הזרים חוזרים לת"א: השקיעו 250 מיליון דולר במניות ישראליות ספטמבר

בתגובה המפורטת הראשונה לבעיה משפטית ותיקה, פירסמה שלשום דיימלרקרייזלר תשובה ארוכה לתביעה שהוגשה נגדה בשם המיליארדר קירק קרקוריאן, איל בתי קזינו מלאס וגאס. קרקוריאן היה בעל המניות הגדול ביותר בקרייזלר, לפני שנרכשה בידי דיימלר בנץ ב-1998 ב-36 מיליארד דולר.

התביעה של קרקוריאן, בה לא ננקב סכום פיצוי, הוגשה לפני יותר משנתיים. בתביעה נטען כי מנכ"ל דיימלרקרייזלר, ירגן שרמפ, ובכירים אחרים בדיימלר בנץ שיקרו ביודעין כשתיארו את רכישת קרייזלר כ"מיזוג בין שווים".

בתגובה מקיפה ראשונה אמרו עורכי הדין של דיימלר כי לא זו בלבד שטרסינדה קורפוריישן, חברת השקעות בבעלות קרקוריאן, אישרה את הרכישה והבינה היטב את תנאיה, אלא פעלה נמרצות כדי להבטיח את השלמתה וחששה כי בכירים בקרייזלר עלולים לחבל בה בכך שידרשו מחיר גבוה מדי. עורכי הדין טענו גם כי מכיוון שלטרסינדה היה נציג במועצת המנהלים של קרייזלר, הכירה החברה היטב את תנאי העסקה.

"לדעתנו אין כל בסיס לתביעה של טרסינדה", אמר עורך הדין הראשי של דיימלר, מייקל של. עורך הדין הראשי של טרסינדה, טרי כריסטנסן, אמר כי החברה של קרקוריאן אכן תמכה בעסקה, כל עוד היתה מושתתת על שותפות, ולא על רכישה. "נאמר לנו באופן ברור כי זה יהיה מיזוג בין שווים וכי הנהלת קרייזלר תהיה חלק מההנהלה של החברה החדשה", אמר.

"הבהרנו שאנחנו בעד עסקה", הוסיף כריסטנסן, "אך בה בעת עמדנו על כך שאיננו תומכים במכירת קרייזלר לחברה הגרמנית".

דיימלר אמרה אתמול כי טרסינדה ניסתה לחסום את פרסום רוב המסמכים שחשפה שלשום. טרסינדה, מצדה, אמרה כי היא נכונה לפרסם את כל המסמכים הקשורים למשפט, באומרה כי דיימלר חסמה את הפרסום, כולל עדויות של שרמפ, ארכיטקט העסקה, ושל רוברט איטון, המנכ"ל לשעבר של קרייזלר, שכיהן במשך תקופה קצרה כמנכ"ל במשותף של החברה הממוזגת, ביחד עם שרמפ.

טרסינדה החזיקה בכ-14% ממניות קרייזלר גרופ לפני העסקה, ומאז מכרה חלק מאחזקותיה, אך פחות ממחצית. בינואר 1999 נסחרו מניות דיימלרקרייזלר ב-108 דולר למניה. בשפל בספטמבר 2001 הן נסחרו ב-28.2 דולר. אתמול היה מחירן 30 דולר.

בוול סטריט מאמינים כמה אנליסטים כי החברה רושמת התקדמות בכל הקשור לשיפור הרווחיות. דיטר זטשה, בעבר בכיר במרצדס, שמונה למנכ"ל קרייזלר, הצליח לחולל מפנה בחברה שחזרה לרווח ב-2002, תוך קידום המותגים קרייזלר וג'יפ.

עורכי הדין של דיימלר אמרו כי בכירים בטרסינדה ובעלי מניות אחרים שקראו עיתונים ידעו כי המונח "מיזוג בין שווים" הוא לא יותר מאשר דרך נוחה מבחינה פוליטית לתיאור רכישת אחת משלוש יצרניות המכוניות האמריקאיות בידי חברה זרה, לפי מסמכים שהגישו לבית משפט פדרלי בווילמינגטון, דלאוור. יתר על כן, אמרו עורכי הדין של דיימלר, בכירים בטרסינדה היו כה נחושים להבטיח את השלמת העסקה, שהדליפו ידיעות לעיתונות על כך כדי לבנות תמיכה רחבה.

לפי המסמכים, סגן יו"ר טרסינדה, ג'רום יורק, בעבר בכיר בקרייזלר, כתב מזכר לקרקוריאן, בו העריך כי "קרייזלר לבדה אינה מסוגלת להשיג את הערך או הסינרגיות שמבטיח המיזוג".