טלוויזיה בחסדי הפוליטיקה: "ראש הממשלה הורה לא לעזור לערוץ 10"

שנתיים לאחר שנדמה כי ניצל, ערוץ 10 יחזור היום להתחנן על חייו בוועדת הכלכלה של הכנסת. אתו תעלה לירושלים כל תעשיית הטלוויזיה המסחרית כדי ללחוץ, לאיים ולשכנע ■ בערוץ חוששים מפני נקמת הפוליטיקאים ■ בקשת וברשת נלחמים על אופי התחרות לאחר המעבר לרישיונות■ סיבוב נוסף בקרב על המסך

טלוויזיה בחסדי הפוליטיקה: "ראש הממשלה הורה לא לעזור לערוץ 10" | רשת 13

>> גורלו של ערוץ 10 ייחרץ היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, בדיון רחב שבו יטופלו גם כמה נושאים מהותיים נוספים לעתיד שוק הטלוויזיה המסחרית בישראל.

בכירי ערוץ 10 ייאלצו, כפי שעשו כבר כמה פעמים בעבר, להתחנן לעזרת חברי הכנסת ולבקש מהם לקבל החלטה שתאפשר את דחיית מועד פירעון חובו של הערוץ למדינה. ללא דחייה זו, מאיימים ראשי הערוץ, צפוי ערוץ 10 לעבור מהעולם.

במקביל תתקבל בוועדת הכלכלה שורת החלטות נוספות הנוגעות לתעשיית הטלוויזיה, כאשר העיקרית שבהן היא אם להיעתר לבקשת קשת ולאפשר הקלות בפירוק חברת החדשות של ערוץ 2 בעת המעבר משיטה של זיכיונות לשיטת הרישיונות. לקראת הדיון הופעלו בימים האחרונים לחצים כבדים על חברי הכנסת העתידים לקבל את ההחלטות הגורליות, אם באמצעים ישירים או עקיפים - כלומר באמצעות אמצעי המדיה. להלן מורה נבוכים למאבק האיתנים המתחולל בתעשייה החלשה, אך המשפיעה ביותר במדינה.

1. והרי החדשות: הטבה של מיליונים לקשת או תיקון לאקונה בחוק

התחרות בין זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, נמצאת תמיד מתחת לפני השטח. אתמול התחרות עלתה שלב. "מחטף פרלמנטרי", טענו ברשת כלפי קשת. "ניסיונות סחיטה", השיבו בכירים בקשת.

על מה המאבק? במשך שנתיים נוהלו במסדרונות משרד התקשורת והכנסת דיונים לקראת המהפכה בענף הטלוויזיה - המעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות, שבמסגרתה יקבלו הגופים המשדרים הקלות רגולטוריות, אך גם ייאלצו להיפרד מאפיק 22 בממיר. לזכייניות שתי נקודות יציאה אפשריות לבחירתן משיטת הזיכיונות - 2013, או 2015. בשלב זה נראה כי קשת תבחר לעבור לרישיון כבר ב-2013, ורשת תמשיך בזיכיון עד 2015.

בחוק הרשות השנייה, המסדיר את המעבר נכללה גם התייחסות לסוגיית האחזקה בחברת החדשות של ערוץ 2, שבה מחזיקות כיום הזכייניות במשותף. בחוק נכתב כי הזכייניות יוכלו להמשיך להחזיק בחברת החדשות אם שתיהן יבחרו לעבור יחד לשיטת הרישיונות ב-2013 או אם שתיהן יישארו בזיכיון עד 2015.

ומה אם רק אחת מהן תבחר לעבור לרישיון בנקודת היציאה הראשונה? זו השאלה שמרכזת סביבה את הוויכוח הסוער כיום. קשת דאגה כי ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) יגיש הצעה לתיקון בחוק, שלפיה קשת תוכל להמשיך לחלוק את השליטה בחברת החדשות גם במקרה שתבחר לעבור לרישיון ב-2013 ורשת תישאר בזיכיון. במקרה זה חדשות 2 ישודרו במקביל בערוץ 2 ובערוץ החדש שתפעיל קשת.

