חברי הכנסת בישראל מרוויחים 38% יותר מעמיתיהם בעולם
ח"כים בישראל מרוויחים יותר מהממוצע ב-22 מדינות ■ רק חברי פרלמנט בקנדה, ארה"ב וגרמניה מרוויחים יותר ■ שכר ח"כ בישראל גבוה פי 4.2 מהשכר הממוצע במשק, לעומת 2.5 בממוצע במדינות שנבדקו
השכר של חברי הכנסת בישראל גבוה ב-37.7% לעומת השכר הממוצע (במונחי שוויון כוח קנייה) של חברי פרלמנט מתוך 22 מדינות בעולם שנבדקו - כך עולה ממסמך שגיבשו שרה צוובנר ואילן ביטון ממרכז המחקר והמידע בכנסת, לבקשתו של ח"כ מאיר שטרית (קדימה).
במחקר שבחן את שכר חברי הפרלמנט ב-24 מדינות שונות, הגיע שכר הח"כים הישראלים ממוקם למקום רביעי, אחרי שכרם של חברי פרלמנט בקנדה, ארה"ב וגרמניה. שטרית, המשמש יו"ר צוות הח"כים לבחינת תנאי עבודתם של המחוקקים, הודיע באחרונה כי לא ידון בצוות בראשותו בהעלאת שכר הח"כים.
בכנסת עלו בשנה האחרונה תביעות להעלות את שכר הח"כים, אך איש לא העז להתייצב בגלוי מאחורי היוזמה, מחשש לביקורת ציבורית. ח"כים ציפו שהמחקר החדש יגלה כי שכר הח"כים נמוך משמעותית לעומת שכר חברי פרלמנט בעולם, כדי שהדבר יוכל להצדיק את העלאת שכרם, אך הנתונים טפחו על פניהם. נוכח המחאה החברתית, קשה לראות מצב שבו ידרשו הח"כים בגלוי להעלות את שכרם - אף כי לטענתם, מדובר בשכר נמוך יחסית לשופטים ולבכירים אחרים במגזר הציבורי.
מהמסמך עולה כי השכר השנתי של חבר כנסת בישראל במונחי שוויון כוח קנייה הוא כ-417 אלף שקל, לעומת שכר ממוצע של כ-303 אלף שקל במדינות שנבדקו. שכרם של חברי פרלמנט בעולם שגבוה מבישראל הוא - כ-598 אלף שקל בארה"ב, 461 אלף שקל בקנדה וכ-420 אלף שקל בגרמניה.
בהשוואת השכר במונחים שוטפים עולה כי השכר השנתי של ח"כ בישראל גבוה ב-33.2% מהממוצע במדינות שנבדקו, המגיע לכ-313 אלף שקל. בהשוואת השכר של הח"כים במונחים שוטפים שכרם נמצא במקום השישי בקרב המדינות שנבדקו. שכר גבוה מישראל (במונחים שוטפים) של חברי פרלמנט שנבדקו נמצא בארה"ב - 598,000 שקל; קנדה - 546,200 שקל; אירלנד - 458,800 שקל; גרמניה - 454,300 שקל, והולנד - 434,400 שקל.
עוד מתברר כי שכר הח"כים במונחי כוח קנייה בישראל גבוה פי 4.2 מהשכר הממוצע במשק והוא הגבוה ביותר מכל 22 המדינות שנבדקו. ואילו בכלל המדינות שנבדקו שכר חברי הפרלמנט הוא פי 2.5 בממוצע מהשכר הממוצע במדינות אלה.
במסמך הודגש כי יש מדינות שבהן חברי הפרלמנט רשאים לעסוק בעבודה בשכר מחוץ לפרלמנט, בעוד שבישראל חל איסור על הח"כים לעשות כן. חברי הפרלמנט רשאים לעשות כן בבלגיה, צ'כיה, קפריסין, גרמניה, רוסיה, אסטוניה, פינלנד, צרפת, יוון, הונגריה, אירלנד, ספרד, פורטוגל, איטליה, שוודיה, בריטניה, קנדה וארה"ב, למשל.
במרבית המדינות שנבדקו נמצא, כי במטרה למנוע ניגוד עניינים בפעולות חבר הפרלמנט, מוטלות מגבלות על עבודתו הנוספת שאותה הוא רשאי לבצע. כך למשל חבר פרלמנט בבלגיה לא יוכל להיות יהיה ראש עיר או ראש מפלגה; חבר פרלמנט בגרמניה לא יועסק בשירות הציבורי ולא יהיה שופט; חבר פרלמנט בצרפת לא ייתן ייעוץ ולא יהיה מנהל בכיר בחברה פרטית, ובבריטניה חבר פרלמנט לא יהיה בכיר בצבא או בשירות הציבורי או שופט.
ביוון, הונגריה, פורטוגל ואירלנד על חבר הפרלמנט לדווח על עבודתו הנוספת והדבר מפורסם לציבור הרחב. בבלגיה, פינלנד, צרפת ושוודיה אין חובת דיווח על השכר שחבר פרלמנט מקבל מעבודתו הנוספת. יתכן והדבר מצביע על כך שאין תקרה לגובה השכר שחבר פרלמנט רשאי להרוויח מעבודתו הנוספת.
בחלק מהמדינות (בין היתר בצרפת, פינלנד וקנדה) יכול חבר פרלמנט להמשיך לעסוק בעבודה שבה עבד לפני היבחרו, וזאת על מנת בכדי לאפשר לו לשמור על יכולתו המקצועית. לדוגמה, רופאים, עובדי הוראה, חוקרים ועורכי דין יוכלו להמשיך ולעסוק בעבודתם גם אחרי שנבחרו לחברי פרלמנט.
שכרם של חברי הכנסת בישראל, 34,800 שקל בחודש, נמוך משכרם של המנכ"לים במשרדי הממשלה המשתכרים 37,400 שקל בחודש מהסיבה מכיוון ששכרם של המנכ"לים זהה לזה של סגני השרים. שכרם של הח"כים בישראל נמוך גם בהשוואה לבכירים במגזר הציבורי.
גם שכרם של בכירי הכנסת, המסתכם ב-36,000-53,615 שקל ברוטו בחודש, שנחשף בשבוע שעבר ב-TheMarker, גבוה משכר הח"כים עצמם.