משפרי דיור מתקשים למכור דירותיהם - הבקשות להלוואות מהבנקים מזנקות

"בחודשים האחרונים, ובמיוחד מספטמבר, ניכר גידול של כ- 20% במספר הבקשות להלוואות גישור, כתוצאה מההאטה בשוק הדיור. עיקר הביקוש להלוואות גישור הוא מצד אנשים שקנו דירה לפני כמה חודשים, לפני פרוץ המחאה החברתית, וטרם מכרו את דירתם הקודמת", כך מציין היום (ג') דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות של בנק מרכנתיל.

מייזליק מוסיף כי: "אנשים אלה מקבלים כיום הצעות מחיר נמוכות יותר לדירה שבבעלותם, ביחס למחיר שציפו לקבל, ולכן חושבים שכדאי להם להמתין לקבל הצעה טובה יותר, ובינתיים נוטלים הלוואת גישור, על מנת לשלם על הדירה הנוספת שרכשו".

"רוכשים אלה עלולים לגלות כי יצאו קירחים מכאן ומכאן. להלוואת גישור עלויות משמעותיות, המגיעות לעשרות אלפי שקלים בשנה. הלוואות הגישור, ניתנות כיום בבנקים למשכנתאות בריבית של כ3% להלוואה צמודת מדד המחירים לצרכן, ובריבית של כ-6% להלוואה לא צמודה. המשמעות היא עלות ריבית של כ-0.5% בכל חודש. מכאן שעבור מוכר דירה, הזקוק ל-1 מיליון שקל הלוואה לצורך השלמת יתרת התמורה לדירה החדשה ועד למכירת דירתו, עלות הריבית היא כ- 5,000 שקל לחודש, שהם 60 אלף שקל לשנה".

"לאור זאת, המתנה של שנה מצד מוכרים בדירה ממוצעת, עלולה להסתכם בעלות של 60,000 שקל, זאת ללא ביטחון כי המחיר שיתקבל, לאחר שנת ההמתנה, יהיה גבוה ממחיר הדירה במצב השוק היום. כדאי להעריך את עלות הגישור אל מול הצעת המחיר שקיבלו המוכרים מרוכש פוטנציאלי, ולחשב את הכדאיות שבהמתנה ואת הסיכון הכספי הכרוך בה", ממליץ ומסכם מייזליק.