אתמול פירסמה רשת חוות דעת משפטית שלפיה ההצעה לתיקון בחוק היא "מחטף שנועד לשרת זכיין אחד". בזכיינית נפגשו אתמול עם חברי כנסת ודרשו להוריד מסדר היום את הדיון בהצעה לתיקון לחוק. בכירים אחרים בערוץ 2 כינו את ההצעה "הטבה של עשרות מיליוני שקלים לקשת".

ראשי קשת המשיכו בשלהם וגם הם ערכו אתמול פגישות בכנסת בניסיון לשכנע את חברי ועדת הכלכלה לתמוך בתיקון לחוק. בקשת אומרים כי המחוקק כבר נתן את דעתו לסוגיית האחזקה המשותפת בחברת החדשות וכי כעת דרוש רק תיקון של לאקונה בחוק כדי להתאימו למצב שלא זכה להתייחסות בחוק.

לשאלת האחזקה בחברת חדשות 2 השלכות רחבות מאחר שהמהדורה נהנית משיעורי צפייה גבוהים של לפחות 25% מדי יום. בקשת מאמינים כי המעבר שלהם לערוץ נפרד עם יהיה חלק יותר אם הם ימשיכו לקבל גיבוי מחברת החדשות. בדיוק מסיבה זו מנסים ברשת להשאיר בידיהם את חברת החדשות - כדי שקשת לא תיהנה ממנה.

בשתי הזכייניות מנסים לשרטט את כל התרחישים האפשריים לשוק הטלוויזיה העתידי כדי להבין מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך. התרחישים רבים, וכוללים אפשרות למיזוג בין קשת לרשת או בין רשת לערוץ 10, סגירה של אחת הזכייניות או כניסה של זכיינית חדשה.

דבר אחד ברור לכולם: מטרת המעבר לשיטת הרישיונות היא לנער את השוק ולפתוח אותו לתחרות. אם קשת תזכה להמשיך לשדר את חדשות 2, גם אם מאפיק אחר, ייתכן מאוד שלא יהיה מי שיוכל לההתחרות עמה והרפורמה תתרוקן מתוכן. מצד שני, קשה גם להגן על העמדה שבשם הרפורמה ראוי לקחת מידי קשת מותג שהיה לה חלק רב בבנייתו, ולהשאירו בידי המתחרה המרה שלה. שר התקשורת משה כחלון מצדד בעמדת קשת, וככל הנראה חברי הכנסת יאשרו היום את ההצעה לתיקון בחוק שהיא מבקשת לקדם.

2. חובות הזכייניות: "אם החוב לא יידחה, לערוץ 10 לא יהיה עתיד"

בשביל ערוץ 10, זהו יום מכריע - יום של "להיות או לחדול", במלותיהם של בכירי הערוץ. לדבריהם, "עתיד הערוץ לא ברור. בעלי המניות הפסיקו להזרים כסף, ולא בטוח שנצליח לשרוד. המשוכה הראשונה היא דחיית החוב. אם החוב לא יידחה, ברור שלערוץ אין עתיד". לא לחינם מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, נפגש בשבוע שעבר עם שר התקשורת וביקש את עזרתו.

על ראשי ערוץ 10 ורשת מאיים כיום צל כבד מאוד של חובות משותפים בהיקף של כ-80 מיליון שקל, שמועד פירעונם נקבע לסוף השנה. ערוץ 10 חייב למדינה כ-60 מיליון שקל בגין דמי זיכיון ותמלוגים משנים קודמות (15 מיליון מהם אמורים להיות מושבים לערוץ), ורשת חייבת כ-23 מיליון שקל. גם קשת חייבת כ-9 מיליון שקל, אך עבורה לא מדובר בסכום מהותי. בימים אלה, שבהם הכנסות הזכייניות צונחות עקב ההאטה בשוק הפרסום, לערוץ 10 ולרשת אין מקורות מימון להשבת החוב. אם לא יצליחו לפרוע את החוב, המשמעות היא אחת: ב-1 בינואר 2012 יאבדו את ההיתר לשדר וייאלצו להחשיך את המסך.

