המדינה לבג"ץ: ועדת הריכוזיות תפרסם פרוטקולים של דיוניה
האם העובדה שראשי הבנקים לא יוצאים מגדרם כדי להגן על הנגיד מפני הדחה מלמדת על אדישות, או להפך - על דאגה עמוקה שמחייבת אותם לשמור על פרופיל נמוך ולתת לסערה לחלוף?
הפרסומים על כוונת ראש הממשלה להדיח את נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, התקבלו אתמול במערכת הבנקאות בדממה מפתיעה. בנקאים בכירים, שרגילים להתבטא בכל עניין כלכלי, ושתמיד יש להם מה להגיד על הרגולטור, על ממשלת אחדות, על מדיניות הריבית, על מועצת הנגידים, על התקציב ועל מה לא - נאלמו לפתע דום. מתברר שדווקא בעניין קריטי וחריג כמו הדחת נגיד אין להם מה להגיד. האם הדממה הזו מלמדת על אדישות של הבנקאים, או שמא דווקא להפך, על דאגה עמוקה שמחייבת אותם לשמור על פרופיל נמוך ולתת לסערה לחלוף?
כמה מראשי הבנקים סבורים כי אסור להדיח את הנגיד, למרות כמה התבטאויות שנויות במחלוקת מצדו. ואולם התחושה הכללית של אותם בנקאים היא שהתבטאויות נוספות ופולמוס ציבורי בשאלת המשך כהונתו של קליין רק יזיקו למשק.
"המצב רגיש מאוד ויש הרבה עניינים העומדים על הפרק: המשבר בעיראק, האינתיפאדה, בקשת הערבויות מארה"ב, הורדת הדירוג וגם התבטאויות אומללות של הנגיד - לכן להשמיץ כעת זה רק להוסיף שמן למדורה", אומר בנקאי בכיר. לדבריו, ביום חמישי, כשקליין הטיל ספק ביכולתה של הממשלה לשלוט ועורר בכך את הסערה התורנית שלו, ראש הממשלה רצה לפטר אותו מיד.
"לא אוהבים את ההתבטאויות"
"ראש הממשלה התקשר לכמה אנשי עסקים והתייעץ אתם. כמה מהם, אני יכול להגיד את זה בוודאות, לא אוהבים את ההתבטאויות של הנגיד - אבל הם אמרו 'אל תעשה את זה. הוא אמנם מפטפט יותר מדי, אבל אם תפטר אותו בעיתוי הזה, זה יהיה גרוע יותר'", אמר אותו בנקאי. לדבריו, אנשי העסקים עמם דיבר ראש הממשלה עשו זאת בשם ההגנה על המשק, ולאו דווקא על הנגיד. "שניים מהם לפחות היו שמחים להיפטר מהנגיד בהזדמנות אחרת, פחות רגישה מבחינה משקית".
בנקאי אחר אומר: "ההדחה של הנגיד תעשה רע למשק. אם הרצון להדיחו נובע מביקורת שיש על מדיניות הריבית שלו, ראינו מה קרה כאשר הנגיד ניהל מדיניות ריבית על פי רצונו של משרד האוצר. אם יש בעיה עם ההתבטאויות שלו, שיקראו אותו לסדר - אבל ההדחה שלו בתקופה כזאת זה הצעד הכי פחות נכון".
נוסף על החשש הכללי מפני ההשלכות של הדחת נגיד על מצב המשק, יש כנראה גם חששות אישיים. לאף בנקאי אין עניין לפתוח חזית מול ראש הממשלה, בין אם מדובר במנהלים בבנק פרטי ובין אם בבנקים שבבעלות המדינה. החבורה הבכירה של הבנקאים, זו הנמנית עם "ראשי המשק", נוהגת לפגוש את ראש הממשלה מפעם לפעם, בחווה או בלשכתו, ובעת הזאת ובהקשר הזה אין להם עניין לקחת חלק בעימות שבין לשכת ראש הממשלה לבין בנק ישראל. בשניים משלושת הבנקים הגדולים, נזכיר, שר האוצר הוא זה שממנה את היו"ר, ולכן יש לו גם השפעה על מינויים אחרים בבנק.
בתנאים רגילים אפשר היה לצפות שראשי הבנקים יתייצבו להגנת הנגיד ויזהירו מפני ההשלכות של הדחתו על המשק, על היציבות הפיננסית ועל מערכת הבנקאות. אחרי הכל, זעזוע חריף בשווקים עלול לגרום לבנקים נזקים שחודשים ארוכים של עבודה לא יצליחו לתקן. ואולם התנאים אינם רגילים. תקופת המעבר בין ממשלות - כאשר עדיין לא ידוע מי ימונה לשר אוצר, מה תהיה המדיניות הכלכלית והאם באמת יש כוונה להחליף את הנגיד - יוצרת בלבול ומבוכה במשק, ובתנאים כאלה אף בנקאי לא רוצה להיכנס לקלחת הזו.
הבנקאים מתקשים להגן על קליין
גם כאשר מנטרלים את השיקולים הללו, עדיין יש לבנקאים רבים קושי להגן על קליין בהקשר הנוכחי. הדיון בהדחת נגיד מייצר אי שקט בשווקים הפיננסיים, אבל הבנקאים זוכרים לקליין כמה התבטאויות שנויות במחלוקת שבעצמן גרמו לזעזוע בשווקים. החל בהתבטאויותיו בעניין הקריסה של הבנק למסחר ("בנקים קטנים מסוכנים יותר"), וכלה בהתבטאות על כך ש"התמוטטות בנק גדול אינה תרחיש דמיוני". ההתבטאויות הללו פגעו בבנקים הקטנים, ועוררו אי שקט בגדולים.
למעשה, רק על הבנקים הבינוניים לא היה לקליין בינתיים משהו רע להגיד. לכן, כאשר הנגיד נקלע בעצמו לעין הסערה עקב התבטאויותיו השנויות במחלוקת, יש מי שנהנה לראותו מתבוסס בדייסה שבישל בעצמו.
מנכ"ל אחד הבנקים הגדולים, שמכיר את קליין היטב, סבור כי הנגיד גורם נזק באמירותיו - אך הנזק יהיה גדול יותר אם הוא יודח: "קליין הוא אדם חכם מאוד ולהבדיל מפקידים במערכת הציבורית, הוא מכיר את המגזר העסקי ואף מילא תפקידים בכירים בבנק לאומי. הוא לא הפקיד הקלאסי שאתה מוצא במשרד האוצר או בפיקוח על הבנקים. כולם יודעים שהוא עקשן בצורה בלתי רגילה, אבל הדרך שהוא מוצא להכריח את הממשלה לעשות משהו היא מוזרה. אני מתפלא על איש חכם כזה שכדי להזיז את הממשלה גורם נזקים למשק. ואולם אין ספק כי מה שיותר מסוכן זה שמנסים להדיח אותו. הדחה של נגיד היא בעייתית מאוד, במיוחד של נגיד ברמה של קליין.