"משבר הסינטה" חוזר לנמל אשדוד: העובדים רוצים להגדיל התמריץ, האוניות מחכות בחוץ

מאת נתן גוטמן, אלוף בן ומוטי בסוק

הסיוע הצבאי המיוחד שתקבל ישראל מארה"ב יהיה קטן בהרבה מהבקשה המקורית. כך העריכו אתמול מקורות ביטחוניים, בתום שיחותיו של מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, עם פקידים בממשל האמריקאי. לדבריהם, ירון התרשם שישראל לא תקבל את הסיוע בהיקף המבוקש.

גורם בממשל העריך השבוע באוזני פקידים ישראלים, כי הסיוע ינוע בין 2-1 מיליארד דולר; ישראל ביקשה מענק של 4 מיליארד דולר בארבע השנים הבאות, בנוסף לסיוע הצבאי השוטף, כפיצוי על הוצאותיה הגדולות במלחמה נגד הטרור ובהיערכותה למתקפה האמריקאית על עיראק.

ארה"ב מעוניינת שבקשת הסיוע תתמקד בעלויות של הכנת ישראל למלחמה בעיראק, ולא תכלול עלויות הנובעות מהתמודדות עם הטרור הפלשתיני. בתחום ההיערכות למלחמה בעיראק, מבקשת ישראל סיוע כספי לכיסוי עלויות הגנת העורף - בכלל זה הצבת יחידות נ"מ, רענון ערכות המגן ורכישת תרופות, וכן הוצאות להמשך פיתוח וייצור מערכות הגנה מטילים והתרעה מוקדמת ועלויות נוספות שנגרמות מהעמדת חיל האוויר בכוננות. מעבר לכך התבקשה ארה"ב לכסות הוצאות שנגרמו לישראל בגלל המלחמה בטרור: הצבת כוחות וגיוס מילואים, פיתוח ורכישה של ציוד טכני חדיש וכן נשק ותחמושת. חלק זה של הבקשה אינו מקובל על האמריקאים.

גורמים ישראלים אמרו, כי הודגש בפני האמריקאים שמלחמה נגד עיראק - גם לפי הגדרתו של הנשיא ג'ורג' בוש - היא חלק מהמלחמה נגד הטרור, וכי עיראק מעודדת פעולות טרור נגד ישראל. לפיכך, טוענת ישראל, ניתן לכלול בסיוע לצורכי המלחמה גם את עלויות המלחמה בטרור הפלשתיני.

ישראל ביקשה גם ערבויות לאשראי בהיקף של 8 מיליארד דולר, כדי לחלץ את המשק מהמיתון; לפי ההערכות בישראל ובארה"ב, הממשל יאשר את בקשת הערבויות. ארה"ב מעכבת בינתיים את גיבוש חבילת הסיוע לישראל, שתיכלל בתקציב למימון המלחמה בעיראק. מקורות מדיניים בכירים העריכו אתמול שהחבילה תסוכם בשבוע הבא, ותוגש לאישור הקונגרס עם פרוץ המלחמה בעיראק. לדבריהם, העיכובים נובעים מהדיונים עם טורקיה, שתהיה הנהנית העיקרית מהסיוע האמריקאי.

מנכ"ל האוצר, אוהד מראני, טרם העביר לממשל את מסמך התוכנית הכלכלית של ישראל, ובו פירוט הצעדים שתנקוט הממשלה להוצאת המשק מהמשבר. הבית הלבן דרש את המסמך, כתנאי לאישור בקשת הערבויות של ישראל. רה"מ שרון אישר את התוכנית ביום שלישי. אתמול נמסר הטיפול בערבויות לידי שר האוצר החדש, בנימין נתניהו, והוא שיעביר את התוכנית לארה"ב וינהל את המגעים עם גורמי הממשל בוואשינגטון.

נתניהו עשוי לשלוח בשבוע הבא לוואשינגטון, לסבב שיחות נוסף, את מנכ"ל משרד האוצר אוהד מראני, בניסיון לשכנע את הבית הלבן לקבל את הבקשה הישראלית המלאה לסיוע הביטחוני. מראני העביר השבוע לבית הלבן את פירוט הקיצוצים של האוצר בתקציב 2003, בהיקף 15-10 מיליארד שקל, ואת הרפורמות המבניות המתוכננות לשנה זו. האמריקאיים ביקשו את המסמך, במסגרת ההליכים שהם נוקטים, לאישור הסיוע הכלכלי שישראל מבקשת.

ירון, שנועד אתמול עם נציגי הממשל והקונגרס בוואשינגטון, אמור לשוב היום לישראל.