השופט העליון בדימוס זמיר: "בוררות חובה היא כמו אונס ברוטלי"

>> שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, תוקף בחריפות את הצעת החוק לבוררות שמקדם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן. בכנס של המוסד לבוררות עסקית שנערך אתמול בתל אביב השווה זמיר את בוררות החובה לאונס שמבוצע על רקע מיני.

"הלב של בוררות הוא הסכמה", אמר זמיר. "בוררות חובה היא אוקסימורון, זו סתירה פנימית. אם זו חובה, זו לא בוררות. הצעת החוק מוטעית ומטעה. יש למצוא לה שם אחר. אני קורא לזה בוררות מאונס, או אונס של בוררות. אני יודע שיש לזה אסוציאציה של יחסי מין, אבל היא לא מופרכת. אני רואה את הדמיון בין השניים. בוררות אמיתית היא כמו יחסי מין בהסכמה. בוררות חובה היא כמו אונס ברוטאלי".

בכך מצטרף זמיר לשורת מתנגדים נחרצים להצעת החוק מקרב שופטי בית המשפט העליון לדורותיו, ובהם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, הנשיא לשעבר מאיר שמגר והשופטת דליה דורנר שכינתה את הצעת החוק בעבר "אסון".

הצעת החוק לבוררות חובה עלתה בשנה שעברה על ידי השר נאמן, ומאז אושרה בממשלה ונדונה בימים אלה בוועדת הכנסת. לפי הצעת החוק, תביעות אזרחיות יופנו מבתי משפט השלום להליכי בוררות חובה בפני עורכי דין פרטיים שימונו על ידי שר המשפטים. הבורר ייבחר על ידי בעלי הדין ואם הם לא יגיעו להסכמה בפרק זמן קצוב - ימנה בית המשפט את הבורר. מוצע כי החוק יעמוד בתוקפו למשך חמש שנים לצורך התמודדות עם העומס המוטל על השופטים.

כיום יכול בית המשפט להעביר תיק לבורר רק בהסכמת הצדדים, ועל פסק הבורר ניתן לערער לבית משפט בנסיבות המיוחדות שפורטו בחוק. לפי המתווה המוצע יוסמכו נשיא בית משפט שלום או סגנו להורות על הפניה של תביעות אזרחית שהוגשו לבית משפט השלום, כלומר, תביעות שסכומן הוא עד 2.5 מיליון שקל, להידון בפני בורר בהליך של בוררות חובה ללא צורך בהסכמת בעלי הדין.

זמיר סבור כי "שכרה של הצעת החוק הזאת ייצא בהפסדה. אני רוצה שיבואו אנשים למוסד לבוררות כי מוסדות הבוררות נותנים שירותים טובים. אני לא מאחל שיבואו אליהם אנשים בכפייה. לא הייתי רוצה לשמש בורר כששני בעלי הדין בפני לא רוצים אותי אלא רצו להתדיין בפני בית משפט של מדינה".

כפתרון לעומס בבתי המשפט הציע זמיר לשר המשפטים לייעל את עבודתם של השופטים וללחוץ על משרד האוצר כדי שיתווספו תקנים של שופטים. "העומס על השופטים כבד במיוחד, והוא כמעט בלתי נסבל, בייחוד בבית המשפט העליון", אמר. "זה פוגע בשופטים ובבית המשפט, ובשירות שנותנים למתדיינים, וזה רע. השאלה היא מה לעשות כדי להתמודד עם העומס. צריך לייעל את בתי המשפט, אי אפשר לומר שאי אפשר לייעל. אם אפשר לכפות בוררות חובה, אפשר גם לייעל. צריך להתאים את כמות התיקים לכמות השופטים".

"חשש לפוליטיזציה בקרב הבוררים"

כדי להמחיש את המצב הבעייתי שבפניו נמצאים השופטים העמוסים השתמש זמיר בהשוואה אקטואלית שנדונה בימים אלה בבית המשפט העליון: משבר הרופאים. הוא תיאר כי "כשהרופאים התלוננו על עומס עבודה מיד בתחילת הסכסוך, משרד האוצר הציע להם 1,000 תקנים נוספים. הם קבוצת לחץ, הם קיבלו הרבה והם יקבלו עוד. יש להם יח"צנים והם חורצים גורלות.

"השופטים לא שבתו ואין להם יח"צנים, נוח מאוד להתעלם מהמצוקה הזאת. במקום להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה כמו שצריך באמצעות הגדלת התקנים של השופטים, המדינה אומרת שהיא פוטרת את עצמה מהנטל ומפריטה. זה חלק מגל ההפרטה במדינת ישראל. ההפרטה היא אחת הסיבות להתעוררות תנועת המחאה החברתית - ובצדק. המדינה התנערה מהתפקידים שלה".

בהמשך ציין זמיר, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי, כי לשיטתו ניסיון ההפרטה של מערכת המשפט באמצעות הצעת החוק לא יעמוד במבחן בג"ץ ויגרור גל תגובות פוליטיות שליליות נגד שופטי בית המשפט העליון. לדבריו "הנגישות לבית המשפט היא זכות יסוד, כנראה זכות חוקתית. אם אין לך נגישות לבית המשפט אתה לא יכול להגן על הקניין, חופש הביטוי, חופש העיסוק. בהצעת החוק הזאת המדינה אומרת לאדם ללכת להישפט בפני עורך דין פרטי. זה לא ראוי מבחינה מוסדית, לא מכבד את המדינה ויש ספק גדול אם זה יעמוד במבחן חוקתי". הוא פנה לקהל ותהה: "אתם מוכנים שיהיה צבא פרטי? למה בית משפט מותר להפריט וצבא לא? אם כך, מה אי אפשר להפריט? אם בית המשפט יפסול את החוק תהיה התנפלות של המערכת הפוליטית על בית המשפט".

פן נוסף של בעייתיות בחוק נוגע, לדבריו, לחשש מפוליטיזציה בקרב הבוררים. זמיר התריע כי "הצעת החוק מאפשרת לשר המשפטים למנות עשרות או מאות עורכי דין. אני לא מדבר על שר המשפטים הנוכחי אבל יש סיכון עתידי לפוליטיזציה של מערכת המשפט. הצעת החוק מאפשרת לשר המשפטים למנות עשרות ומאות ג'ובים". בסיכום דבריו הוא כינה את הצעת החוק "פסולה ונלוזה" וציין כי לא ניתן לשפר אותה מכיוון שהיא "מלאה חסרונות".

שר המשפטים, נאמן, שפתח את הכנס אך הלך מיד לאחר דברי הברכה ולא נכח בנאומו של זמיר, הסביר את היוזמה שלו בניסיון לטפל בסחבת הפוגעת במתדיינים: "יש לנו שיא עולמי במספר תיקים לנפש, ויש תמריץ לכך שנתבעים יסחבו תיקים כמה שרק אפשר. הצעת החוק באה לנסות לחלץ את הפקק הנורא הזה. מי שסובל מהסחבת הוא התובע הקטן ומי שנהנה מהמצב הן החברות הגדולות וחברות הביטוח. חייבים לדאוג למסכנים שנמצאים שנים על גבי שנים בבית המשפט". הוא הביע תקווה כי "הכנסת תאשר את החוק בהקדם".