ועדת הכלכלה תתבקש להחליט היום אם להעלות להצבעה בכנסת הצעה לתיקון חוק הרשות השנייה, שלפיה מועד פירעון החובות יידחה בשנה. בערוץ 10, שניצב בראש החזית במאבק להעביר את ההצעה לאישור הכנסת, טוענים כי מדובר בהליך טכני בלבד. מועד פירעון החוב נקבע לסוף 2011 מאחר שזה היה המועד המתוכנן למעבר משיטת הרישיונות לשיטת הזיכיונות והכוונה היתה לפתוח דף חדש ונקי מחובות עם המעבר. כעת, טוענים בערוץ, כשמועד המעבר לרישיונות נדחה לסוף 2012, אין סיבה שלא לדחות גם את פירעון החובות. מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, תומך בעמדה זו בטענה כי דחיית החובות תאפשר לערוץ 10 להמשיך להשקיע בתוכן.

משרד האוצר הודיע כי הוא מתנגד לבקשת הזכייניות לדחות את פירעון חובותיהן. בנוסף, ההערכות הן כי בקרב חברי כנסת מהקואליציה קיימת תרעומת רבה על ערוץ 10 בגין כמה תחקירים ששודרו נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהבולט בהם היה תחקיר "ביביטורס" של העיתונאי רביב דרוקר. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אף אמר ל-TheMarker כי להערכתו, "במפה הפוליטית הנוכחית, אין סיכוי שבקשת ערוץ 10 תאושר".

שר האוצר לשעבר, רוני בר-און (קדימה), התייחס אתמול לפרסומים שלפיהם לשכת ראש הממשלה רמזה לערוץ 10 כי אם דרוקר יפוטר - דחיית החוב תאושר. "הדברים ברורים", אמר בר-און לגלי צה"ל. "אנשים שעבדתי אתם באגף התקציבים אמרו לי חד-משמעית שההמלצה המקצועית היתה לתת ארכה לערוץ 10, אך ראש הממשלה הורה לשר האוצר שלא ליישם את ההמלצה". בלשכת ראש הממשלה אמרו כי הטענות מופרכות.

האינטרס של ערוץ 10 במקרה זה ברור: אם הדיון סביב דחיית מועד פירעון החוב יגלוש לסוגיות של חופש העיתונות הסיכוי שחברי הכנסת ירימו את ידם נגד הצעת החוק יהיה נמוך יחסית - אף אחד לא רוצה להצטייר כמי שחיסל את הערוץ שהעז לפרסם תחקירים על ראש הממשלה.

ואולם, בענף התקשורת יש רבים המאמצים נקודת מבט אחרת: ערוץ 10, שהוקם לפני כמעט עשור לא הצליח להציב אלטרנטיבה אמיתית לערוץ 2 - לא בתוכניות הפריים טיים ולא במהדורת החדשות. בשנים האחרונות ניסה הערוץ יותר ויותר להידמות לערוץ 2 והשיק תוכניות ריאליטי ושעשועונים מתחרים. לכן, אומרים בענף, אין סיבה לבצע הקלות נוספות לערוץ שאינו עומד ביעדיו שוב ושוב.

3. עידן פלוס: שידור מורחב למעוטי יכולת או טלוויזיה רב-ערוצית

במשרד האוצר מנהלים כיום קרב בכל החזיתות - נגד זכייניות הטלוויזיה, נגד חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, נגד בעלי הערוצים השונים (כמו הבידור והספורט) ואפילו נגד חלק גדול מהמפיקים והיוצרים. באוצר טוענים שהם דואגים לצרכן, ורוצים להציע לו חבילה נרחבת של ערוצים בחינם במערך עידן פלוס (DTT), במקום שייאלץ לשלם אלפי שקלים בשנה לחברות הכבלים או הלוויין.

