועוינת מעולם התקשורת בישראל".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "יוזמות החקיקה נגד התקשורת מהוות 'פוטיניזציה' של המשטר בישראל. חברי הקואליציה מזרימים עוד ארס לוורידי הדמוקרטיה הישראלית החבולה וכלל לא ברור עוד כמה זמן היא תוכל להחזיק מעמד עם החבטות שמנחיתים חברי כנסת על בתי המשפט, על ארגוני החברה הישראלית ועל אמצעי התקשורת והעיתונאים".

גלאון סיפרה כי "זה התחיל באיסור פרסום שם חשוד - חוק שהעניק תן חסינות לבעלי הון ושררה, המשיך בבחישות הפוליטיות ברשות השידור ובערוץ 10, וכעת עוד מתעצם בחוק לשון הרע, שמבקש לצמצם את מספר התחקירים העיתונאיים בשל החשש מתביעות דיבה. גם במקרה הזה הרוח הרעה מגיעה מלשכת ראש הממשלה שמבקשת להשתיק את התקשורת החופשית ולשם צריך גם לכוון את מאמצי ההתנגדות לפוטיניזציה של המשטר בישראל".

ח"כ שי חרמש (קדימה) טען כי "הצעת החוק המגדילה את הפיצויים בלא הוכחת נזק לנפגעי פרסומי דיבה פוגעת בכלי התקשורת הקטנים כמו המקומונים ומאיימת על כלי התקשורת הגדולים".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד) שהגיש הצעת החוק המגדילה את הפיצויים לנפגעי פרסומי דיבה מ-50 אלף שקלים לעד חצי מיליון שקל ללא הוכחת נזק אמר בתגובה כי "הצעת החוק מהווה יוזמה שתשמור על חופש הביטוי ותשים קץ לחופש הביזוי. ההצעה תביא להעדפת הדיוק על פני הסקופ, תחייב פרסום תגובה ותגן על הערך הבסיסי שהוא שמו הטוב של האדם".

הצעת חוק דומה הוגשה על ידי ח"כ מאיר שטרית (קדימה). שתי הצעות החוק הללו אמורות להעלות מחר (ב') בלילה לקריאה הראשונה. סיכוייה של הצעת החוק להתקבל במליאה גבוהים כי היא נהנית מתמיכת הקואליציה ובקדימה יאפשרו לח"כים חופש הצבעה מאחר ששטרית איש קדימה הגיש את הצעת החוק.