אף שנדמה כי המאבקים בעלי התהודה הרבה ביותר הם סביב חובות הזכייניות והמלחמה על חברת החדשות של ערוץ 2, למעשה הנושא המקורי לדיון של ועדת הכלכלה הוא התיקון לחוק ה-DTT. המערך כולל כיום חמישה ערוצים (33 ,10 ,2 ,1 וערוץ הכנסת), הזמינים לצפייה ללא תשלום נוסף לבעלי ממיר דיגיטלי מיוחד. מערך השידורים מיועד לספק מענה לצופי הטלוויזיה שאינם מנויים לשירותי הכבלים והלוויין בשל עלותם. עד כה הצטרפו למערך כ-200 אלף מנויים. בוועדת הכלכלה תידון ההצעה להרחיבו ל-18 ערוצים.

חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית מתנגדות לכל סוג של הרחבה במערך ה-DTT, מאחר שהוא פוגע בהכנסותיהן ואם יורחב צפי הפגיעה עשוי רק לגדול. בקרב המעוניינים בהרחבת ה-DTT, עיקר המחלוקת נסוב סביב סוג הערוצים שיורשו להיכלל בו. אם תאושר ההרחבה, הערוצים הראשונים שצפויים להשתלב במערך המורחב הם חינוכית 23, ערוץ 9, ערוץ המוסיקה 24 והערוצים הייעודיים שאמורים לקום בקרוב, הערוץ הערבי, ערוץ מורשת וערוץ החדשות.

ואולם, משרד האוצר ומשרד התקשורת שילבו בהצעת החוק גם אפשרות להרחבת ה-DTT באמצעות ערוצים נושאיים, כלומר שעיקר שידוריהם יוקדש לנושא אחד, כמו טבע או ספורט. לפי ההצעה, שר התקשורת יהיה רשאי להרכיב רשימת נושאים, שערוצים שיוקדשו להם יוכלו להשתלב בפלטפורמת ה-DTT.

באוצר אומרים כי ברוב מדינות העולם המערבי מערך הטלוויזיה המקביל ל-DTT כולל מספר גדול יותר של ערוצים לעומת זה הקיים בישראל. כך למשל, בגרמניה כולל המערך 34 ערוצים ושיעור החדירה שלו הוא 68%, בהולנד כלולים 26 ערוצים במערך המקביל ושיעור החדירה שלו הוא 42% ובשוודיה מופצים 41 ערוצים במערך המקביל ושיעור החדירה הוא 33.6%.

האוצר מציע שתי חלופות אפשריות למימון הערוצים הנושאיים: פרסומות או דמי מנוי של 5-10 שקלים לערוץ בחודש. באוצר מנמקים את ההצעה בניסיון להפחית מכוחן של חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית.

כמעט כל השחקנים בענף התקשורת מתנגדים להצעה. "האוצר הולך להשמיד שתי חברות שעוסקות בטלוויזיה רב-ערוצית (HOT ו-yes, נ"ט)", אומר בכיר בענף. "אין שום היתכנות כלכלית לערוצים כאלה ולנו ביחד. המשמעות של מהלך כזה היא אחת - הרס של הענף". לדברי הבכיר, "לא ברור מה מניע את האוצר במקרה הזה, זה יהרוס גם את זכייניות הטלוויזיה הקיימות וגם את חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית". בענף גם טוענים כי בהצעת החוק לא מצוין מי יפקח על הערוצים הנושאיים וידאג כי יעמדו במחויבויות התוכן.

בוועדת הכלכלה עלתה לפני כשבועיים הצעת פשרה, שלפיה הערוצים הנושאיים יוקמו וישולבו במערך ה-DTT בהדרגה החל מ-2014. במשרד האוצר מתנגדים להצעת הפשרה ודורשים כי ועדת הכלכלה תקבל החלטה בנוגע לערוצים הנושאיים במקביל להחלטתה הכוללת בנוגע לרפורמת ה-DTT.